לירז אסולין ז''ל

קורות חיים

לירז, בתם של רבקה ומאיר אסולין, נולדה בח' באב תשמ"ה (26.07.1985) בקרית מלאכי. ילדה שלישית במשפחה, אחות למזל, יוסף, ליז, אור ותמיר.

גדלה והתחנכה בקרית מלאכי. למדה בתיכון "גימנסיה דרכא". נערה יפת תואר, חברותית, מלאת שמחת חיים ותלמידה מצטיינת. "סופת הטורנדו של הכיתה", כך כונתה בספר המחזור. חברותיה אדווה וקארין סיפרו: "לעד היית ותהיי סופת הטורנדו של כולנו, ילדה עם נשמה כה גדולה ונוכחות כה שמחה שלעולם לא מפספסים… תמיד היית פצצת אנרגיה לא רגילה - את והצחוק המתגלגל שלך!"

בת מסורה להוריה ואחות אוהבת ותומכת באחיה ובאחיותיה. עמוד התווך של המשפחה, תמיד שם כדי לסייע, לייעץ ולתמוך. לירז הייתה קרובה מאוד לאימה רבקה וקשורה לאחייניה. היא בילתה עם אחייניה, הרעיפה עליהם אהבה ועזרה להם בלימודי המתמטיקה.

בסיום שירותה הצבאי למדה תואר ראשון בראיית חשבון ובהמשך תואר שני במנהל עסקים ומימון.

לירז עבדה כגזברית בקבוצת המזון ״נטו״ ובלטה במקצועיותה, מסירותה ונועם הליכותיה. סיפרה אביגיל שעבדה עימה: "תמיד נתת לי הרגשה טובה, שאת מעריכה אותי ואת העבודה שלי. תמיד דחפת אותי להצלחה. הצחוק שלך, החיוך שהיה תמיד על פנייך, הרצון שלך לעזור, להסביר, לתת פידבקים. מאוד נהניתי לעבוד איתך".

משנת 2018 כיהנה כחברת דירקטוריון בתאגיד המים ״תמר״ של העיר רמלה. יוסי בן חמו מנכ"ל תאגיד המים כתב: "כחברת דירקטוריון לירז התנהלה בחוכמה, באכפתיות ובנאמנות גדולה לתאגיד המים 'תמר'. אם היא נתקלה בבעיה שהטרידה אותה, היא הייתה מתקשרת אליי גם בשעות הקטנות של הלילה והיינו פותרים את הבעיה עקב אחר אגודל". מנכ"ל עיריית רמלה רונן עזריה סיפר: "היא תמיד תרמה זווית ראייה ייחודית כצעירה תושבת האזור וכרואת חשבון מקצוענית ומוכשרת. רוחה המיוחדת תלווה את התאגיד תמיד".

לירז הייתה אות ומופת לאחדות, רוגע, שלווה ואהבת חינם. נודעה בחיוכה המאיר ובשמחת החיים, והפיצה אור בכל מקום שבו הייתה. כתבה ענבל חברתה: "זוכרת שעות רבות של צחוק איתך עם החיוך הרחב והאינסופי, אותו חיוך שאפשר לראות בכל תמונה. אהבת את החיים, הבאת אור ושמחה לסובבים אותך".

בלטה כחברה טובה ונאמנה, תמיד נכונה להקשיב ולהושיט יד לעזרה. סיפרה חופית: "לירז שלנו, ככה כולם קוראים לך! כל אחד הרגיש שהוא היה החבר הכי טוב שלך, הכי קרוב אלייך. נתת לכולם תחושה שהם יכולים לסמוך עלייך". כתבה חברתה אורטל: "הבן אדם הכי אופטימי שיש, מלאת שמחת חיים, אוהבת כל אדם באשר הוא, חברה טובה על אמת בלי לשפוט, בעלת לב טהור ונקי. הכרנו דרך חברה משותפת ומאותו רגע הבנו אחת את השנייה בעיניים בלבד".

לירז הייתה בשלנית מוכרת, בכל אירוע חינה ובכל מימונה ידעו בני המשפחה לצפות למאכלים שהכינה.

בשעות הפנאי אהבה לבלות עם חברים וללכת להופעות ולמסיבות.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לירז נסעה באותו סוף שבוע עם חברים לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדה ושמחה. עם תחילת מתקפת המחבלים היא וחבריה ניסו להימלט אך נתקלו ברכב עם מחבלים. בשעה 6:53 נפרדה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית: "משפחה שלי, אני אוהבת אתכם, יורים עליי". אחר כך שלחה לאחות אור הודעה נוספת "יורים עליי צרורות". מאז נותק עימה הקשר. היא הוגדרה נעדרת, במשך שבוע אף הניחו שנחטפה, עד שהגיעה למשפחתה הבשורה המרה שנרצחה.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

לירז אסולין נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 38. הובאה למנוחות בבית העלמין בקרית מלאכי. הותירה אחריה הורים, שלוש אחיות ושני אחים.

על מצבתה כתבו אוהביה: "אחות, דודה, אחיינית, גיסה וחברה. אשת חסד, צנועה, אהובה, מלאת נתינה ושמחת חיים. יהי זכרה חיוך".

אחותה מזי ספדה: "לירז מאוד חסרה לנו, בהווי שלה, באהבה שלה, בנוכחות שלה... הייתה בשיא החיים שלה, בתקופה של דלתות שנפתחות, כל כך מאושרת ושמחה... לירז, את היית המנגינה של כולנו. אוהבים אותך עד אין קץ, מתגעגעים אלייך, את איתנו בכל פעולה, בכל מחשבה... אנחנו מבטיחים לבחור בחיים עם כל הקושי, בדיוק כמו שאת היית רוצה".

כתבה משי: "לירזי, נסיכה יפה של כולנו, פרח יפה כל כך שנקטף. אנחנו מתגעגעים אלייך עד אין סוף כל המשפחה והחברים. את חסרה ובמיוחד החיוך שלך".

כתבה אורטל: "לירז, את בטוח מסתכלת על כולם מלמעלה ואומרת תחייכו, הכול טוב, כי ככה היית... אני בטוחה שאת מפזרת גם למעלה חיוכים ואהבה לכולם - כי תמיד תישארי כזאת".

לזכרה של לירז הוקם אתר אינטרנט www.liraz-asulin.com ובו מספרים עליה בני משפחה וחברים לצד שפע תמונות מתחנות חייה השונות.

הוקם גם עמוד אינסטגרם להנצחתה liraz_assulin ובו כתבו בני משפחתה: "חצי שנה של כאבים בלתי פוסקים... חצי שנה בלי הקול שלך, בלי הריח שלך, בלי האוכל שלך, בלי החיבוקים החמים שלך, חצי שנה שהצלע הרביעית לאסוליניות חסרה".

תאגיד המים "תמר" שבו עבדה הציב לוח הנצחה לזכרה של לירז בפתח חדר הישיבות.

בניין באזור התעשייה באר טוביה נקרא "בית לירז" על שמה.

לזכרה של לירז הוקמה אנדרטה בכביש 232 ליד חניון רעים, הכביש שבו נרצחה.

לעילוי נשמת לירז הופקו והופצו הגדות של פסח.

עיריית קרית מלאכי הציבה שלט לזכרה של לירז ולזכרם של נרצחים נוספים בשבעה באוקטובר, ובמתנ"ס העיר הוקדש לזכרה מופע של קבוצת התעמלות קרקע.