נוי מעודי ז''ל

קורות חיים

נוי, בנם של תמר ושמעון מעודי, נולד בבאר שבע ביום כ"ז בתמוז תשנ"ד (06.07.1994). בן זקונים, אח לשני, סיון וספיר.

גדל במושב יתד, למד בבית הספר היסודי האזורי ובתיכון "נופי הבשור" במועצה אזורית אשכול. היה ילד פיקח, מוכשר, תומך ואוהב שתמיד היה מוקף בחברים.

עם סיום לימודיו, התגייס לגדוד "חרוב" של חטיבת "כפיר", היה לוחם מצטיין וקיבל תעודת הצטיינות על מסירותו והשקעתו. שנתיים לאחר הגיוס נפצע בגבו ושוחרר מהצבא.

לאחר השחרור, החל לעבוד בפס הייצור של מפעל "פלסטיק מגן" הסמוך למקום מגוריו. כעבור מספר חודשים, החליט לנסוע עם בת זוגו דאז לארצות הברית. נוי, שהיה בעל אזרחות אמריקאית, עבד במגוון משרות, בין היתר עסק בהסעדה לאנשי אקדמיה ורפואה, והתקדם לתפקיד מנהל משמרת.

בהמשך, החל ללמד בבית הספר "תלמוד תורה" בסיינט פול, מינסוטה, היה מורה למגוון מקצועות, בהם עברית, תנ"ך וחינוך גופני, ולימד את כלל תלמידי בית הספר, מכיתות הגן ועד הכיתות הגבוהות. בחגים, לימד את תלמידיו את המנהגים והמצוות, ונהג להפיק עבורם פעילויות ברוח ישראלית, עם מגוון מאכלים מייצגים.

עמיתו לבית הספר, הרב יוסי גורדון, סיפר שהיה עדין ומצחיק, אכפתי, אינטליגנטי ואדיב, מורה טבעי ויוצא דופן, "האח הגדול המושלם". אחת האימהות סיפרה שהיה "קרן שמש לילדים" וגרם להם לרצות להגיע לבית הספר.

במקביל לעבודתו, למד במשך שנתיים את תחום מדעי הרפואה במכללת סיינט פול, כאשר הוא מגיע ללימודים פעמיים בשבוע ובשאר הזמן לומד באופן עצמאי, מרחוק.

ב-2022, לאחר שנפרד מבת זוגו, החליט לחזור לארץ, למושב יתד, והחל לחשוב על לימודים אקדמיים. היו לו יכולות להשתלב בכל תחום, וגם תחומי עניין רבים: מאז פציעתו בצבא, התעניין מאוד בעולמות הבריאות והרפואה, בעיקר במחקרים הנוגעים לטיפול באמצעות קנאביס רפואי. בנוסף, חשב על מקצועות הטיפול והעבודה הסוציאלית, אבל גם התעניין מאוד במחשבים ובחומרה, נהנה לשחק במחשב וליצור תמונות באמצעות בינה מלאכותית. לבסוף, החליט להירשם ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטת "בן גוריון" בבאר שבע.

נוי היה ברוך כישרונות, חכם ויצירתי. הוא למד לנגן בפסנתר במשך שש שנים, בורך בשמיעה מוזיקלית אבסולוטית שאפשרה לו לשמוע מוזיקה ומיד לדעת כיצד לנגן אותה. בזמנו הפנוי למד יצירות מוזיקליות, ניגן והפיק יצירות משלו.

הוא אהב מאוד לעזור ולתמוך בחבריו ובבני משפחתו ושמר עמם על קשר קרוב. עם אימו בילה שעות במטבח כבר מגיל צעיר, אהב לבשל ולאפות איתה ובעיקר נהנה לבשל אוכל אסייתי, בעיקר תאילנדי. בריאות ותזונה נכונה היו חשובים לו מאוד, והוא תמיד הקפיד על כך ודאג שגם אחייניו יסגלו הרגלים בריאים. הקשר שלו עם האחיינים היה אוהב ומעניק במיוחד, והוא נהג ליצור יחד איתם ולהפיק איתם קליפים וסרטים קצרים.

בנוסף, סייע לאביו במגוון עבודות המשק והעסק המשפחתי, מהשקיה ועד לשיווק ומחשוב, וסומן על ידי אביו כיורש העסק בעתיד.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בערב שלפני, ישב נוי בסוכה עם שני גיסיו, מוטי ותומר, ועם מתן, אחיינו. הארבעה בילו יחד עד ארבע לפנות בוקר, ואז החליטו לנסוע למסיבת "פסאיידק", מסיבת טראנס פרטית שנערכה במקביל לפסטיבל "נובה" הסמוך, בשטחים החקלאיים שבין הקיבוצים ניר עוז ונירים.

כוונתם הייתה לקפוץ למסיבה לשעה קלה, לשמוע את אחד החברים של נוי מנגן ולחזור, אך לפני שהספיקו לצאת בחזרה, החלו אזעקות. הארבעה המתינו להפוגה במטחי הרקטות וברגע שהתאפשר יצאו חזרה ליתד, כאשר נוי נוהג.

כשהגיעו לצומת מבטחים, נתקלו בחוליית מחבלים שירו על הרכב מטווח קצר. תומר, שהספיק להתכופף, ניצל, וחולץ על ידי רכז הביטחון של מבטחים שהגיע למקום. שלושה ימים מאוחר יותר, הודיעו למשפחה שנוי ומוטי אלקבץ נהרגו במקום. מתן רוזנברג, אחיינו של נוי, היה בחזקת נעדר במשך שבוע נוסף, עד שנקבע כי גם הוא נרצח.

במסיבת "פסאיידק" השתתפו כ-100 מבלים, 17 מתוכם נרצחו.

נוי מעודי נרצח ברכבו בצומת מבטחים, בדרכו מהמסיבה בשדות נירים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). היה בן 29 במותו. הובא למנוחות ביתד. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות, אחיינים וחברים רבים.

על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "נשמה גדולה שלעולם ירדה ואנחנו זכינו בך. צניעות לצד אצילות, תמיד מיטיב עם הבריות, משפחתי, מחבק ואוהב. נלקחת מאיתנו ונשאר געגוע וכאב".

חברו, אורן חזן, כתב: "לא מאמין שאני כותב עליך בלשון עבר חבר יקר, בילינו כל כך הרבה שנים ביחד. כל יום בתקופת הטיפש עשרה היינו נפגשים, צוחקים ומנהלים אין ספור שיחות נפש, וגם יושבים אצל נועם ויובל בישע עם כל החברים... אני אתגעגע אליך מאוד מאוד, אוהב אותך ומקווה שאצליח להתגבר על האובדן הנורא שלך".