קורות חיים
אילן, בנה של אסתר, נולד ביום י"ז בתשרי תשכ"ז (01.10.1966). אח לשרה הבכורה ולדרור הצעיר ממנו.
גדל והתחנך בהרצליה. היה ילד חייכן, חברותי, שמחובר לטבע ולמוזיקה, ומחפש את החופש והמרחבים.
בהיותו בן חמש-עשרה הכיר את אילה, והם הפכו לזוג בלתי נפרד. השניים חלקו ביניהם את אהבתם למוזיקה, ריקודים ומסיבות.
בשנות העשרים לחייו נישא לאילה ונולדו להם שלושה ילדים: אופק הבכורה, ארד ואגם. אילן היה בעל אוהב לאשתו ואבא מסור ומעניק לילדיו. המשפחה גרה במושב בית אריה, בדרום-מערב השומרון.
התמחה בתחום הגינון, ובמשך שלושים שנה עבד בהקמה ובאחזקה של גינות. בעבודה זו בחיק הטבע, תחת כיפת השמיים, באו לידי ביטוי אהבתו לצמחים ולפרחים, חוש אסתטי מפותח, ורצונו להצמיח, להשקות ולגדל, ולהעניק לזולת. סיפרה בתו אופק: "אבא שלי היה מביא לי כל שבת פרחים – עציץ, זר. ואם לא הספיק, היה קוטף לי פרח. 'עד שיהיה מי שיביא לך כל שבוע פרחים, אני אמשיך להביא לך', אמר בחיוך".
אילן בלט במראהו הייחודי, בתלתלים הבלונדיניים, הבגדים הססגוניים והחיוך הרחב, ששיקפו את השמחה שהפיץ, את האור שהביא איתו לכל מקום. היה אהוב על הבריות, ורבים חיפשו את קרבתו. שאף להוסיף טוב לעולם, לעזור ולתמוך, ולגרום לסובבים אותו להיות מאושרים. היה נדיב, רחמן ואמפתי. כשאימץ כלב נטוש בכלבייה, החליט לשלם "סל אימוץ" על עוד עשרה כלבים, משום שחמל עליהם, אבל לא יכול היה לאמץ את כולם.
נהג לבלות עם אשתו במסיבות טראנס, והיה דמות מוכרת בסצנת הטראנס בישראל. הגיע להרבה מאוד מסיבות בארץ ובחו"ל, מצויד בפירות ובקבוקי מים כדי לחלק למבלים, ותמיד תמך במי שנזקק לכך.
בסוף חג הסוכות תכנן לבלות בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" ליד קיבוץ רעים, וליהנות מלהקת הטראנס הגרמנית האהובה עליו, "פרוטוניקה", שהייתה אמורה להופיע בשבת בצוהריים. השכם בבוקר יצא מביתו עם אשתו וחברתה, ואחרי השעה שש הם הגיעו למתחם, חנו והתמקמו לצד כשלושת אלפי החוגגים שהיו שם. בהודעה המוקלטת האחרונה ששלח לבתו אמר לה שהכול בסדר איתו, ושתמשיך ליהנות, לבלות ולשמוח.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
זמן קצר לאחר שהגיעו אילן, אשתו והחברה למתחם הפסטיבל, החלו אזעקות בלתי פוסקות. כעבור כמה דקות כבר היו שלושתם ברכב וניסו להימלט מהאזור. בכביש נתקלו במארב מחבלים. מטח של יריות פגע בגלגלים והשמשות התנפצו, אך אילן המשיך בנסיעה בנחישות כשהמחבלים דולקים בעקבותיהם. כעבור כמה קילומטרים עצר במושב יכיני, וידא שאשתו והחברה נכנסו למיגונית הקרובה, ובהבזק של תושייה רץ לרכב ופתח לרווחה את תא המטען, כנראה כדי לאפשר להן להסתתר בו. הוא חזר למיגונית, חיבק את אילה, נתן לה את מפתחות הרכב ואמר לה, "את תהיי בסדר", ואז יצא מהמיגונית ועמד בפתחה.
כשהגיעו המחבלים, הם חטפו את אילן ונכנסו איתו למושב. מחבל אחד שמר על אילה וחברתה, אך הן הצליחו לברוח ממנו, ונכנסו אל תא המטען הפתוח כשכדורים שורקים סביבן. שוטרי מג"ב שהגיעו למקום הצילו אותן.
במשך שמונה-עשר ימים מורטי עצבים נחשב אילן נעדר, ואף הועלתה סברה שנחטף, עד שגופתו זוהתה.
בפסטיבל המוזיקה נרצחו כשלוש-מאות ושמונים מבלים, בהם אילן, וכארבעים נחטפו לרצועת עזה.
אילן אברהם נרצח על ידי מחבלים במושב יכיני כשנמלט מפסטיבל הטבע "סופרנובה" ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן חמישים ושבע. הובא למנוחות בבית העלמין בבית אריה. הותיר אישה, בת ושני בנים, אם, אחות ואח.
על מצבתו כתבו אוהביו: "נרקוד איתך לנצח, מלאך שלנו. זכינו לאהוב. רק רצינו לרקוד".
ללוויה הגיעו כאלפיים וחמש מאות איש בלבוש צבעוני, כפי שהתבקשו, וענדו צמיד הנושא את שמו. "לא רציתי שאף אחד יבוא בשחור", הסבירה בתו. "רציתי שיהיה כמה שיותר צבעוני וכמה שיותר אבא שלי".
ספדה רעייתו: "אילן שלי, בעלי, אהובי, אבא למופת והחבר הכי טוב שלי. ארבעים שנים של אהבה. אתה תמשיך לחיות בלב שלי לעולם. אוהבת אותך, מתגעגעת אליך. תשמור עלינו מלמעלה כמו ששמרת עלינו כשהיית כאן איתי. אוהבת אותך".
ספדה בתו: "האיש עם הנתינה האינסופית, האבא המושלם שרוצים להיות לידו. כל אחד זוכר ממך את החוויה שלו ואת הקסם. הציל את אימא שלנו, האישה החזקה בעולם. אני מבטיחה לך שנעשה הכול ומעבר, כדי שהאור שלך לא יכבה לעולם. נמשיך להיות בצד הנכון. אתה גיבור, אבא שלי".
כתבה מיכל: "לאיש שתמיד מחייך ומסתובב עם אנרגיה מיוחדת ברחבה, האיש שהרגיש סיטואציות וידע בדיוק מה ומתי להציע – שפריץ מים? סוכרייה על מקל? חיבוק? כל כך עצוב שאתה איננו".
ספדה רונה: "אילן שלי, הלב נשרף מגעגוע אליך. אני אוהבת אותך. האיש עם הלב הכי ענק, הכי צבעוני. השארת אותנו המומים וכואבים. הלכת לך לעולם שכולו טוב, מוקדם מדי. תמיד אזכור אותך ולעולם תישאר בליבי".
אילן הונצח בדרכים שונות: להקת "היהודים" קיימה הופעה לזכרו ב-26.11.2023 מול קהל ניצולי הטבח בפסטיבל "סופרנובה". ערב "שרים לזכרם – כולנו רקמה אנושית אחת" התקיים בבית אריה ב-09.05.2024, לזכר תושבי היישוב שנפלו או נרצחו ב-7 באוקטובר 2023, ובהם אילן.
ספר תהילים הודפס לעילוי נשמתו; עוצבו מדבקות ועליהן תמונתו והכיתוב: "והיה כעץ שתול על פלגי מים. אילן אהובנו ז"ל, שמור לנו על פרחי הגן שם למעלה".
בקבוצת הפייסבוק "קהילת הצבעים של אילן", המונה למעלה מ-1,500 חברים, מועלים פוסטים לזכרו.