מפל אדם ז''ל

קורות חיים

מפל, בתם של יונה וגבריאל אדם, נולדה בנהריה ביום י"ב באב תשנ"ז (15.08.1997). בת זקונים, אחות למעיין ולירדן.

גדלה והתחנכה בחיפה, למדה בבית הספר היסודי "הרצל" ובתיכון "חוגים" בעיר.

ילדה ונערה כובשת ושובת לב, בעלת שיער ארוך ארוך ושופע, חיוך מקסים וצחוק מאיר ומדבק. מעיין אחותה הסבירה שכשמה כן הייתה: יפה, עוצמתית וכובשת. "כפי שאי אפשר לעבור ליד מפל בטבע מבלי לעצור, להתבונן ולומר 'וואוו', כך כל מי שפגש בה מיד התלהב והתאהב".

עוד בזמן היותה תלמידת תיכון, במקביל ללימודיה ניהלה משמרת בפיצריה בקניון, ונהנתה לעבוד ולהשתכר בכוחות עצמה.

עם סיום לימודיה התגייסה לצה"ל והחלה את שירותה הצבאי כמ"כית בחיל התותחנים. מהר מאוד יצאה לקורס קצינים ובתום הקורס שירתה בתפקידים פיקודיים משמעותיים כקצינת הדרכת "אכזריות" בביסל"ח, עוזרת קצין אג"מ בחטמ"ר מנשה, מפק"צית בבה"ד 1, ובין השאר הייתה אחת ממקימות היחידה הרב מימדית (רבמ"ד) ושימשה בה כקצינת הדרכה ואחראית לתוכניות אימונים של היחידה.

מפל הייתה קצינה מאוד מוערכת אשר הפגינה מסירות ונחישות והייתה דוגמה ומופת לחייליה, ועל כך זכתה לתעודת הצטיינות ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. כמו כן קודמה באופן חריג לדרגת סרן בהיותה בת 22 בלבד. אהבת הארץ ואהבת חייליה ופקודיה היו נר לרגליה.

היא היוותה דוגמה ומופת לחריצות, למסירות ולנחישות. הייתה בעלת נוכחות מרשימה וקסם אישי סוחף. תכונות אלו, לצד רצינותה, ראייתה הרחבה ורגישותה הרבה לסובבים אותה, הובילו אותה להצטיינות גם לאחר שחרורה מהצבא, כשבכל תפקיד חדש שביצעה קודמה תוך זמן קצר לניהול, גם ללא כל רקע קודם בתחום.

בשנת 2020 עברה לתל אביב. עבדה כסגנית מנהלת צהרון ברמת אביב ובהמשך כמנהלת צהרון בהרצליה, כמו כן עסקה בניהול בשתי מסעדות. היא אהבה ליזום, לתכנן, לארגן וליישם באופן יצירתי ומיטבי, ועשתה הכול תוך התלהבות ותחושת הגשמה ושליחות. תחום החינוך היה קרוב מאוד לליבה, והיא הייתה רגישה במיוחד לילדים דחויים חברתית. חלומה הגדול היה להקים בית ספר אלטרנטיבי אשר ייתן מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, בעיקר בתחום החברתי ויעביר את הדגש מלימודי ליבה ללימודי העצמה וכישורי חיים.

מפל הכירה את רועי שליו, ובתחילת 2023 השניים הפכו לזוג. הם אימצו יחד כלבה בשם בלה, ועברו לבית משותף בכפר יונה, אך הספיקו לגור יחד במשך שלושה שבועות בלבד.

רועי סיפר בראיון כי שמונת חודשי הזוגיות עם מפל היו התקופה הכי מושלמת בחייו. "בחיים לא הייתה לי אהבה כזו. הייתי הכי מאושר שיש. היא גרמה לי להיות בן אדם טוב יותר".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות ועל המבלים במסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

מפל קנתה כרטיסים לפסטיבל "סופרנובה" חודשיים מראש. למתחם הפסטיבל, סמוך לקיבוץ רעים, היא הגיעה בשעה שלוש וחצי בלילה שבין שישי לשבת, יחד עם רועי ועם חברתם הטובה, הילי סולומון. הם הספיקו לרקוד וליהנות לצד כ-3,000 מבלים נוספים במשך כשלוש שעות, עד שהחלה המתקפה.

כמו רוב המבלים בפסטיבל, השלושה ניסו לצאת מהמתחם ברכב ונתקעו בפקקים. כשהבינו שיש חדירה של מחבלים לאזור, ושהם סוגרים עליהם גם מצפון וגם מדרום, ירדו מהרכב והתחילו לרוץ ולחפש מסתור. בשלב מסוים נזרק לכיוונם רימון. רועי ומפל החליטו להתחבא מתחת למשאית חונה, הילי התחבאה תחת מכונית שחנתה בסמוך, ושלושתם העמידו פני מתים.

מפל הייתה חבוקה בזרועותיו של רועי, הסתכלה לתוך עיניו, לחשה:"אני אוהבת אותך"ועצמה את עיניה. רגע אחר כך נורה עליהם צרור יריות. מפל והילי נהרגו במקום, רועי נורה בגבו אך הצליח לשרוד.

כ-400 ממשתתפי הפסטיבל נרצחו באותו היום ועשרות אחרים נחטפו על ידי מחבלי החמאס.

מפל אדם נרצחה בפסטיבל "סופרנובה" סמוך לקיבוץ רעים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת 26 הייתה בהירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. הותירה אחריה הורים, אחות, אח ובן זוג.

על מצבתה חקקה המשפחה את המילים:"כמפל שוצף היו חייך וכאבני הנחל נותרנו עדים ליופייך. אוהבים ומתגעגעים".

אימה, יונה, כתבה בהספדה: "תודה שנולדת לי. תודה על 26 שנים נפלאות, שמחות ומאושרות. זכות גדולה הייתה לי להיות מאמא שלך וגם חברה שלך. למדתי ממך לא מעט ושאבתי מאורך די כדי להאיר לי את שארית חיי, שלא ישובו לעולם להיות כשהיו.

אני יודעת שאת דואגת לי עכשיו לא פחות משאני דואגת לך. כך נהגת תמיד, והכי שנאת לראות אותי עצובה. אני אהיה עצובה עוד הרבה זמן כי אי אפשר אחרת, אבל עם זאת מבטיחה שגם אחייך ואצחק בקול בכל פעם שאזכר בך/בנו וזה יקרה קרוב לוודאי לא מעט. לנצח תחיי במוחי, בליבי ובכל תא ותא בגופי עד שניפגש שוב...

אוהבת אותך עד השמיים וחזרה, והפעם על באמת. עוד לא תמו כל פלאייך, קרן אור יפה שלי, ולאורך נפסע כולנו ברגל יחפה".

ספד האב גבי: " זה בלתי נתפס שיהיה עלינו להמשיך בלעדייך, שנאהב ונשמח כשאת לא כאן. זה לא מקרי אנחנו אומרים לעצמנו, שהכדור האחד הזה שנורה לעברך פילח את ליבך ונרדמת לתמיד.

בכל מקום שבו היית רצו ממך עוד ועוד. רבו עלייך. בטיול שאחרי הצבא הובלת ודאגת לחברייך יותר משדאגת לעצמך.

בכל צומת שבה אהיה אנסה להביא לידי ביטוי את מה שהיית רוצה שאעשה בשמך ובשבילך".

כתב האח ירדן: "פלי, את יודעת שאני בדרך כלל איש של מילים אבל היום אני פשוט לא מוצא אותן. הלב שלי מרוסק. השיחות האחרונות שלנו ביום הנוראי הזה היו קשות, כתבת לי 'ירדן אני מפחדת', התקשרתי ואמרתי לך שאני בדרך אלייך, שתחזיקי מעמד. אני מקווה שגם ברגעייך האחרונים האמנת שאחיך הגדול יצליח להציל אותך, אבל אני לא הספקתי וזה שורף לי את הלב.

למרות הרגעים השחורים האלו, בימים האחרונים צצים במוחי רק הזיכרונות היפים שלנו והם כל כך רבים. אני כבר יודע שככל שהזמן יעבור כך הזיכרונות ילכו וידהו וזה גומר אותי, אני רוצה לאחוז בך, לאחוז בזיכרונות שלנו, לאחוז באחותי הקטנה.

הבאת לעולם הזה כל כך הרבה אור. אני כל כך כל כך אוהב אותך. נוחי על משכבך בשלום אחותי הקטנה".

אחותה, מעיין, כתבה: "מתי תחזרי? זה לא הגיוני שאת לא פה. מפל של כאב, הגוף מסרב לצאת מתוכו. רוצה לטבוע בצער, להיסחף אל היער, להגיע לכדור שלקח אותך איתו. תעשי מקום אחזיר אותך היום. רוצה לשכב לידך בינו לבינך להציל אותך מכל מה שיבוא. תינוקת שלי את עוד תשמעי את השיר שלך, מיליוני כוכבים, להקת מלאכים ישירו לך. רוצה לטבוע בצער להיסחף אל היער להגיע לכדור שלקח אותך איתו".

המילים שכתבה מעיין הולחנו על ידי אורי שכיב והשיר, שקיבל את השם "מפל", הופק והוקלט לזכרה, בביצועה של מירי מסיקה. ניתן להאזנה ביוטיוב.

ב-14 וב-15 בפברואר 2024 ,התאריך בו מצוין ברחבי העולם ה"Valentine day", ערך השף אסף שטרן, שותפה של מפל למיזמים קולינריים שונים, שתי ארוחות ערב מיוחדות לזכרה. התפריט כלל מנות שמפל אהבה במיוחד ובחרה להכניס לתפריט חדש שהשניים גיבשו יחד.