דניאל אוחנה ז''ל

קורות חיים

דניאל אוחנה, בנם של מזל ואלברט, נולד ביום כ' בניסן תשנ"ט, (06.04.1999). אח לטל, קרן, מור ושקד.

דניאל, הרביעי מבין הילדים, היה ילד חייכן ובעל קסם אישי. כשנולד הביא למשפחה המון שמחה ואושר, היה הבן הראשון לאחר שלוש בנות. "כשנולד היה לו את האור הענק הזה", כתבה אחותו קרן.

גדל והתחנך בירושלים. לאחר שסיים את בית ספר היסודי עלה לתיכון מקיף "גילה". היה תלמיד חכם, סקרן, חברותי ואהוב, שהיה מוקף דרך קבע בחבריו הטובים משכונת גילה.

כשסיים את לימודיו התיכוניים נרשם למכינה קדם-צבאית וחווה שם תקופה מאוד משמעותית, הכנה לשלב הבא בחיים. שם רכש חברים חדשים שהפכו לחלק בלתי נפרד ממנו וגם לאחר שסיימו את המכינה נשארו ביחסים קרובים.

דניאל התגייס לצבא ושירת בתפקיד קרבי ומשמעותי.

כשהשתחרר מהשירות הצבאי עבד במשך תקופה בעבודות מזדמנות ונרשם ללימודי תואר ראשון.

בשנת 2023 עבד כמפתח תוכנה בחברת הייטק והיה מאוד מרוצה מהעבודה ומהעובדה שהשיג את המטרות המקצועיות ששאף אליהן.

דניאל אהב מאוד קעקועים, היה לו אחד על הצוואר - של אות סינית, מתחת לאוזן היה לו קעקוע של תו נגינה, ועל אמת היד - קעקוע של צמיד.

דניאל היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים". בזמנו הפנוי בילה עם חברי הילדות שלו - אביאל אורן ואורטל בן-איון. עם הזמן, בינו ובין אורטל התפתח קשר זוגי, יפה ומלא באהבה. השניים בילו יחד וטיילו הרבה בטבע.

ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, נסע דניאל עם אביאל, אורטל, עם אחותה שיראל ועם חברים נוספים, לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם הצטרפו ל-3,000 החוגגים, רקדו ונהנו.

למוחרת, בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלה הבריחה ההמונית מהמתחם, פתחו המאבטחים שער חירום. דניאל, אורטל ואחותה נסעו ברכב אחד וניסו להימלט מאזור הפסטיבל. לאחר זמן קצר נתקלו במחבלי חמאס שירו לעברם והמכונית הסתחררה והתהפכה. למרות זאת הצליחו, בכוחות אחרונים, לגרור את עצמם החוצה. אולם המחבלים הגיעו קרוב יותר וירו בהם. דניאל ואורטל נרצחו, שיראל נורתה ברגליה והצליחה לברוח לתוך השיחים, שם חולצה מאוחר יותר על ידי כוחות הביטחון. סמוך להם נורה למוות גם אביאל אורן.

במשך ימים ארוכים נחשב דניאל לנעדר ולאחריהם נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.

דניאל אוחנה נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים וארבע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בירושלים – גבעת שאול, ונטמן לצידה של אורטל. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.

על מצבתו כתבו אוהביו: "נשמתך זורמת בליבנו ובנשמתנו".

אחותו מור כתבה: "אין לי מילים, כמה קיוויתי וציפיתי לבואך. אני בחיים לא אעכל את חסרונך. חיים שלי, מה אנחנו נעשה בלעדיך? הילד הכי יפה בעולם כולו. אני אוהבת אותך, אח שלי הקטן".

אחותו, קרן, ספדה: "אני עוצמת את עיניי ונזכרת בקולך, בצחוקך המתגלגל והדמעות מתחילות לעלות. היית אדם כל כך אופטימי, היית כל כך מיוחד...

האור שלנו כבה. אח קטן שלי, כמה התפללנו, נאחזנו בתקווה ולו הכי קטנה שהיא. היו לך כל כך הרבה תוכניות, חיים שלי. נקטפת מוקדם מדי על ידי בני העוולה החלאות, השם יקום דמך. רציתי להגיד לך תודה, תודה על מי שהיית – אדם שנון, מצחיק ואהוב על כולם".





שיראל בן-איון כתבה: "שימחת את אחותי, לא היית צריך הרבה, רק הטבע ואחד את השני. לדניאל היה את החיוך הטהור והיפה ביותר. הצחוק שלו היה של מלאך."

חברים רבים כתבו: "הגעגועים אליך לא פוסקים ולא ייפסקו."; "מתגעגעים אליך, דניאלי שלי."; "בנאדם מדהים, מנוחתך בגן עדן. מאוד כואב... גיבור ישראל."; "ילד זהב וגיבור לא נשכח אותך."; "הילד הכי טהור שפגשתי בחיי. אתגעגע אליך, לעד סליחה."

במהלך המסיבה דניאל עזר לצעירה בשם ויקטוריה צ'רטקוב שרכבה נתקע. היא זכרה היטב אותו ואת הסיוע שנתן לה, התראיינה לטלוויזיה וסיפרה את הסיפור ובחודש מאי 2024 הנציחה את זכרו של דניאל בתערוכה מיוחדת בניו יורק. למוצגים צירפה טקסט באנגלית שבו סיפרה את סיפורם.

לעילוי נשמתו של דניאל, הודפסו והופצו סידורי "בינת הלב" בבית כנסת "חכמת שלמה" בירושלים.