לאור אברמוב ז''ל

קורות חיים

לָאור, בנם של מיכל הלב ודוד אברמוב, נולד ביום י' באדר א' תשס"ג (12.02.2003).

בשנותיו הראשונות הוריו נדדו ברחבי הארץ. בגיל שנה וחצי נפרדו הוריו ולאור המשיך לגור עם אימו. כשהיה בן שש עברו לפרדס חנה, לשם הגיעו בהמשך גם אביו דוד ואשתו רוני, ולאור חי בשני בתים שונים אך עוטפים ואוהבים.

לאור היה ילד קסום, רגיש וייחודי, אהב מוזיקה בצורה יוצאת דופן, תמיד אהב לצחוק ולהצחיק אחרים והיה יצירתי וחבר מסור ואוהב.

במרוצת השנים נולדו אחיו ואחיותיו מצד דוד ורוני: שיה, אומי, אסא וארי לב.

בבית אביו דוד לאור היה האח הבכור, האהוב והנערץ בשבט שמח ומלא חיים, טיולים משפחתיים, חברים ומשפחה מורחבת חמה וקרובה.

בבית של אימו מיכל לאור היה הנסיך האחד והיחיד, והקשר הצמוד של אימא ובן יחיד המשיך גם לאחר ששניהם עברו לארה״ב, לגור עם בן זוגה של מיכל. לאחר שנה, כשלאור היה בן 17, החליט לחזור לגור בישראל עם דוד, רוני והאחים. החום הרגשי הישראלי, אווירת המשפחה הגדולה והחברים הרבים שהתגעגעו אליו החזירו אותו הביתה ועבר לגור בביתו של אביו.

לאור היה מאוד אהוב ומחובר למשפחה כולה, ובמשך השנים נוצרה בזכותו קרבה בין המשפחה של אימא למשפחה של אבא.

התכונה הבולטת ביותר בלאור הייתה שכל מי שפגש אותו יצא אהוב יותר, נינוח יותר ושלם יותר עם עצמו לאחר הפגישה. אהבתו של לאור למוזיקה הובילה אותו ללכת בדרכו של אבא שלו, הידוע כ"דיג'יי דרוויש", אחד התקליטנים הגדולים בארץ בסצנת הטראנס, ובעקבותיו החל גם הוא לבנות את שמו כדיג'יי במסיבות טראנס בישראל. הוא אהב לשמח אנשים ולתת בנדיבות כל מה שיכל לתת.

בנוסף למוזיקה, לאור אהב מאכלים מיוחדים ואהב להתנסות ולבשל, לטעום ולשחק עם סוגי אוכל מגוונים ומיוחדים. כל ארוחה הייתה צריכה להיות חגיגה עסיסית ומיוחדת. וזו הייתה דרך נוספת עבורו להביע אהבה לחיים ולמי שזכה לאכול איתו.

כשבגר הפך לגבר גבוה ומרשים עם חיוך כובש. לדברי המשפחה היה "הענק העדין - כמעט שני מטר של רגישות, הומור ואהבת אדם." הייתה לו נפש רגישה של אמן. הוא החל לעבוד קשה כדי להגשים את חלומו ליצור מוזיקה, להיות דיג'יי ולנגן במסיבות ואהב את התחום בכל ליבו. היעד הראשון שהציב לעצמו היה לנגן סט במסיבה עם אביו. לאחר שלמד והתנסה בתקלוט, הוא הגיע ליעד הנכסף. באחת הפעמים הזמין את המשפחה כולה להגיע לשמוע אותו מתקלט במסיבה והם נענו וצפו בו פורח על הבמה בגאווה גדולה. לאור ודוד ניגנו יחד כשלאור מוביל, ומצליח בכישרון רב לסחוף את הקהל ברחבת הריקודים. דוד צפה שתוך שנה-שנתיים מובטחת ללאור הצלחה ענקית כדיג'יי על הבמות הגדולות ביותר.

לאור היה אדם שקט וצנוע, עם חוש הומור יוצא מן הכלל, ותמיד מוקף באנשים. מעגלי החברים שלו היו נרחבים ומגוונים וכל מי שהכיר אותו זכה במפגש קרוב ומיוחד. באמצעות המוזיקה גרם לאנשים להרגיש טוב וזה מה שדרבן אותו להיות הכי טוב בתחומו. הוא עבד וחסך כסף כדי לצאת לטייל בעולם, להכיר עוד אנשים, תרבויות, להתפתח בתחום המוזיקה ולהפיץ עוד את אורו היפה. היציאה לדרך יועדה לתחילת שנת 2024.

בשנה האחרונה לחייו לאור פרח גם מבחינה מקצועית בעולם המוזיקה, גם חברתית וגם פנימית. הוא עבד וגר בכפר הנוקדים, מקום יפהפה במדבר בו גילה עצמאות ויכולות רבות בתחומים שונים. שם הוא הרגיש הכי מחובר לעצמו, לטבע, לקהילה שלו והמשיך ליצור את המוזיקה שלו. החיים המשותפים עם חבריו לחיים ולעבודה ומגורים בכפר, האווירה הטובה של אירוח קבוצות וחיים קרובים לטבע צימחו עץ יפה ומאושר.

ביום שישי, 6 באוקטובר 2023, לאור עבד עם אביו במסיבה ובערב המאוחר נסע לבלות עם חברתו הטובה תמר סמט ועוד חברים בפסטיבל המוזיקה "נובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. הפעם לא הגיע למסיבה כיוצר וכדיג'יי, אלא כדי לחגוג חופש ואהבה עם מוזיקה וחברים.

בשעה שש וחצי בבוקר, שבת 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאור יצר קשר עם אביו, דוד, ודיווח שיורים עליהם. הוא ביקש שלא ידאגו לו ואמר שהוא יוצא בדרכו הביתה. לאחר כשעה, ב-7:40 הוא שלח הודעה "אנחנו במקלט, משהו נורא קורה, אני לא יכול לדבר, אנחנו צריכים לשמור על שקט." מחבלים שהגיעו למיגונית זרקו לתוכה רימונים. יושבי המיגונית זרקו את הרימונים בחזרה, אולם בשלב כלשהו שני רימונים התפוצצו בפנים והמחבלים נכנסו פנימה ופתחו בירי, רצחו וחטפו אזרחים. הקשר עם לאור נותק אז.

לאחר חמישה ימים ארוכים ומלאי חרדה נמסרה למשפחתו הבשורה הנוראה מכול שנרצח.

לאור אברמוב נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה", בתוך מיגונית ליד קיבוץ רעים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים. אפרו ייטמן בחלקת אדמה בכפר הנוקדים במלאת שנה לאירוע, 7.10.2024.

לאור הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ושני אחים והמוני חברים, חברות ומשפחה שהכירו ואהבו אותו מאוד.

העולם הפסיד נשמה אדירה, כתבו אוהביו. העולם איבד אדם מיוחד, נדיב, מוכשר, מצחיק, טוב לב ואהוב מאוד, ואנשים וילדים רבים נותרו שבורי לב מאז הטרגדיה הנוראה. לאור יישאר לנצח בלבבות רבים כאן בעולם.

אביו דוד כתב: "לאור אברמוב הבן שלי, הבכור שלי, הנסיך שלי, היפה שלי, החבר שלי, הנאמן שלי, המורה שלי, המנהיג שלי, המוכשר שלי, היצירתי שלי, הסקרן שלי, הדעתן שלי, העקשן שלי, המוזיקאי שלי, הבשלן שלי, הביישן שלי, המנומס שלי, המצחיק שלי, הענק המתוק שלי הלך לעולמו. אלפי לבבות יזכרו אותך לתמיד."

אימו, מיכל יצאה במסר לעולם: "תעשו מה שביכולתכם, שלא יקרה עוד ככה לאף אימא ולאף ילד, שכל העולם יתאחד וירפא את הילדים האלה, שלא יגדלו להיות שונאים, שיגדלו להיות אוהבים. אוהבים עדינים, כמו הענק העדין שלי. שיהיו להם חיים. שיגדלו ויגשימו את החלומות שלהם. שיזכו לאהוב. אל תנקמו בשמנו."

צמד המוזיקאים והיוצרים גיא ויהל, שהכירו מקרוב את לאור ואת אביו, כתבו כי לאור היה דיג'יי צעיר ומבטיח, שכל עתידו היה לפניו. הם כתבו והלחינו שיר לזכרו שנקרא: "מחכים לאור", וניתן להאזנה ברשת. ממילותיו: "מחכים לאור והנה הוא נוגע, כמה זמן חיכינו שתחזור בחזרה / מחכים לאור אולי אתה שומע, הבטחת שתחזור והזריחה עוד מחכה."