עדן בן רובי ז''ל

קורות חיים

עדן, בתם של מירב ועוזי, נולדה ביום כ"ג באלול תש"ס (23.09.2000) בראשון לציון. אחות לרועי.

אימה מירב סיפרה שכשנולדה זה היה היום הכי מאושר בחייה. התינוקת נולדה במשקל חריג - 5.225 ק"ג ובמחלקת יולדות קראו לתינוקת "ביג בייבי", סיפרה בחיוך.

התינוקת היפהפייה גדלה והפכה לילדה שמחה, ילדה של בית ומשפחה. עדן הייתה מחוברת למשפחתה המורחבת בקשר חם וקרוב. היא נולדה בארץ ולאורך שנות ילדותה בילתה חלק מהזמן גם ביוון. בכל קיץ הגיעה לשם ליהנות עם חבריה במחנה הקיץ. בתחילה הייתה חניכה במחנה ולאחר מכן שימשה כמדריכה. בשל אופייה הנעים והחברותי, יצרה קשרים טובים עם הקהילה היהודית ביוון.

עדן גדלה והתחנכה בראשון לציון. הייתה נערה יצירתית ומוכשרת מאוד, אומנית במלוא מובן המילה. היא אהבה לצייר ויצרה יצירות של אומנות חזותית במגוון חומרים ובטכניקות שונות, החל בציורים על קנבס וכלה בעיצובים על אדניות, בגדים וגלשנים. כל חומר הפכה למשטח ליצירתה.

כשבגרה התפרנסה מאומנות, עיצבה וציירה עבור בעלי עסקים רבים ועבור הפקות שונות. אחת מעבודותיה הייחודיות הייתה ציורי גלשנים עבור קהילת הגולשים של חוף ראשון לציון. בפרופיל האינסטגרם שלה מוצגות רבות מיצירותיה.

כאדם רגיש אהבה לתת מעצמה לזולת. היא תרמה מכישרונה לאנשים שאיבדו אדם אהוב בחייהם. דוגמה אחת כזו היא הציור שהעניקה לברוך בן יגאל, לזכר בנו הלוחם שנהרג, עמית. במחווה זו ריגשה מאוד את משפחתו.

בכל פעם שהתאפשר לה ובכל הזדמנות טסה לטיולים בחו"ל, גם לפני הצבא וגם לאחר שהשתחררה, יצאה להרפתקאות עם חבריה הרבים, ולעיתים התפנקה בטיולים עם אימא מירב – טיולים קסומים של אם ובת.

לעדן היו חברים רבים שהקיפו אותה ואהבו אותה. היה לה חיוך כובש ואנרגיות ממכרות. היא ידעה להיות חברה טובה, קשובה ומכילה ובדרכה המיוחדת נתנה לכל אחד להרגיש שהוא יחיד ומיוחד. החברים סיפרו שהיה לה חוש אופנתי והמון סטייל, והיא ידעה לייעץ להם על בגדים ועל סגנון לבוש, אהבה לצחוק ולהשתטות, לבלות וליהנות מכל רגע.

עדן אהבה צילום. היא נהגה לצלם תמונות מרהיבות בטיוליה בארץ ובחו"ל, והמקום שהכי אהבה לצלם היה הים. צילמה שקיעות, זריחות ונופים מנקודות המבט שלה ובהתבוננות המיוחדת שלה כאומנית ותיעדה אין-סוף חוויות.

ביום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה חמש לפנות בוקר הגיעו עדן ובן זוגה, אריאל, לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שנערך בשדות קיבוץ רעים. עדן התרגשה וחיכתה לצלם את הזריחה. הם בילו במקום עם עוד כ-3,000 חוגגים.

בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחל מטח הטילים, נפסקה המוזיקה ורבים רצו לתפוס מחסה. עדן ואריאל הצליחו לברוח מהמקום והגיעו למיגונית הקרובה לקיבוץ בארי. עדן יצרה קשר עם אימה וביקשה ממנה להזעיק את כוחות הביטחון. בשעה 08:02 נותק הקשר עימה. מחבלי חמאס שהגיעו למיגונית, ירו בכל מי שהיה שם. עדן הוגדרה כנעדרת ורק בתום חמישה ימי חרדה ואימה הגיעה אל המשפחה הבשורה הקשה שנרצחה.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

עדן בן רובי נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים ושלוש. היא הובאה למנוחות בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון. הותירה אחריה הורים ואח.

על מצבתה נחרטו המילים: "קרן שמש הכי יפה שלנו, אומנית מוכשרת והכי מיוחדת, ילדה שאהבה חופש, טבע, ים ושקיעות, עולמך היה עולמנו, חייך היו חיינו, תרקדי לנצח ילדה של החיים, אוהבים כואבים ומתגעגעים."

אימה, מירב ספדה לה: "עדן שלי, נסיכה שלי, חיים שלי, צ'וצ'ו של אבא, עדנול של סבתא, והאחות הכי טובה של רועיקי. את הדבר הכי יקר לי בעולם, אני כותבת ולא מאמינה, לא יכול לקרות דבר כזה... את לא מבינה כמה אני מתגעגעת אלייך! גם כשנסעת להודו צלצלת בכל רגע. לא עבר יום ללא 'בוקר טוב' ו'לילה טוב'. נתת לי את הזכות לדעת מהי אהבת אמת, מהי אהבה של אימא. את הכי שווה בעולם! חווינו יחד חוויות מטורפות, בכל מקום בעולם. אני זכיתי בך, ילדה יפה שלי, עם הכי הרבה רגש, את באמת היית האהבה הכי אמיתית שלי. שם למעלה תהיי בשבילי, כמו שתמיד אמרת... אני שלך לעולמים!

תשמרי עלינו, על אבא, רועי, סבתא, מיכל, ניר, ליאור, אוראל והילדים. אנחנו לא מאמינים. הלב שלנו שבור... שתדעי שתמיד אני אוהב אותך, ואין עלייך ושתמיד אני אהיה שם בשבילך... מבקשת ממך שתשמרי עלינו מלמעלה. פליזזזז... מתגעגעים ואוהבים אותך לעד, אימא, אבא ורועי."

סבתה, ורדה, ספדה לה: "עדנול נכדה יפה מוכשרת ואהובה שלי, האור של המשפחה... המלאכית היפה שלי עם החיוך והלב הרחב כבר לא תצחיק תעצבן תפתיע תחבק, את היית חברה הכי טובה שלי, שיתפת אותי בדברים אישיים שאפילו ההורים שלך לא ידעו, התייעצת איתי, הקשבת לי ותמיד נתת לי הרגשה כאילו אני בת גילך, אהבת שאני יושבת ומתלוצצת עם החברים שלך והיה חשוב לך לדעת מה אני חושבת על בני הזוג שלך... איך ייראו ארוחות שישי בלעדייך, איך נחגוג חגים וימי הולדת? חור שחור גדול נפער, עדן.

אני יודעת שבתור סבתא אני לא הכי אובייקטיבית, אבל יעיד כל מי שבא להיפרד ממך ומכיר אותך, שאת ילדה שונה יחידה ומיוחדת... עדן, מבטיחה לך שאדאג בכל כוחותיי לשמור על אימא אבא ורועי ולא אתן לרוצחים שפלים בני עוולה לפרק את המשפחה שלי. עדן, את תישארי איתנו פה לנצח. עדנול שלי נוחי על משכבך בשלום. אני כבר מתגעגעת."

ספדה מיכל, דודתה: "עדן שלי... אבל עדן את לא רק שלי, את של כולנו, פשוט כל אחד מרגיש שאת שלו. כי כזאת את. עדן של כולנו... את באמת מיוחדת, מגנט כזה שכולם נמשכים אליו חזק חזק, מוכשרת ואומנית מלידה! יש לך סטייל שלא רואה אף אחד ואף אחת ממטר, מהממת ביופייך! אני לא יודעת מה יהיה בהמשך, אבל בדבר אחד אני בטוחה ממש, זה שאותך, עדן שלי, אני לנצח אוהב. הבת הראשונה שלי. לנצח."

חבריה של עדן ומשפחתה פועלים להנצחתה בדרכים רבות. חבריה הקימו עמוד הנצחה באינסטגרם לזכרה.

עזבונה האומנותי ויצירותיה של עדן הוצגו בגלריה בניו יורק באפריל 2024.