קורות חיים
זלטה, בתם של גלינה ופבל, נולדה ביום ו' בטבת תשנ"ה (09.12.1994) בקריית גת. אחות ללירן.
זלטה נולדה למשפחה שעלתה לארץ מבלארוס. הצברית הראשונה במשפחה, סיפרו הוריה, ואכן התנהלה כצברית אמיתית. הייתה ילדה רגישה ונבונה, בעלת ביטחון עצמי גבוה, עצמאית ודעתנית.
זלטה גדלה והתחנכה בקריית גת ולמדה בבתי הספר שבעיר. בכיתה א' נרשמה לחוג אומנות לחימה סינית והתמידה בו במשך תשע שנים, ובבית הספר הצטיינה בכל המקצועות. היא עלתה לתיכון "אורט" ע"ש אריה מאיר וגם שם הבחינו בכישרונותיה הרבים. היא ציירה, ניגנה בגיטרה ושרה. כשהתבקשה לשתף מכישרונותיה, עשתה זאת ברצון, בשמחה ובנדיבות, ולא הסכימה לקבל על כך תמורה.
עם גיוסה לצבא, קיבלה את התפקיד שייחלה לו ושירתה כמורה חיילת. היא עבדה עם ילדי עולים חדשים, תפקיד שהתאים לה מאוד לדברי אימה, גלינה. עוד סיפרה האם כי זלטה "תמיד הייתה טובה עם ילדים ועם אנשים והצליחה למצוא את הגישה הנכונה לכל אדם." זלטה עשתה חיל בתפקיד והייתה אהובה על כולם: על הילדים שעבדה עימם, על החיילים, על אנשי החינוך וגם על מפקדיה.
במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 שירתה ביישובי עוטף עזה ודאגה לילדי המשפחות. בצל האזעקות הבלתי פוסקות, עטפה את הילדים באהבה וברכות אינסופיים והייתה מוערכת מאוד על ידי ההורים.
כשהשתחררה מהצבא רצתה לחקור ולגלות את העולם ואת החיים העצמאיים, ועברה לגור בתל אביב. היא החלה ללמוד לתואר ראשון בחינוך דמוקרטי וכלכלה במכללת "סמינר הקיבוצים". במכללה הכירה מגוון של אנשים ורכשה חברים חדשים, ולמרות שהכול היה חדש לה ולא מוכר, נהנתה מהחוויה וקיבלה הכול באהבה וללא שיפוטיות.
בסיום הלימודים ולאחר שהגיעה להחלטות באשר לעתידה המקצועי, עזבה את תל אביב ועברה להתגורר בבאר שבע. גם שם נטעה שורשים וידעה לנהל את חייה. היא החלה לעבוד בצהרונית, ובנוסף, התנדבה במיזמים קהילתיים כגון: הצלת עודפי מזון, מילוי מקררים קהילתיים וסיוע לבעלי חיים שחוו התעללות.
בבאר שבע הכירה זלטה אנשים חדשים שהפכו במהרה לחבריה הקרובים. היא שימשה להם אוזן קשבת, ייעצה להם ועזרה להם להגיע לתובנות משמעותיות על החיים. אימה, גלינה, ואחותה, לירן, סיפרו שבכל צעד שעשתה, מצאה דרך להיטיב עם סובביה. זלטה הייתה ליברלית בהשקפותיה וידעה להכיל כל אדם. סבא שלה קרא לה בחיבה "ויטמינצ'יק" מפני שתמיד הייתה התרופה עבור כולם, תמכה, ניחמה ועזרה לכל מי שנקרה בדרכה.
בזמנה הפנוי עסקה בתחביב שאהבה מכול ושגרם לה אושר – אומנות. בין היתר ציירה איורי חינה יפיפיים על קירות, על חפצים ועל אנשים. ציירה דרקונים, פרחים, מנדלות וקישוטים אחרים. זלטה אהבה לשמח את חבריה באמצעות האומנות שלה.
שנת 2023, השנה האחרונה לחייה, הייתה שנה טובה עבורה במובנים רבים. היא אימצה את מיני, גורת פיטבול שננטשה ונמצאה ברחוב. הכלבה שגדלה בינתיים הייתה מסורה לה מאוד. באותה שנה הכירה את איתי (יוסטון) הדר, מוזיקאי שפעל גם הוא למען הקהילה ועסק בפרויקטים חברתיים. השניים חלקו אהבה גדולה, בילו יחד, טיילו בארץ, התנדבו בפעילויות שונות ורקמו תוכניות לעתיד. זלטה הייתה מאושרת.
ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, התכוננו בני הזוג לנסוע למסיבת הטבע ''פסיידאק" - מסיבת טראנס שהתקיימה בשטחים החקלאיים שבין קיבוץ ניר עוז לקיבוץ נירים, ונערכה במקביל לפסטיבל ה"נובה" הסמוך. בשעה 17:00 שוחחה זלטה עם אימה, גלינה, ועדכנה אותה שהם יוצאים לדרך. כשהגיעו למקום, נהנו ממוזיקה טובה, רקדו ובילו כל הלילה במקום הפסטורלי עם כ-100 חברים.
בשעה שש וחצי בבוקר שבת פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
לאחר מטח הטילים נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החליטו זלטה ואיתי לעזוב את המקום. הם רצו אל הרכב ומאז ניתק עימם הקשר. הטלפון של זלטה היה זמין במשך שלושה ימים, אך למרות ניסיונות רבים ליצור איתה קשר, לא היה כל מענה.
בני הזוג הוגדרו כנעדרים במשך שלושה ימים ולאחריהם הגיעה הבשורה הנוראה ששניהם נרצחו. הם נמצאו ירויים זה לצד זו.
זלטה קוסובסקי נרצחה על ידי מחבלים במסיבת הטבע ''פסיידאק", בכניסה לניר עוז, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים ושמונה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית גת. הותירה אחריה הורים ואחות.
על מצבתה הוסיפו אוהביה שתי מילים המתארות אותה יותר מכול: "קרן אור".
משפחתה כתבה: "זלטה נשלחה אלינו מלמעלה והאירה את חיינו במשך 28 שנים ו-10 חודשים. היא נולדה עם מתנה מדהימה של הפצת אור, אהבה ואנרגיה שנותנת חיים. אחרי עזיבתה, חברים רבים שהגיעו לנחם אמרו לנו ש'חיבוקים של זלטה זה הבית', ותיארו את החיבוק שלה כ'חיבוק שלא ניגמר'. היא הביאה אנרגיה טהורה של תמיכה, השתתפות ועזרה לחייהם של כל האנשים האהובים עליה."
בלה, בת דודתה, כתבה: "זלטקין... הייתי נותנת כל כך הרבה בשביל עוד חיבוק אחד איתך, עוד מבט אחד בעיניים הירוקות הטובות והיפות כל כך שלך. עוד שיחה אחת... זה לא היה אמור לקרות לך. השמש לא שוקעת באמצע היום. אני כל כך אוהבת אותך... את ממשיכה לחיות בלב שלי ובזיכרונות שלי. אני נוצרת חזק כל כך רגעים קטנים שהיו לנו יחד. אני נאחזת בהם ולא אשחרר... נוחי על משכבך בשלום ותיהני מהחופש שלך."
דניאל, חברתה, כתבה: "סיס שלי... הכרתי חברה מדהימה שתמכה וגרמה לי לחיוך ולכל הסובבים אותה לא משנה באיזה סיטואציה... כל יום בשנה האחרונה התעוררתי להודעה 'היי סיס, את עובדת היום?' היינו מדליקות מצלמה ופשוט עובדות ביחד... תמיד הייתי אומרת לך שיש קרן שמש שיצאה ישירות מה' ונגעה בך. זאת ההגדרה שלך. בן אדם טהור. מלא בטוב, אופטימיות אינסופית... אני יודעת שאת פה איתי ואת תהיי פה איתי בכל רגע ובכל שנייה, בכל קרן שמש שנראה את נמצאת. אני אוהבת אותך סיס אני מתגעגעת עד אין סוף."
חברתה הטובה ושותפתה לדירה כתבה: "זלטה וולדה לנצח - שתי נשיקות במצח. אחות שלי בכל מובן ואופן בלב, בנשמה, ליום-יום, ללילות, לשיחות, לפורקן, להיקרע מצחוק או מדמעות, לרקוד או לשתוק לראפ באנגלית או ברוסית... לנסיעות לים באמצע הלילה או באמצע החיים... מודה לה' על כמה חוויות כן זכיתי איתך, לגור איתך, לישון איתך, לריב איתך על כריות, לשתות לך שלוקים מהקפה בוקר, לראות אותך מקלחת כלבים ומחנכת אותם ואותי על הדרך... תאירי עלינו מלמעלה כי הותרת פה חור חשוך וענק. אוהבת אותך... תודה שזיכית אותי להיות חברה שלך, אעריך זאת לנצח."
בחודש מאי 2024, בנוכחות מאות חברים ובני משפחה, ערך התיכון שבו למדה זלטה ערב "מחול, יצירה ותקווה" לזכרה ולזכר בוגר נוסף של בית הספר. כל הכנסות הערב נתרמו למען משפחות החטופים.