קורות חיים
נויה, בתם של ליאן ואלי, נולדה ביום י"ט בתשרי תשס"ח, (01.10.2007). אחות בכורה ליהל.
היא נולדה וגדלה בקיבוץ בארי לאביה אלי, בן הקיבוץ, ולאימה ליאן - מתנדבת מאנגליה שהגיעה לקיבוץ בצעירותה, והחליטה להישאר.
נויה הייתה ילדה רגישה ונעימה, ומאוד בוגרת לגילה. הייתה תמיד קשובה לאנשים ותמיד חשבה על האחר.
בבית הספר למדה עם חבריה בכיתת אפרסק. הייתה תלמידה טובה, חרוצה וחברותית.
בגיל 14 החלה להתנדב בקיבוץ עם ילדים שזקוקים לסיוע לימודי, כי רצתה לעזור לאלו שהיה להם פחות מזל ממנה. היא יצרה בקלות קשר עם הילדים וחלמה לעסוק בעתיד בתחום החינוך ולהיות גננת.
נויה הייתה מסורה מאוד להוריה, ואחות מגוננת ליהל, הצעירה ממנה בשלוש שנים. היא תמיד הייתה גאה במשפחתה המגוונת והרב-תרבותית.
בזמנה הפנוי אהבה לבשל עם סבתה מצד אביה אוכל מזרחי, ונהנתה מאוד לבלות עם סביה מצד אימה כשהגיעו לביקור מאנגליה.
נויה הייתה מוכשרת בכתיבה וכתבה עבור חברי הקיבוץ ברכות לימי הולדת, ודברי הספד לאזכרות. בנוסף לכך, היו לה כישורים מוזיקליים, והמוזיקה תפסה חלק נכבד מחייה. היא אהבה ללכת עם חברות להופעות, ובקיץ של שנת 2023 בילתה עם כל המשפחה בהופעה של חנן בן ארי - הזמר האהוב על ארבעתם.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023), בשעה שש וחצי בבוקר פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, בהם קיבוצים ומושבים, על הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים החריבו בתים ביישובים רבים, רצחו כ-800 אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וחטפו לרצועת עזה מאות ישראלים ועובדים זרים. בהמשך התברר שחטפו גם גופות, וחלק מהחטופים נרצחו בהיותם ברצועת עזה. למעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו באותו יום, בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.
בבוקר זה החלה מלחמה.
לקיבוץ בארי חדרו יותר ממאה מחבלים, שעברו מבית לבית, רצחו תושבים, ירו על המבנים והציתו אותם.
כשהחלו האזעקות שהו בני המשפחה בממ"ד. בסביבות השעה 11:00 פרצו מחבלים לביתם, חטפו את אבי המשפחה אלי, ולאחר מכן רצחו את נויה, את אימה ליאן ואת אחותה יהל.
כמאה מאנשי הקיבוץ נרצחו באותו יום, ו-11 נחטפו לרצועת עזה. בהם בנוסף לאלי גם אחיו, יוסי שרעבי.
נויה שרעבי נרצחה על ידי מחבלים בביתה שבקיבוץ בארי, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת שש-עשרה בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בכפר הרי"ף ונקברה לצד אימה ואחותה. הותירה אחריה אב.
אביה אלי שוחרר במסגרת עסקת חטופים וחזר לארץ ב-8 בפברואר 2025. דודה יוסי נהרג בשבי החמאס.
על מצבתה כתבו אוהביה: "הארת את ליבנו באורך המחבק; 'ואת היית שמש לעולם'." (מתוך שירו של חנן בו ארי, "שמש").
חברתה הטובה ספדה: "החבורה לעולם לא תהיה יותר כמו שהייתה. הפק"לים איתך בשקיעה היו הדבר הכי יפה, כל שקיעה מהיום תהיה מוקדשת לך. תכננו לצאת לסיני, לטייל כולנו אבל לא יהיו צחוקים וריכולים יותר, לא יהיה אותך. שבת ארורה לקחה אותך. כולנו מחכות שיעירו אותנו מהסיוט הזה. באיזה עולם חבורת בנות קוברות את החברה שלהן? תמיד יהיה לנו חור בלב בצורה שלך."
אביה אלי, שרק בשובו נודע לו גורל משפחתו, כתב: "כל החיים עוד היו לפנייך. ילדה של טבע, של קהילה, של לב פתוח, היית רגישה כל כך, עדינה, אבל גם חזקה. נויה שלי, כל כך הרבה חלומות היו לך. כל כך הרבה עתיד. הכול נגדע באכזריות שאין לה מילים. אני מבטיח. את לא תישכחי, נוחי על משכבך בשלום, ילדה אהובה, את איתי תמיד."
הבת יהל הייתה שחקנית כדורגל מוכשרת ומבטיחה. בחודש מאי 2025 נערך טקס מרגש להנצחת ליאן, נויה ויהל באצטדיון של קבוצת הכדורגל "הפועל מבנה" בפתח תקווה. הטקס נערך לפני המשחק האחרון של העונה, בנוכחות אלי שרעבי, בני המשפחה וכ-3,000 אוהדים.
במעמד זה הוכרז כי קבוצות הילדות והנערות של המועדון תיקראנה על שמן: "בכדי לשמר את זכרן וכדי שסיפורן ימשיך להיות חלק מחייהן של ילדות ונערות שחולקות את החלום שלה, קבוצת ילדות ב' של המועדון תיקרא מעתה 'הפועל יהל פ״ת', קבוצת ילדות א' תיקרא 'הפועל נויה פ״ת', וקבוצת הנערות תיקרא 'הפועל ליאן פ״ת'."