אוראל אבוחצירה ז''ל

קורות חיים

אוראל, בנם הבכור של איריס ויוסי, נולד ביום י"ט באדר תשנ"ח (17.03.1998) בטירת כרמל. אח לדניאל.

גדל בטירת כרמל ולמד בבית הספר היסודי "זבולון המר" בעיר. אהב לשחק בפלייסטיישן, ואת עיקר זמנו הפנוי הקדיש לכדורגל. שיחק בליגת הילדים של הפועל טירת כרמל, וצפה במשחקים של מכבי חיפה.

בהיותו בן שתים-עשרה עברה המשפחה לגור בפתח תקווה, ובכיתה ו' למד בבית הספר הניסויי "הוברמן" במקום מגוריו. המשיך את לימודיו בחטיבת "עלומים" ובבית הספר התיכון "בן-גוריון".

כשהיה בן חמש-עשרה נפטר אביו. כעבור שנים אחדות נישאה אימו בשנית, לאיציק, ונולדו אחותו ואחִיו הצעירים – ענאל ואביאל. המשפחה העתיקה את מקום מגוריה לראש העין.

אוראל היה נער חברותי מאוד, אהוב מאוד, וסחף אליו חברים רבים. אימו סיפרה שתמיד היה אחריו שובל של ידידים שביקשו את קרבתו. בלט ברגישותו לזולת, בנתינה שלו לאחרים בלי לבקש תמורה, ובחוש ההומור המפותח והמעט ציני שלו.

עם גיוסו לצה"ל שובץ כלוחם במשמר הגבול, מג"ב, והוצב בבסיס "יהודאי" בירושלים. אהב את המסגרת הצבאית ואת אתגרי הלחימה במוקדי חיכוך. היה גאה לשרת כלוחם ולתרום לביטחון המדינה. קיבל תעודות הערכה על שירותו המסור, ואף זכה להוקרה כשוטר מצטיין.הכששוחרר מצה"ל נסע לטיול ממושך בדרום אמריקה עם חברו הטוב ירין משה אפרים. כשחזר מהטיול התחיל לעבוד במסעדה וכמנהל בר באירועים שונים עם אחיו דניאל.

בשעות הפנאי אהב לטייל בטבע, לנגן בגיטרה, לשבת מול הים ולשחק פּוּצִ'יווֹלי (כדורעף חופים שמקורו בברזיל). תכנן להשתתף בטורניר פוצ'יוולי בדצמבר 2023.

המשיך להיות אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, והגיע לכל משחק שלה בארץ ובאירופה. חבריו מספרים שהקבוצה הייתה כל עולמו. הוא אף קעקע את סמלה על כתפו הימנית.האוראל הכיר את מרגריטה דרך חברים משותפים. הקשר ביניהם החל בהתכתבות. כעבור חודש נפגשו ומאז לא נפרדו. אחרי חמש שנות זוגיות התארסו, עברו לגור יחד בפתח תקווה בספטמבר 2023, והספיקו לגור יחד שלושה שבועות בלבד. מרגריטה סיפרה שהיה בן זוג תומך ומלא בנתינה, אדם קסום שעשה הכול כדי שתהיה מאושרת.

ביום חמישי, בסוף חג סוכות תשפ"ד, נסע לצפות במשחק של הנבחרת האהובה עליו. אימו סיפרה שהתקשר אליה כדי להודיע שלא יגיע לסעודת השבת. "תשמרו על עצמכם", אמרה לו. "אל תדאגי, אימא", השיב לה, "אנחנו בישראל, לא בעזה".

למחרת נסע לעבוד מטעם חברת "דרים בר" כמנהל הבר בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" – מסיבת טבע שהתקיימה ליד קיבוץ רעים בעוטף עזה. במסיבה השתתפו כשלושת-אלפים מבלים שרקדו כל הלילה לצלילי מוזיקה אלקטרונית. חברו ירין עבד לצידו במסיבה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים – וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.הלאחר שהחלה מתקפת הטילים ואזעקות נשמעו ברחבי הארץ, אימו של אוראל התקשרה אליו והוא ענה מייד, "אימא, אנחנו שוכבים פה על הרצפה". על רקע יריות שהלכו והתגברו, נמשכה ביניהם השיחה בהודעות טקסט עד שעה 09:15. אז נותק הקשר. בסרטונים מהאירוע נצפה אוראל עוזר לאנשים בחפ"ק שהוקם בשטח המסיבה ומטפל בפצועים. גם בשעות האחרונות לחייו הרגיש מחויב לעזור לאחרים ולהציל חיים. הוא וחברו ירין משה אפרים נרצחו.

למעלה משלוש-מאות ושמונים מבלי ה"נובה" נטבחו בידי מחבלי חמאס באותו בוקר, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

אוראל אבוחצירה נרצח על ידי מחבלים במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים וחמש. הובא למנוחות בבית העלמין בטירת כרמל. הותיר אם, שני אחים ואחות, ובת זוג.

על מצבתו הוטבע סמל גדול של מועדון "מכבי" חיפה. כמו כן נחרטו על המצבה מילות השיר "גיבור של אמא" מאת משה פרץ: "גיבור של אמא / אתה תמיד תהיה לי מלך העולם / תמיד עם החיוך הכי מושלם / כמו בתמונות, בזיכרונות / לכל מקום שלא תלך תהיה של אמא".

בני משפחתו וחבריו הגיעו לטקס גילוי המצבה בבגדים ירוקים כצבע מדי הקבוצה שאהד.

המשפחה מתכננת כתיבת ספר תורה להנצחת זכרו של יקירם. כתבו יוזמי ההנצחה: "הרוצחים לקחו לנו את אוראל, אבל אנחנו לא ניתן להם לנצח. הם לעולם לא ייקחו מאיתנו את כל האור, הזיכרונות והאהבה שאוראל השאיר בעולם".