קורות חיים
דניאל, בתם של פרי ויעקב, נולדה ביום י"ח בניסן תשמ"ט (23.04.1989).
דניאל עלתה לארץ עם משפחתה בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים. המשפחה התגוררה בשומרון, שם למדה דניאל בבית ספר יסודי ובתיכון "אורט יובלי אריאל" שבעיר אריאל.
אחרי התיכון התגייסה לצה"ל ושירתה כלוחמת בגדוד קרקל.
בהמשך היא למדה סיעוד ועבדה כאחות מוסמכת בטיפול נמרץ. בין היתר, עבדה במרכז הרפואי "שיבא תל השומר".
דניאל הייתה נפש חופשיה, מלאת שמחת חיים, הרפתקנית וספונטנית, מחוברת לרוח ולאדמה. חברת אמת, מוקפת בעשרות חברים וחברות, וידעה למצוא שפה משותפת עם כל אדם.
הייתה בה רגישות יוצאת דופן ונתינה אינסופית לחיות וכל יצור חסר ישע. היא גילתה חמלה רבה למשפחתה, לחבריה ולכל אדם שנקרה בדרכה. תמיד הושיטה יד לעזרה, תרמה לנזקקים ונתנה מעצמה באהבה, מבלי לחפש תמורה. המוטו שלה היה "ואהבת לרעך כמוך".
דניאל הושיטה יד לכל דורש והתנדבה גם בהוסטלים שונים. היא יצרה גם מרחב משותף בו אירחה אנשים שנזקקו לקורת גג או לפינה להתבודד בה. "היא לא שפטה אף אחד", מספרים חבריה הקרובים, "אספה אליה את אלה הזקוקים לחום אנושי וליד מושטת".
השנים האחרונות לחייה הציבו בפניה אתגרים רבים. אביה, שהיה חולה לב, נאלץ לעבור סדרה של ניתוחים מורכבים. דניאל שיכנה אותו בביתה וטיפלה בו מסביב לשעון. בהמשך, המשיכה לטפל בו במסירות ללא תנאי, עד שמצאה עבורו בית אבות המותאם לצרכיו.
במקביל, אימה הייתה במצב סיעודי מורכב. דניאל בחרה לעזוב את הכול, לשכן את אימה בביתה ולטפל בה. באותן השנים ויתרה לחלוטין על המסיבות שאהבה ועל בילויים עם חבריה, והקדישה את כל כולה לטיפול בהוריה החולים.
ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד 06.10.2023, החליטה דניאל בספונטניות לנסוע עם חברתה שרון הירש אוזן למסיבת טבע בדרום הארץ. עבורה, זה היה בילוי ראשון אחרי תקופה ארוכה שבה לא הרשתה לעצמה לצאת לבלות, והיא שמחה מאוד לקראתו.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
כשלוש וחצי שעות לפני תחילת המתקפה, בסביבות השעה 3:00 בלילה, הגיעה דניאל עם חברתה שרון לפסטיבל המוזיקה "נובה" שנערך בנגב המערבי, סמוך לקיבוץ רעים. השתיים רקדו ובילו לצד אלפי חוגגים נוספים, עד שהחל מטח הרקטות והמסיבה הופסקה.
דניאל ושרון החליטו לחזור הביתה, נכנסו לרכב והתחילו לנסוע צפונה. כשהגיעו לצומת מפלסים, נתקלו במארב מחבלים ונרצחו בדם קר.
מעל 3,000 מבלים השתתפו בפסטיבל המוזיקה "נובה", מאות מהם נרצחו על ידי מחבלי החמאס ועשרות נוספים נחטפו לרצועת עזה.
דניאל בן סניור נרצחה על ידי מחבלי החמאס סמוך לצומת מפלסים, ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) , כשנסה על נפשה בדרכה הביתה מפסטיבל המוזיקה "נובה". בת 34 בלבד הייתה בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון בפתח תקווה.
על מצבתה חקקו אוהביה את המילים: "אצילותך, רחמייך ושמחת חייך יהיו נצורים בליבנו לעד".
מותה של דניאל שבר את ליבם של הוריה ובעקבותיו, מצבם הבריאותי הלך והידרדר. 19 ימים לאחר שדניאל נרצחה, הלכה אימה לעולמה. היא הובאה למנוחות לצידה של דניאל. תשעה חודשים לאחר מכן, נפטר גם אביה של דניאל.
חברותיה של דניאל כתבו לאחר ערב שנערך לזכרה: "דני שלנו, כמה מרגש היה אצלך. כמה באו לחבק. מלא. כמו שתמיד אהבת, היה שפע מהכול. לא נתפס שאת לא כאן. אבל בעצם כן היית וצחקת איתנו ועל כולנו. ומה שהיה אתמול בערב ההנצחה לזכרך עוד יסופר לדורי דורות.
את הבאת את כולם לשמוע ביחד: את חברי הילדות שלך מהשומרון, את חברייך מהצבא, את חברייך לרחבה, את חברותייך לתפילות... מאות אנשים הגיעו לכבד אותך ולהחזיר לך, ולו במעט, על מה שעשית בשביל כולם. וזה היה המון... תודה ענקית מכל הלב לכל מי שהצליח להגיע וגם למי שלא. היא אהבה אתכם אחד אחד. כמה קטנה הייתה, ככה הלב שלה היה ענק".
"דניאל היקרה", כתבה חברתה ללימודי הסיעוד, "אני אוהבת אותך כל כך ולא מאמינה שככה לקחו פרח יפה כמוך מהעולם הזה. רצית רק להפיץ שלום ואהבה! העזרה והחסד שהפגנת כלפי כולם וגם אליי אישית בכל מה שהיה צריך, באמת הכול. החיוך והנמשים היפים שלך, היית כזו מיוחדת, אני לא אשכח אותך".
דניאל מונצחת באתר מנהל האחיוּת ובאתר ההנצחה של רשת תיכוני "אורט".
בפייסבוק נפתחה קבוצת הנצחה - "לזכרה של דניאל בן סניור".
עמוד לזכר דניאל נפתח באתר memoriz.plus.