קורות חיים
יובל יצחק, בנם של חנה וג'וג'ו רביע, נולד בבאר שבע ביום ז' באדר תש"ן (04.03.1990). בן בכור במשפחה, אח גדול לנועם ולמאיה.
גדל והתחנך במושב ישע שבדרום חבל אשכול. למד בבתי הספר האזוריים - יסודי "יובלי הבשור" ותיכון "מעלה הבשור". ילד יצירתי ומוכשר שאהב לצייר, לבנות דברים בבוץ, לפרק מכשירי חשמל ולבנות אותם בחזרה. כנער, גילה את עולם הגרפיטי ובעקבותיו העמיק, פיתח ושכלל את כישרון הציור שלו.
עם סיום הלימודים התגייס לחיל ההנדסה הקרבית ושימש כמפעיל D9 (דחפור משוריין). שירת בכרם שלום כמפעיל מצטיין וזכה להטבות מהצבא בעקבות הצטיינותו - לימוד נהיגה על משאית וקורס השלמת בגרויות.
יובל נהנה מאוד מהשירות, הן מקצועית והן חברתית. הוא שירת עם מספר חברים שלמדו עמו בתיכון והיה אהוב מאוד על שאר החיילים בבסיס.
אביו, ג'וג'ו, סיפר שאסף פעם חייל שביקש לתפוס טרמפ לכרם שלום, וסיפר לו שבנו, יובל, משרת שם. החייל, שאכן הכיר את יובל, סיפר לאורך כל הדרך על האור, השמחה וההומור שהוא מביא עמו, ותיאר איך תמיד כשהוא נכנס לחדר האוכל השקט, החדר כולו הופך רועש וצוהל.
אחרי שהשתחרר מהצבא, התפנה לממש את הצדדים האומנותיים שבו. הוא היה צייר מחונן, שהציג ומכר את ציוריו בתערוכות, מסיבות טבע, פסטיבלים וירידים שונים. בנוסף, יצר מוזיקה אלקטרונית ונהג לנגן במסיבות טראנס תחת השם U.V. חבריו ניבאו לו קריירה רצינית בתחום ויצירותיו זכו להערכה רבה. אביו, שנהג להגיע למסיבות בהן ניגן, שמע תמיד מחמאות על המוזיקה שיובל יצר ועל הסטים שניגן.
לצד האומנות, החברים היו הדבר החשוב והמשמעותי ביותר עבורו. הוא היה כריזמטי, מצחיק, מלא בנתינה ומעל לכול – חבר טוב. לאורך כל חייו היה מוקף בחברים והקדיש להם חלק נכבד מתשומת ליבו ומזמנו.
אחיו הצעיר נועם היה אחד החברים הטובים שלו. הם נהגו ללכת יחד למסיבות, לעשות יחד "על האש" ולהזמין חברים לארוחות בבית המשפחה, שהיה תמיד פתוח ומקבל אורחים.
ב-2021 הצטרף לעסק המשפחתי, המסגרייה שניהל אביו. הוא ניגש לכל עבודה עם יצירתיות ומסירות של אמן, הקפיד על כל פרט ופרט ולא התפשר על פחות מגימור מושלם.
באביב 2023 הכיר את נוי זעפרני, והשניים התאהבו. חודשיים אחרי שנפגשו, ביקש את ידה של נוי מאמה, ובחגי תשרי תשפ"ד הם התארסו. אחותה של נוי מספרת שכשבא לבקש את ידה, אמר בהומור האופייני לו: "למה אני צריך לבקש את היד שלה? אני רוצה את הנחיריים, את הבוהן ברגל, את תנוך האוזן, אני רוצה את כל כולה".
בערב שמחת תורה תשפ"ד, אחרי ארוחת חג בבית משפחת רביע, יצאו יובל, נוי ונועם לחגוג את האירוסין במסיבת הטראנס "פסיידאק", שנערכה בשטח פתוח באזור עוטף עזה, בין קיבוץ נירים לקיבוץ ניר עוז. יובל היה אחד ממארגני המסיבה והיה אמור לנגן בה בזריחה.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
עם תחילתו של מטח הרקטות, החליטו יובל, נוי ונועם לעזוב את מתחם המסיבה ולהגיע מהר ככל שיוכלו לקיבוץ ניר עוז, שם התגוררה חברה שבביתה היה מרחב מוגן. בני משפחתם ניסו ליצור עמם קשר לאורך הבוקר, אך ללא הצלחה.
השלושה הצליחו להגיע לשער הקיבוץ, אך נתקלו בחוליית מחבלים. יובל ואחיו נועם נרצחו במקום, ההודעה על הירצחם התקבלה שלושה ימים לאחר מכן. נוי זעפרני נחשבה לנעדרת במשך עשרה ימים, עד שהתקבלה ההודעה כי גם היא נרצחה.
במסיבת "פסיידאק" השתתפו כ-100 מבלים, 17 מהם נרצחו באותו יום.
יובל יצחק רביע נרצח בכניסה לקיבוץ ניר עוז, בדרכו ממסיבת "פסיידאק", ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 33 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין צוחר, לצד אחיו נועם. הותיר אחריו הורים, אחות ועשרות חברים אוהבים.
על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "נחל מים נובע בכל אמנות, ציור, פיסול ומוסיקה, אוהב אדם וטבע". בנוסף, נחקק על המצבה אחד מציוריו.
בן דודו, דור, ספד לו: "שנון בצורה בלתי מובנת, צייר בחסד וראפר, איך ריפרפנו ביחד כולם בחג האחרון והתלהבתי ממך שצלחת את כל הבית בשיר של ד"ר דרה. כל משפט שנינות הייתי מחכה לראות אותך כדי לספר לך עליו כי ידעתי שאתה תבין... צחקנו עד כאב, אכלנו טוב ביחד, אהבנו בגדול וכאבנו ביחד. עוד אלף מילים לא יסבירו מי היית. אני אתגעגע אליך נורא".
"את יובל הכרתי במסיבת חברים קטנה שהיא בעצם משפחה", כתבה רותם, חברתו. "היה לו דוכן של הציורים הפסיכיים שהוא צייר וכמעט קניתי את כולם... הלוואי והייתי יכולה להגיד לך תודה! על חברות טובה, על כל המילים המדויקות, שיחות עומק, בדיחות מפגרות והמון המון כיף ברחבות. על אינספור התייעצויות, התמיכה הנפשית ברגעים הקשים מאוד – ידעת להכיל ולהאכיל כמו שרק UV יודע".
אדיר, חברו, כתב: "אני אתגעגע לאינטליגנציה המטורפת, השנונה והמצחיקה שלך, ידעת להבריק באלפית השנייה, לשלוף משפטי עוצמה מפוצצי צחוק ואף חוכמה, אתה אמן גדול ויעידו זאת כולם".
תערוכה מציוריו של יובל הוצגה בתיאטרון היהלום ברמת גן במסגרת כנס "מדברים פסיכדליה". ההכנסות ממכירת הציורים הופנו להקמת קרן סיוע לאומנים צעירים על שם יובל ונועם.ההזמרת והיוצרת רוויה בלום כתבה וביצעה את השיר "חופת שמיים" לזכרם של יובל ונוי. השיר זמין להאזנה ביוטיוב.
הסט שאותו היה אמור יובל לנגן ב"פסיידאק" ניתן להאזנה באתר Soundcloud.