דורון בולדס ז''ל

קורות חיים

דורון, בנם הבכור של יהודית ומשה בולדס, נולד בכ"ח בסיוון תשמ"ט (01.07.1989) בגן השומרון. אח לשי ולירון.

גדל והתחנך במושב גן השומרון הסמוך לכרכור. נער ג'ינג'י חייכן, טוב לב ונעים הליכות. מגיל צעיר עסק בספורט והתמחה בטניס שולחן (פינג פונג). עם השנים השתפר עוד ועוד, עד שזכה באליפות והוכתר כאלוף הארץ לנוער.

בן מסור להוריו ואח תומך ואוהב לאחיותיו. עמוד התווך של המשפחה, שדאג להוריו וסייע בניהול המשק המשפחתי.

דורון היה שף שהתמחה בבשרים, עבד בתחום דוכני המזון בפסטיבלים, באירועים גדולים ואף במתחם האירוח של האירוויזיון בשנת 2019. בלט בכישרונו, בחריצותו ובנדיבותו. סיפר איציק שעבד עימו: "היינו חברים ואהבנו לעבוד ביחד. דורון היה בן אדם מאוד הגון, שיזרוק את עצמו ראשון לאש לפני כולם. נותן את כל כולו".

כעבור זמן פתח את "המעשנה של דורון" "ב"חוות דובי", חוות רכיבה על סוסים בקיבוץ רמות מנשה. סיפרה תהילה: "כשהכרנו את דורון נדלקנו עליו והפכנו אותו לשף הבלעדי שלנו וזה היה ה'בית' שלו. מדהים היה לראות אותו בחווה עם הנוער שלנו, איך הוא מזהה את מי שזקוק לעזרה ומעצים אותו. הייתה לו רגישות מדהימה לאנשים".

חלומו היה לפתוח פוד טראק (משאית אוכל) לממכר בשרים מעושנים.

אדם אופטימי עם רעמה של אריה ולב זהב. סיפר איציק: "קחו את הגוף הגדול שלו ותכפילו במיליארד ותגיעו אולי להתחלה של גודל הלב שלו". חברו דני סיפר: "דורון היה האדם הכי טוב שהכרתי, נדיב וטוב לב, תמיד עם חיוך על הפנים, קראתי לו 'בארכה' כי על כל דבר הוא היה אומר 'זה ברכה' מה אתה דואג? 'בארכה'. זה מאפיין אותו בדיוק, הסתכל על הכול בעין טובה, אהב את החיים בחיוך, בלב פתוח".

דורון היה רגיש בצורה יוצאת דופן. נתינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. תמיד שמח להושיט יד לעזרה, ערך אירועי התנדבות והכין ללא תמורה אוכל לבר מצווה למשפחות מעוטות יכולת.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

דורון עבד באותו סוף שבוע בדוכן אוכל בפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים. עם תחילת מתקפת המחבלים, החל לקפל את ציוד הדוכן ועדכן את שותפו שהמשטרה לא מאשרת לצאת מהמתחם שמוקף מחבלים. מאז נותק עימו הקשר.

הוא נחטף ממתחם הפסטיבל ונלקח בעגלה של רכב מחבלים, שבה ישבו משפחות עם ילדים שנחטפו מהקיבוצים. דורון מצא עצמו מוקף ילדים בוכים ומחבלים חמושים. סביבם היו עשרות מחבלים שהכו אותם. הוא פרש את ידיו הגדולות ועטף ילדות חטופות שהיו איתו על העגלה, הגן עליהן וניסה להרגיע אותן. הטנדר נעצר כשהגיעו לגדר הגבול. המחבלים החלו להפריד בין הורים לילדים, בין גברים לנשים. דורון התקשה לשאת את המראה של ילדים שנלקחים מהוריהם, הוא דחף מחבל לקרקע ואז נורה למוות.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

דורון בולדס נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 34. הובא למנוחות בבית העלמין בגן השומרון. הותיר אחריו הורים, ושתי אחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "המעשנה של דורון בולדס".

כתבו מרב וגדי: "היה איש אוהב אדם, אדמה ובשר. האיש הכי חזק שפגשתי מימי ועם הלב הכי רחב. בלוויה אמרו שהוא היה כמו השמש - גדול מאוד, אדום מאוד ומחמם את כל מי שמתקרב אליו".

בני משפחתו של דורון החליטו להגשים את חלומו ולפתוח במושב גן השומרון פוד טראק בשם "משק בולדס" לממכר כריכי מעשנה. בגל-עד שהוקם לזכרו נכתב: "פינה זו הוקמה לזכרו של דורון בולדס ז"ל שנחטף ונרצח במסיבת הנובה אך נלחם את מלחמתו האחרונה לא ליפול בשבי. דורון היה שף בשרים בטעמים מיוחדים שאי אפשר לשכוח. איש אדמה וחופש. בן, אח וחבר אמת, ג'ינג'י, רעמה של אריה ולב זהב. אריה לא יכול לחיות בכלוב".

במסגרת פרויקט "גיבורים", מיזם מוזיקלי המספר סיפורי גבורה של ישראלים, גלעד שגב כתב לזכרו של דורון את השיר "יש לב": "יש לב גדול מגוף גדול מחיים יש לב/ יש לב גדול מהיגיון גדול מאי הגיון של אנשים רעים, יש לב/ יש לב שלא מוכן לראות סבל של אדם וכשאומרים לו להתעלם הוא מסרב/ יש לב שמתרחב וממשיך עד כפות הידיים מגן על ילדים מכל צער, מכל כאב/ יש לב ענק, אוהב, שלא יכול ולו לפעימה, לא להיות לב".