קורות חיים
ליאור אסולין, בנם של מימי ואברהם, נולד ברעננה ביום כ"ו בתשרי תשמ"א (06.10.1980). ילד שלישי להוריו, אח למשה, דוד ואורטל.
גדל והתחנך ברעננה וכבר מגיל צעיר התעניין בכדורגל. את דרכו המקצועית בתחום החל במחלקת הנוער של קבוצת "מכבי הרצליה", ובעונת המשחקים 1998-1997 הצטרף לקבוצה הבוגרת של המועדון, שבמדיה שיחק חמש שנים.
אחר כך שיחק בקבוצות רבות, בהן "מכבי פתח תקווה", "בני סכנין", "בית"ר ירושלים", "הפועל תל אביב", "הפועל באר שבע" ועוד. בין לבין יצא לאימונים בקבוצת הפאר הצרפתית "אולימפיק מרסיי" ושיחק ב"אפולון לימסול" מליגת העל הקפריסאית.
במהלך למעלה מעשרים שנות קריירה כיכב בקבוצות השונות, כבש שערים רבים וזכה בכמה וכמה גביעים.
ליאור גר ברעננה. הוא נישא והביא לעולם שלושה ילדים. את הקריירה שלו כשחקן כדורגל סיים לאחר ששיחק כשנה ב"הפועל הוד השרון".
ביולי 2020 מונה למאמן קבוצת "הפועל כפר ברא", וזמן לא רב אחר כך החל להביע את רצונו לאמן את ילדי דור העתיד של הכדורגל.
כשלא מצא קבוצות שבמסגרתן יוכל לאמן ילדים, פנה לדרך אחרת והחל לעבוד בשתי עבודות במקביל – בבית מלון בהרצליה ובחווה לגידול ולאילוף סוסים.
ליאור היה חבר נאמן, אב מסור, צנוע ולעיתים אף ביישן, אהב לרקוד, לצחוק ובעיקר להשתובב. סיפרו אוהביו: "הוא היה תמיד חייכן, שובב, צוחק, מחייך ועוזר. הוא אהב לעשות הכול מהכול... בחור צנוע עם לב ענק שהשתדל ליהנות מהחיים גם בתקופות שהיו קשות יותר... הוא היה מסוג האנשים שנותרו מבוישים כשהיו מרעיפים עליהם מחמאות, אבל הוא גם היה החוצפן של עולם הכדורגל... ילדיו היו כל עולמו, אבא למופת שגידל שלושה ילדים מדהימים לתפארת, שכמו אריה יצא להביא להם אוכל, ובכפפות של משי ידע לחבק, לקפל כביסה, לבשל ולדאוג שלא יחסר להם דבר".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.
בבוקר זה החלה מלחמה.
בערב שקדם למתקפה הגיע ליאור עם חבריו לפסטיבל "נובה" כדי לחגוג את יום הולדתו ה-43 שחל באותו יום. כשהחל ירי הטילים, החל במנוסה, אך נפגע מירי המחבלים ונהרג במקום.
המחבלים רצחו כ-380 איש באזור הפסטיבל, וחטפו לרצועת עזה כמה עשרות מבלים.
ליאור אסולין נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין "כפר נחמן" ברעננה והוא בן 43. הותיר שלושה ילדים, אם, אחות ושני אחים.
על מצבתו נכתבו מילים משירו של משה פרץ "גיבור של אמא": "אתה תמיד תהיה לנו מלך העולם, תמיד עם החיוך הכי מושלם, כמו בתמונות, בזיכרונות".
מורן, שהייתה רעייתו, ספדה: "תודה שהייתי חלק מחייך. אתה שניצלת כל כך הרבה פעמים מכל כך הרבה רגעים קשים בחייך בלי פחד, אתה נכנעת לרוצחים? אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך... לימדת אותי להיות לוחמת... לא היה מקום שנכנסת אליו ושלא הייתה מיד מיני מסיבה. כמו בחיים, ככה במוות. חצי מאיתנו הולך איתך היום. לנצח אני אוהבת אותך, סליחה".
ספדה בתו אמור: "יש לי כל כך הרבה זיכרונות טובים ממך. שתישאר גאה בנו גם מלמעלה. אבא שלי, אני מתגעגעת אליך".
אחיו משה ספד: "יש לנו כאב עצום בלב, באמצע מסע חיים שנקטע בדיוק ביום הולדתך ה-43. בעיקר נזכור את החיוך שלך שלא ירד מפניך גם בזמנים הכי קשים ומורכבים. אני באמת לא יודע איך נמשיך מכאן. כששמענו את הבשורה, הייתי בטוח שתצליח לרוץ מהר משם. אם רק לא היית עולה על הרכב הזה, אלא רץ כמו שאתה יודע לרוץ, אף אחד לא היה משיג אותך, אני בטוח. ביחד עם אבא, תשמור עלינו מלמעלה".
ספד חברו יוגב: "אח יקר, הלב שלי נקרע, השכל מסרב להאמין. זה לא יכול להיות אחי, אתה ליאור אסולין! אתה עוד תצא מאיזה שיח קוצני עם החיוך הדבילי שלך, ותגיד לי 'מה יש לך? הכול טוב, סך הכול קיבלתי כדור ברגל, הכול טוב, נוציא אותו, ונבעט לחיבורים', בחצי חיוך וצחוק שיכול להאיר אפילו את הימים האפלים ביותר, ואת היום השחור הזה להעלים כי זה לא אמיתי... אם יש דבר כזה ווינר ואלוף מלידה, אז ליאור זה בדיוק אתה. חבר שלי, תודה על שנים של חברות אמת, רגעים של אושר ושמחה, היופי של חיוך אמיתי, והחשיבות של להוקיר כל רגע. לא משנה מה עברת, תמיד ידעת לחייך ולקבל הכול לטובה. השארת מורשת אחי, והשמחה שלך לא תכבה לעולם".
קבוצת "בני סכנין" איתה זכה בגביע המדינה בתחילת הקריירה שלו, קיימה משחק לזכר ליאור.
באנציקלופדיית הרשת "ויקיפדיה" הועלה ערך על ליאור והקריירה הענפה שלו.