גיל אבני ז''ל

קורות חיים

גיל, בנם של ציפי ועודד אבני, נולד בי"א בתשרי תשנ"ח (12.10.1997) בצפת. אח צעיר לקרן, דנה, אליעד, רון ואור.

גדל והתחנך בצפת. למד בבית ספר יסודי "בית החינוך ממלכתי ב' רמת רזים" ובבית הספר התיכון הרב-תחומי "עמל בגין" בכיתת מצוינות. נער נבון, צנוע, חייכן ואהוב על הבריות. סיפר שלומי: "זוכר אותך מבית הספר. תמיד ידעת להצחיק ולשמח. חבר שתמיד כיף להיות לידו".

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך באחיו ובאחיותיו. אהב ארוחות משפחתיות אבל בעיקר את סופן - כשכל האורחים הלכו. אז הוא ואחיו היו פותחים במרתון משחקי פיפ"א אל תוך הלילה. בשנת 2016 עבר עם משפחתו לקיסריה.

אחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים בגדוד 890. בהמשך, יצא לקורס מ"כים ופיקד על טירונים. לוחם, מפקד וסמל מצטיין שנבחר לטוס עם משלחת צה"ל לצנוח בגרמניה ובפולין בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

אחרי שחרורו מהצבא עבד כראש צוות אבטחה באחד ממתקניה האסטרטגיים של מדינת ישראל. כן עסק בהקמת מיזם נדל"ן בשם "לפנתאון".

כעבור זמן, פגש את מירן. האהבה ביניהם פרחה והם הפכו עד מהרה לבני זוג.

אדם אהוב על הבריות ומוקף בחברים שאסף בכל תחנות חייו. בלט כחבר טוב ונאמן, מלא נתינה שיודע להטות אוזן קשבת, לחבק ולעודד. סיפרו חבריו: "גיל היה מוקף תמיד באין ספור חברים, מכל קצוות הארץ. אין אחד שלא התחבר אליו ישר ! הוא היה אור אחד גדול בכל מקום שהגיע אליו, כבש את כולם עם החיוך הכי יפה בעולם. תמיד גרם לכולם להיות מאוחדים".

חיוכו הממגנט, שמחת החיים וטוב הלב שלו הובילו לחיבור מיידי עם אנשים. כתבה עדי: "ילד עם נתינה אינסופית, ילד של אהבה, חום וחיוכים".

אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב" שלא החמיץ משחק.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

גיל נסע באותו סוף שבוע עם עומרי לביא, חברו הטוב מילדות, לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו. עם תחילת מתקפת המחבלים השניים ניסו להימלט ברכב לכיוון בארי. בשעה 7:15 נותק עימם הקשר. בעת מנוסתם, גיל ועומרי נתקלו במחבלים ונורו למוות. גיל נחשב נעדר, רק כעבור שבוע קיבלה משפחתו את הבשורה הקשה.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

גיל יוסף אבני נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 25. הובא למנוחות בבית העלמין בקיסריה. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ושלושה אחים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אדם אהוב, טוב לב, מנהיג, שנון וצנוע. ידעת תמיד לחבק ולחבר בין כולם... ופתאום נעלמת".

כתב אור חברו: "אח וחבר אהוב, תמיד צוחק, חיוך על פניו, חבר אמת, לוחם אמיתי, תמיד היית משהו מיוחד. זכיתי להכיר אותך. תמיד תישאר בליבי".

חיים כתב: "גיל, אזכור לעד את האישיות הכובשת שלך, הצחוק, הרצינות, האחריות, גבר שבגברים... תודה על הכול ותודה על הזכות להכיר אדם כמוך. מתגעגעים!"

בני המשפחה וחבריהם של גיל ועומרי חילקו בחנוכה חבילות שי לזכרם בבית החולים "זיו" בצפת.