דרור בהט ז''ל

קורות חיים

דרור בהט, בנם של אלה ועידן, נולד בקיבוץ בית אלפא ביום כ"ו בתמוז תשנ"ג (15.07.1993). אח בכור לעדי, זיו וגיל. דור רביעי בקיבוץ.

הוריו סיפרו שהחל ללכת בגיל מוקדם מאוד, ובגיל אחד-עשר חודשים כבר רץ ואִתגר עצמו במסלולים שדרשו שיווי משקל.

למד בבית ספר יסודי "רימון" שבקיבוץ מסילות.

דרור היה ספורטאי מצטיין. כשהיה בן 13 החל לרכוב על חד-אופן, והפגין ביצועים מרשימים שהובילו אותו להשתתף באליפות העולם שהתקיימה בשוויץ. הגיע לעשירייה הראשונה בעולם בשני מקצים שונים.

את לימודיו העל-יסודיים החל ב"בבית חינוך גאון הירדן דרכא" בקיבוץ נווה איתן שבעמק המעיינות. כשהיה בן 15 עבר עם משפחתו לגור בלאגוס שבניגריה, ולמד בתיכון האמריקאי American International School of Lagos (AISL). במסגרת לימודי אומנות, פיתח את כשרונו בציור וברישום והצטיין בעבודה בתוכנת פוטושופ. בשנים אלה גם רכש אנגלית שוטפת, ונחשף לסוגים שונים של מוזיקה שהפכה למשמעותית ולמרכזית בחייו.

כשהמשפחה שבה לישראל בתום כשנתיים וחצי, השלים את לימודיו ב"בית חינוך גאון הירדן דרכא". דרור הצטיין בלימודיו וגם בתחומים רבים של ספורט ובראשם בריצות ארוכות.

עם סיום לימודיו, התקבל לגיבוש לקראת קורס טיס, אך בשל אירוע רפואי עזב והמשיך את שירותו כמכונאי מטוסים בבסיס חיל האוויר בתל נוף, שם הצטיין בתפקידו.

לאחר השחרור, נסע לטיול ארוך בהודו. מרגע הגעתו לשם התפעם מנופי המדינה ומהתרבות ההודית, ובהשראתה סיגל לעצמו לבוש צבעוני, ענד תכשיטים מיוחדים והאריך את שערו.

סיפרה אלה אימו: "דרור – כשמך כן אתה. הסתובבת בעולם כרוח חופשיה אשר גם אם היא כבולה במסגרת שאינה אוהבת, היא יודעת לפרוץ את הגבולות בדמיון, בעוד הגוף ממשיך לעשות תמיד על הצד הטוב ביותר את מה שצריך. תמיד הלכת בדרכך הייחודית בלי לעשות חשבון לאף אחד, החל מלבישת גלימה וקרני שור מבד, במשך שבועות מבוקר עד ליל בגיל הגן, דרך טיפול השיער בשלל תסרוקות לאורך השנים – ארוך, חצי מגולח, רסטות – העיקר שיהיה מיוחד. עיטרת את עצמך בשלל תכשיטים, עבודות יד שבחרת בקפידה, תמיד תוך פירגון ענק ליוצריהם, וכלה בבגדים המיוחדים, האיכותיים והיקרים שלבשת".

עם חזרתו ארצה, המשיך לטייל עם חבריו בג'יפ המצויד שלו, ונהנה לטבול במעיינות ולצפות בשקיעות. לטיוליו התלווה גם כלבו האהוב – ריידר, שאותו אימץ ממקלט לכלבים עזובים.

במשך מספר שנים עבד דרור בחברה שהרכיבה לוחות סולאריים על גגות מבנים, הצטיין בעבודתו והיה אהוב ומקובל על הצוות ועל מנהליו.

סיפרו הוריו: "מילדות דרור היה תמיד מאוד חברותי, רגיש לזולת ונרתם לסייע לכל חבר או מכר שנקלע לצרה. הוא נכנס ללב של האנשים והיו לו המון חברים בכל רחבי הארץ וגם בעולם... הוא היה גאון חברתי שניחן בהרבה תחומי אינטליגנציה, אך הבולט שבהם – אינטליגנציה רגשית וחברתית... בכל מקום אליו הגיע ובכל אדם שפגש, ידע תמיד לגעת במקום הנכון, לומר את הדבר הנכון שיאיר לאדם את יומו. לילדים, לזקנים, לבעלי צרכים מיוחדים ולכל אדם באשר הוא".

בבגרותו נחשף לסצנת מסיבות הטבע, ונהנה לפגוש בהן חברים, לרקוד ולשמוח. אהבתו זו, בשילוב עם היצירתיות, הכישרון האומנותי שלו ויכולותיו הטכניות, הובילה אותו להקמת עסק מצליח לבניית תפאורות למסיבות טבע.

בספטמבר 2023 טס עם אחותו הצעירה ועם אביו לטרק הלנגטנג והאגמים הקפואים בנפאל, התרגש והתפעם מהטבע ומהנופים, ואף החל לתכנן טיול לדרום אמריקה.

כשחזר ארצה, עבד לילות כימים, יחד עם שותפתו לעסק, בבניית תפאורה לפסטיבל הטבע "נובה" שתוכנן להתקיים בשדות קיבוץ רעים בסוף חג סוכות תשפ"ד.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

יממה לפני כן, נסע דרור דרומה עם שלושה חברים כדי להקים את התפאורה לפסטיבל "נובה". הם עבדו קשה עד 02:00 בלילה, ונסעו להתרענן ולנוח באשקלון. בשעה 06:00 נקראו לאתר הפסטיבל כדי לבצע תיקון שנדרש בתפאורה. חצי שעה מאוחר יותר, כשהחלה מתקפת הטילים, התחבאו השלושה מתחת לאחת הבמות. דרור היה בקשר עם משפחתו ועם חבריו במשך כשעתיים, ובהודעה האחרונה ששלח כתב: "תדווחו לכוחות שלנו שאנחנו מתחבאים מתחת לבמה, כי אנחנו מאוד מוקפים". אלו היו מילותיו האחרונות.

בתום חיפוש של יומיים בשטח ובבתי חולים, התבשרה משפחתו שגופתו נמצאה.

דרור בהט נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ בית אלפא, והוא בן 30. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.

ספד עידן, אביו: "נוח על משכבך בשלום, ילד יקר. נגעת בכולנו, עשית כל כך הרבה טוב, והספקת כל כך הרבה. אני רק מקווה שלא סבלת ברגעייך האחרונים, ושזה היה מהיר. נוח עכשיו ותעשה טוב שם למעלה. תמשיך לגעת בכל מי שתפגוש שם ולעשות טוב, כי זה מי שאתה ומה שאתה". הוסיפה האם אלה: "בטיול שעשו עדי ומיכל בנורבגיה, מיכל העלתה סטורי שהם שותים קפה, וציפור הצטרפה אליהם. אמרתי למיכל שזו לא סתם ציפור. זה דרור. ואולי זו הייתה דרכך להיפרד מהם. בשבת עפת גבוה. גבוה מדיי".

אחיו עדי ספד: "היית אחי הגדול, הבכור, אבל יותר מהכול היית החבר הכי טוב שלי. כשהיינו קטנים הלכתי אחריך לכל מקום, תמיד רציתי להיות כמוך, שמח, חייכן, יצירתי וחברותי. שמעתי את המוזיקה ששמעת, שיחקתי במשחקים ששיחקת וגם נדחפתי לך ולחברים שלך רק כי רציתי בקרבתך. למרות השוני בינינו, תמיד נשארת החבר הכי טוב שלי, הייתה לך יכולת לפתוח את הלב ולהכיל בצורה אבסולוטית, בלי ביקורת פשוט אהבת אמת טהורה וחסרת גבולות. היית האדם הראשון שהייתי מדבר איתו על הכול ותמיד ידעת להכיל, לתת עצה או פשוט להקשיב".

ספדה אחותו זיו: "דרורקה, אתה בן אדם אהוב כל כך על כולם. בכל מקום שהלכתי אליו זיהו אותי כ'אחות של דרור'. איזה חותם השארת אחריך, בכמה אנשים נגעת. כמה לבבות שבורים השארת כשהלכת. אני אוהבת אותך כל כך, זכיתי באח גדול הכי טוב שיכל להיות לי. תשמור עלינו שם למעלה, אני מקווה שאתה במקום טוב יותר, ושיצאת לחופש ולדרור".

אחותו גיל ספדה: "דרוריק, אתה תמיד היית השמש עצמה. ידעת להיות שמח ולמצוא את הטוב גם כשעצוב. והחיוך שלך, הוא הכי יפה שראיתי. היה לי אח חתיך שמפיץ אור לכל כיוון. עכשיו יהיה קשה יותר למצוא את האור, אבל מתישהו נמצא אותו. הלוואי שהיה לסיפור הזה סוף אחר. אני אוהבת אותך".

ספד דין, חברו: "היית תמיד דוגמה לאדם פשוט שהעולם הפנימי שלו הוא האוסף הכי מגוון שיש של אומנות מרהיבה. האומנות שלך לא מסתכמת בציורים שציירת או בשירים שכתבת, ולא במוזיקה שאספת או הסטייל שלבשת. האומנות שלך היא הכוח האינסופי להיות אמיתי, כנה, דוגרי, למחול למי שפוגע, לעזור למי שחלש, לקחת אחריות, להוות עוגן ללא תמורה, להשקיע בעצמך, לטפל בנפש ובגוף. לצחוק כשמצחיק, לפייס כשמכעיס, ותמיד להסתכל ברצון ובאופטימיות קדימה. כל אחד מאיתנו זכה ליהנות מהאומנות שלך, וכל אחד מאיתנו מרגיש שתלשו לנו אותך מהקיר".

כתבו חבריו מהקיבוץ: "תודה לך חבר יקר על שנים מדהימות. זכינו שתהיה חלק מחיינו. אנחנו מקווים שאתה חופשי ומאושר שם למעלה, ומארגן להם את המסיבות הכי טובות, כמו שרק אתה יודע, כי אנחנו כאן למטה לא מבינים למה קראו לך כל כך מוקדם".