קורות חיים
יובל, בתם של אורלי ויאיר בן יהודה, נולדה בכ"ט בשבט תשנ"ז (06.02.1997) בפרדסיה. אחות צעירה לאוראל ושלו.
גדלה והתחנכה בפרדסיה שבשרון. למדה בבית ספר יסודי "תפוז" ובהמשך בקריית חינוך "דרור". נערה חברותית ומלאת שמחת חיים עם עיניים תכולות וחיוך שובה לב. חניכה בתנועת "הצופים" בשבט "לביא". חבריה לתנועה מספרים שהייתה הרוח החיה של השכבה: "יובלי הייתה החיוך של השכבה, זאת עם הלב הכי רחב, החיבוק הכי חזק והצחוק המתגלגל... יובל הייתה האש של השכבה הבוגרת, הייתה האריה, הסמל שלנו". סיפר טל: "כמה שמחה הייתה מכניסה לכל מקום ופעולה. היא האירה את השבט".
בת מסורה להוריה ואחות אוהבת לאחיה ולאחותה. "פצצת האנרגיה של הבית", כדברי בני משפחתה. סיפרה אימה אורלי: "היא הייתה האור שלי בבית, הביאה שמחה ואהבה. היא לימדה אותי לרקוד".
בשנת 2014, כשהייתה בת שבע-עשרה, נפטר אביה יאיר. כעבור שנה עברה עם משפחתה להתגורר ברמת גן.
אחרי לימודיה התגייסה לצבא, וכשהשתחררה נסעה להודו, צברה חוויות והכירה אנשים חדשים.
לאחר שחזרה לארץ עבדה זמן מה באילת וגם שם שבתה את ליבו של כל מי שפגשה. סיפרה חן: "הכרתי אותך כמה חודשים כשגרנו באילת באותה תקופה. תמיד הארת לי את היום בעבודה ותמיד שמחתי לראותך, הרגשתי שהלב שלך טהור וטוב ופתוח. תודה לך על האור הגדול שהיית".
כעבור זמן, חזרה לרמת גן ועבדה במאפייה. בלטה כעובדת חרוצה, מאירת פנים ואדיבה עם נוכחות מיוחדת שחיוך תמיד נסוך על פניה.
יובל חלמה ללמוד כלבנות טיפולית ולפתוח מספרה לכלבים, חלום המשלב בין אהבתה לבעלי חיים לבין רצונה לעזור לזולת.
חברה טובה ונאמנה, מלאת נתינה, נכונה תמיד להקשיב ולהושיט יד לעזרה. חבריה סיפרו: "יובל הייתה הראשונה לחבק, לתמוך, לשאול, להתעניין ולהתלהב מכל דבר קטן שאי פעם סיפרנו שעשינו או שאנחנו חולמים עוד לעשות. בזכותך יובל נפגשנו למפגשי פסגה, ובזכותך יובל, הקבוצה חזרה כל פעם לפעום מחדש".
אופטימית חסרת תקנה, מלאת שמחת חיים ואנרגיה שהפיצה אור בכל מקום שבו הייתה. סיפרו בני משפחתה: "משהו בשמחת החיים הבלתי נגמרת שלה, הצחוק המתגלגל שסוחף את כולם, היכולת לעבור מאפס למאה בבת אחת, להיות הראשונה שמניחה את הצרות בצד, מקלילה ומרימה את האווירה. היכולת שלה לראות את הטוב בכל אדם ולעולם לא לנטור טינה. כנראה משהו מכל אלה גרם לה להיות אור אחד גדול שמפיץ טוב לעולם".
ילדת פרחים, שלום וטבע. הילדה שמקדימה שלום לכולם, שמדביקה את כולם בשמחת החיים ובנעוריה המתפרצים. בכל אירוע היא הייתה מסמר הערב, המסיבה עצמה, הראשונה שעולה על שולחן בחגים ומרקידה את כל הנוכחים.
בשעות הפנאי אהבה להאזין למוזיקה, לשיר קריוקי, לרקוד ולצייר. ציור היה עבורה עוגן שדרכו הייתה מתנתקת מקשיי היום-יום, ממחשבות לא רצויות, פורקת תחושות ורגשות, נותנת דרור לדמיון ומתמלאת בכוחות מחודשים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
יובל השתתפה באותו סוף שבוע במסיבת טבע קטנה בשם "פסיידאק" ליד קיבוץ נירים, בה בילו כמאה אנשים. עם הישמע האזעקות, היא וחבריה ניסו לברוח ברכב, וכשעברו בכביש 232 נתקלו בירי מחבלים. יובל הוגדרה כנעדרת וכעבור זמן מה התברר שנרצחה.
באותה שבת נרצחו למעלה מ-15 אנשים מבאי המסיבה.
יובל בן יהודה נרצחה על ידי מחבלים במסיבת "פסיידאק" ליד קיבוץ נירים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 26. הובאה למנוחות בבית העלמין בפרדסיה. הותירה אחריה אם, אחות ואח.
על מצבתה כתבו אוהביה: "כחולת עיניים שלנו, האור והשמחה של הבית. שמחת החיים שלך, החופש, הריקוד ובמיוחד צחוקך המתגלגל השאירו חותם בכולנו ותמיד יהיו נר לרגלינו. ילדת שלום ואהבה, טבע וחברים שבעיקר אהבה את החיים. יובל, החיוך שלך לנצח יאיר".
אימה אורלי ספדה: "ילדה תכולת עיניים שלי. כמה יפה מבחוץ ומבפנים היית, היית מלאה באהבה, נתינה, אכפתיות ואהבה אין סופית לבעלי חיים... ילדה אהובה שלי, החור בלב הוא כל כך גדול. מתגעגעת אלייך בטירוף".
כתבו בני משפחתה: "תודה על הזכות ללמוד ממך, תודה על הטוב והאור שהפצת בעולם הזה. כמה אהבת את החיים, את השמש. מבטיחים להמשיך לעשות הכול כדי שהיא תזרח מחדש, ושנמשיך להעביר את המסר שלך - שעל ידי אהבת חינם לכל יצור חי והכרת תודה נצליח ביחד לשנות את העולם. מתגעגעים אלייך, יובי".
תנועת "הצופים" בפרדסיה קיימה ערב לזכרה של יובל.
בני משפחתה של יובל וחבריה הקימו את עמותת "ויהי אור" שמטרתה להפיץ את האור והשמחה של יובל. במסגרת העמותה שימחו ילדים שפונו מבתיהם בדרום, אפו עוגות ושלחו ללוחמים, הכינו ערכות יצירה לילדים, קיימו אירוע אימוץ כלבים וחילקו משלוחי מנות. העמותה מתכוונת להרחיב את פעילותה לתחום החינוך והכלבנות הטיפולית ולהפעיל תוכניות העשרה להעצמת ילדים ובני נוער.
לזכרה של יובל נפתח עמוד אינסטגרם Yuvalyoursmilewillshine4ever, "יובל החיוך שלך לנצח יאיר", שבו מועלים עדכונים על פעילות העמותה וכן זיכרונות והקדשות של חברים ובני משפחה.