ירדן ג'ורדי בוסקילה ז''ל

קורות חיים

ירדן (ג'ורדי), בנם של מירב ושמעון, נולד ביום י"ט באדר תשנ"ח (17.03.1998) בקיבוץ כפר מסריק, שבגליל המערבי. אח לליעד ולספיר.

ירדן היה ילד שובב עם תלתלים, חייכן, נבון וחכם, בן הזקונים האהוב של המשפחה.

למד בבית ספר היסודי "גוונים" שבקיבוץ ולאחר מכן עלה לתיכון האזורי השש-שנתי "אופק" בקיבוץ עברון. סיים את לימודיו בהצלחה רבה.

כשהתגייס לצבא שובץ לאגף המודיעין ושירת ביחידה היוקרתית 8200. שם הכיר חברים שחלקו איתו רגעים טובים ומשמעותיים. חבר מאותה תקופה סיפר שירדן היה אדם מיוחד שתמיד היה שם בשביל האחר, תמיד חיובי ומצחיק ושנתן את כל כולו למען הצלחת המשימה. בתום השירות הסדיר המשיך לשנת קבע אחת.

עם שחרורו עבר להתגורר בתל אביב עם בת זוגו, עמית. הייתה ביניהם אהבה גדולה. הם טיילו, בילו וחלקו רגעים קסומים ומאושרים, וחלמו על עתידם המשותף. לעיתים ביקרו בבית הוריה של עמית ביהוד לארוחת שישי, או כשהיה אירוע מיוחד. רחלי, אימה של עמית סיפרה: "ירדן כל הזמן שיחק עם הנכדות שלי, וכל מה שהיה לו בראש זה עמית, שיהיה לה טוב וכיף. הוא מאוד דאג לה, והם כבר התחילו לדבר על חתונה."

הוא אהב מוזיקה. באחת הפעמים שבהן טיילו יחד בכיכר דיזינגוף בתל אביב, שמע ירדן את הזמר ישראל בר-און שר את השיר "במרחק נגיעה מכאן" – והתאהב בשיר. מאז לא חדל לזמזם אותו.

עם המעבר לתל אביב התקבל לעבודה בחברת התוכנה "Neura" שבהרצליה. לאחר מכן עבד בחברת התוכנה "Autonomo". ירדן החרוץ עשה חיל בעבודה, התקדם ולאחר זמן מה עבר לעבוד כמנהל מוצר בחברת הסטארט-אפ הישראלית Spot"".

אביו, שמעון, סיפר כי לירדן היה אופי של יזם. הוא חלם ותכנן להקים סטארטאפ ותמיד חשב מה חסר בעולם כדי שיהיה טוב יותר. שמעון סיפר כי היה ביניהם קשר מיוחד, וסוג של תיקון כאבא. לשניהם "ידיים טובות", הם עבדו יחד בנגרות ובגינה, שניהם חובבי גידולים הידרופוניים. תוך כדי עבודה נהגו לשוחח שיחות נפש, שיחות על החיים. ירדן היה בוגר לגילו וידע להתחבר גם לאנשים מבוגרים יותר בשיחות עומק.

היו לו עוד תחביבים רבים. אהב מאוד את הים ואהב במיוחד לגלוש בקייט סרף (גלישת עפיפונים, ספורט ימי), נהנה לשחות ולצלול. היה גולש סקי וגלש במדרונות שלג במהלך טיוליו בעולם (אוסטרליה, סרילנקה, תאילנד, איסלנד ואיטליה). כמו כן אהב אוכל טוב, נהנה ממוזיקה ומהופעות חיות ורצה לטרוף את החיים.

ירדן היה קשור בקשר הדוק לאחיו ולאחותו הגדולים ולאחייניו האהובים. משפחתו סיפרה כי "הענווה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו, היה איש של אנשים ואהב לבלות עם המשפחה והחברים, תמיד עם חיוך ומוכן לעזור לכל מי שצריך."

באוגוסט 2023 יצא עם כל המשפחה לטיול בן חמישה ימים באוטובוס לסיני, עשרים וחמישה איש, זמן איכות משפחתי ויקר, ובדיעבד – טיול פרידה.

ביום חמישי ביקר את סבתא והביא לה את הפרחים שכה אהבה. למחרת, ביום שישי בלילה, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי, 6 באוקטובר 2023, נסע ירדן לפסטיבל המוזיקה הראשון שלו - פסטיבל ה"סופרנובה" בסמוך לקיבוץ רעים. הוא סיפר להוריו שהוא יוצא לבילוי, אך לא פירט היכן. כשהגיע לשם לפנות בוקר פגש את חבריו, רקד ונהנה עם כ-3,000 חוגגים.לאחר שעות ספורות, ביום שבת, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

במהלך מטח הטילים המוזיקה נפסקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. בשעה 8:00 התקשרו אל ירדן הוריו, הוא לא רצה להדאיג אותם ענה: "אני באמצע משהו חשוב, אני לא יכול לדבר עכשיו." בשעה 9:00 התקשרה עמית להוריו ועדכנה אותם שהוא נמצא במסיבה ברעים. לאחר כרבע שעה הקשר עימו נותק לחלוטין. באותו זמן ירדן וחבריו עזרו לשתי בנות שנקלעו למצוקה והעלו אותן לרכבם, אך לאחר שירו עליהם הם פרקו מהרכב וירדן רץ עם כולם ימינה. אז הבחין שחברו הטוב דניאל רץ שמאלה והודיע שהוא הולך להביא אותו, כי דניאל רץ לצד הלא נכון. אך הוא לא הצליח להחזירו, ירדן ודניאל נרצחו ביחד ושאר החברים שרצו ימינה ניצלו.

ירדן נחשב כנעדר ורק בתום ארבעה ימים של חרדה ואימה נמסרה למשפחתו הבשורה המרה שנרצח ונמצא סמוך למכולה במתחם הפסטיבל.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

ירדן (ג'ורדי) בוסקילה נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים וחמש. הוא הובא למנוחות בבית העלמין של קיבוץ כפר מסריק. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

על מצבתו נחרטו מילים מתוך השיר "במרחק נגיעה מכאן": "בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד, במרחק נגיעה מכאן..." (יזהר אשדות).

משפחתו כתבה: "ירדן היה צנוע ודבק בערכים כמו נתינה, חברות, אהבת האחר ומסירות למשפחה, שהייתה לו כעמוד האש. ירדן אהב את הארץ ושביליה, אהב לטייל בארץ ובעולם. בחור מוכשר עם חשיבה יצירתית. ירדן השאיר חלל ענק ואנו המשפחה תמיד ננסה ללכת קדימה ולעשות דברים ברוחו. ננסה להגשים את חלומותיו ולהפיץ לעולם מי היה ירדן שלנו. ועל כן אנו בוחרים בחיים!"

עמית, בת זוגו, כתבה לו: "אהבת נפש שלי, לא משנה מה אכתוב פה לעולם לא אצליח להעביר את גודל השבר בלב שלי. היית היצור הכי טהור בכל העולם הזה. זכיתי לחיות לצידך, לבנות איתך בית, לקום איתך בבוקר ולנשק אותך ללילה טוב, לבכות לך את כל הכאב שיש לי בלב, שרק אתה הכרת, ואת כל השמחה שיש לי בלב, שהכרת יותר טוב מכולם. האופן שבו הסתכלת עליי, הכוכבים בעיניים, הלוואי ואצליח לראות את עצמי יום אחד כמו שאתה ראית אותי ואאמין בעצמי כמו שהאמנת בי.

אתה לא תדע לעולם כמה כוחות לימדת אותי, כמה גדלתי בזכותך... איבדתי אותך ביום בהיר אחד, איבדתי את הבית שבנינו. תדע שאני אוהבת אותך אהבה שלעולם לא יהיו לה מילים בשפה. מבטיחה להמשיך להסתכל במראה ולדמיין אותך מביט בי מבט מעריץ מהצד, מבטיחה להמשיך לרדוף אחרי החלומות שלי, שלנו. מבטיחה לשמור על המשפחה שלך שתישאר המשפחה שלי לכל החיים. אתה נמצא בי לתמיד. אוהבת אותך לעולמי עולמים בוסקילה שלי. רק בבקשה תמשיך לשמור עליי גם מלמעלה.״

קרובת משפחתו שרי כתבה: "ג'ורדי שלנו, אין יום שלא חושבים עליך, הגעגוע מטורף, החוסר קשה, ולפעמים נדמה שנקיץ ותתקשר עם החיוך הנצחי ותאמר שאתה בא לסבתא ואז אלינו. עדיין לא מצליחים לעכל את העובדה שלא נראה אותך שוב, למרות השכל הישר, בלכתך מאיתנו כל כך מהר ובכזאת פתאומיות נפער בור גדול, ומצד שני - מלא זיכרונות טובים, עם מלא חיוכים שלך, מלא תמונות על החוויות שתיעדת. אוהבים אותך כל כך... ים געגועים, מלאך שלנו."

דודתו כתבה: "אתה הילד שלא היה לי, ילד שאהב את החיים עם חיוך שובה לבבות ואהב לעזור לכולם. תמיד התגאיתי בך על מה שאתה, ילד מוצלח שלי. אתה אצלי תמיד בלב. אוהבת ומתגעגעת, דודה אילנה. נשמתך עדן, מלאך."

להנצחתו הוקם "הפרויקט של עמותת ג'ורדי", פרויקט שבו פועלים משפחתו וחבריו להקמת "גן חיים" בקיבוץ כפר מסריק - גן פעילות ומשחק עבור משפחות וילדים. בגן יונצחו קטעים מחייו של ירדן באמצעות פסיפס, בניה בנגרות וגן ירק.