קורות חיים
נטע, בתם של שושנה ופייר בועזיז, נולדה בט' באדר תשמ"ג (22.02.1983) בראשון לציון. ילדה שנייה במשפחה. אחות להנרי ולחן.
גדלה והתחנכה בראשון לציון. למדה בתיכון "העמית". נערה יפת תואר, חייכנית, חברותית ומלאת שמחת חיים.
בת מסורה להוריה ואחות אוהבת ותומכת באחיה ובאחותה. כתבה חן אחותה: "את היית התמימות והרגש של הבית. ידעת להוציא את החום מכל אחד מאיתנו".
אחרי לימודיה התגייסה לצבא ושירתה במת"ש (מנהל תשלומים).
משבגרה, נישאה ובמהלך השנים נולדו לבני הזוג שלושה ילדים - עדן, אופק ואור. אם מסורה שגידלה את ילדיה בחום ובאהבה. "וונדר וומן אמיתית שלוקחת הכול על כתפיה הצנומות", כדברי מכריה. כעבור זמן התגרשה והתגוררה עם ילדיה בראשון לציון.
בשנת 2021 הכירה את שי מוצפי. עד מהרה היו לזוג והאהבה ביניהם פרחה. סיפרו חבריהם: "נטע ושי היו זוג אוהבים אמיתיים, תמיד היו יחד, בילו יחד בכל מקום, ואם הם לא היו יחד, לא היו עוברות עשרים דקות מבלי שאחד מהם יחייג לשני. שי היה קורא לה כל הזמן אשתי והיא הייתה קוראת לו בעלי. אפשר היה לראות איך נטע נרגעת בזרועותיו, ואת שי מסתכל עליה בהערצה. הם בילו יחד במסיבות, חופשים, שבתות עם הילדים, ותמיד עם חיוך ושמחה". נטע כתבה את חלומותיה על פתק שהודבק על המקרר – להתחתן עם שי ולהזדקן יחד, לקנות בית משותף, לטוס עם הילדים לחו"ל, להצליח בלימודים ובעבודה.
נפש רגישה שבכתה בקלות מסרט או משיר, אך גם דעתנית שנלחמה על עקרונותיה ואמונותיה. אישה מלאת שמחת חיים, חייכנית ואופטימית שלא האמינה שקיים רוע בעולם. המשפט שלאורו הלכה: ״הדאגות מפסיקות למי שמפסיק לדאוג״. סיפרה דנה: "קטנה אך כל כך דעתנית... יודעת תמיד מה רוצה מעצמה, מלאת שמחת חיים, תמיד עם חיוך מקסים".
חברה טובה ונאמנה שהפיצה אור על כל סובביה. סיפרה סיגל גיסתה: "נטע, היית חברה טובה, אחותי וגיסתי. עברנו המון ביחד. אני מודה על כל רגע, שנייה ודקה שבילינו יחד". כתבה אמלי חברתה: "כמה טוב ואהבה היו בך... איך עזרת לי עם הילד כשהיה קטן וכל יום הולדת היית הולכת וקונה לו מתנות ובאה אלינו עם בלונים".
בשעות הפנאי אהבה מוזיקה, לבלות עם חברים וללכת למסיבות.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
נטע ובן זוגה שי נסעו באותו סוף שבוע עם חברים לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו. עם הישמע האזעקות, בני משפחתם ניסו ליצור עמם קשר. חברה של נטע שהייתה עמם שלחה הודעה ואמרה כי הם באזור המסיבה ומכותרים במחבלים. כעבור זמן קצר שלושתם, בני הזוג והחברה, נורו למוות. נטע הוגדרה נעדרת, וכעבור כמה ימים קיבלה משפחתה את הבשורה הקשה שנרצחה.
בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
נטע בועזיז נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 40. הובאה למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. הותירה אחריה שלושה ילדים, אם, אח ואחות.
על מצבתה כתבו אוהביה: "בחייך שמחת, צחקת ורקדת. האמנת שרק אהבה תביא אהבה. נוחי בשלום מלאך שלנו", והוסיפו ציטוט מהשיר "ים של דמעות" שכתבה זמירה חן: "השעון שעל הקיר ליבו נדם, בלעדייך העולם כה מיותם".
כתבה אור, בתה: "מתגעגעת ומקווה שבכל דרך אפשרית תדברי איתי. החלום שלי היה להיות שחקנית, היום החלום שלי זה להמציא מכונת זמן בשביל לחזור לזמן הזה. מתגעגעת... תדעי שאת בלב של כל אחד ואחד. אני מקווה שעכשיו תעירי אותי מתוך הסרט שאני חיה בו. יהי זכרך ברוך, נשמה שלי, אהבה שלי".
כתבה שושנה אימה: "תודה על שהיית ילדה נפלאה. תודה על שלושה פרחים שהשארת לנו. עכשיו את שם למעלה עם אבא שכל כך התגעגעת אליו. אוהבת אותך, יפה שלי".
הנרי אחיה כתב: "את חסרה לי באמת. דקירות הסכין בלב לא הופכות להיות פחות כואבות מיום ליום, רק כמות הפעמים שהלב נדקר פוחתת".
כתבה חן אחותה: אוחתי, כמה את חסרה לי, והזמן שעובר לא הופך את היום יום בלעדייך לקל יותר... כמה פעמים אני באה להתקשר אלייך, לרכל קצת, לשתף ומבינה שלא יהיה מי שיענה בצד השני... פתאום אין את הקול שלך, והחיוך והצחוק והשטויות שלנו... ופתאום לראות סרטון, לשמוע את הקול והצחוק שלך זה כמו אגרוף בבטן וכל כך עצוב".
בני משפחתם של נטע ושל שי הקימו לזכרם אתר אינטרנט https://netavshay.co.il, עם הקדשות של בני משפחה וחברים לצד שפע תמונות.