יצחק איציק קוזין ז''ל

קורות חיים

יצחק (איציק), בנם של גניה ומשה קוזין, ניצולי שואה שלו לארץ עם קום המדינה, נולד בכ"ט באדר א' תשי"א (07.03.1951) בקיבוץ נען. אח לפנינה.

גדל והתחנך בקיבוץ נען ולמד במערכת החינוך של הקיבוץ. כילד אהב לשחק כדורסל. כשהיה בן 8 נפטרה אימו ממחלה. לימים נישא אביו מחדש והמשפחה עברה לגור בגני הדר הסמוכה. כנער היה חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד".

בגיל 16 הצטרף להכשרת "אלומה" והגיע לקיבוץ בארי באוקטובר 1966, כחלק מגרעין התנועה שמנה כארבעים חניכים. הם גרו בצריפים, למדו חצי יום ויתר הזמן עבדו. איציק עבד בגידולי שדה ולמד לנהוג על טרקטור.

בסיום ההכשרה התגייס לצה"ל עם הקבוצה כגרעין נח"ל. בהמשך נבחר לצאת לקורס מפקדי כיתה ושירת כלוחם וכמפקד בגדוד 50 של הצנחנים.

אחרי השחרור, חזר לבארי והפך לחבר קיבוץ. איציק עבד בפלחה עד גיל 40, ואז החליט שהגיע הזמן לשינוי והחל לעבוד בבית הדפוס של הקיבוץ. תחילה עבד על מכונת הבווה ולאחר מכן על מכונות דפוס אחרות. בקיבוץ היה בן בית במשפחות רבות, שותף לארוחות, לשמחות ולמשחקים עם הילדים והנכדים. טל, בן הקיבוץ, סיפר שהיה לו כמו אבא שני, חבר אמת קרוב.

בינואר 2009 נולדה אלה בתו. היא לא גדלה בביתו, אבל איציק אהב אותה מאוד והתגאה בה. שמר גם על קשר חם וקרוב עם אביו ועם אחותו.

איציק היה ידוע באהבתו לספורט, ובמיוחד כדורסל ואתלטיקה, והתעניין בטבע ובהיסטוריה.

איש נדיב שמעולם לא הגיע בידיים ריקות. היה דמות מוכרת ואהובה בקיבוץ, ידוע בחוש ההומור העוקצני שלו. תמיד מוקף בחברים רבים, ונהג להיפגש בארוחות הבוקר בחדר האוכל עם הפרלמנט הקבוע שלו.

כשיצא לגמלאות, התנדב לשמש נהג בטיולים במרכז האופניים "לה-מדווש", כן עבד במשתלה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו יום נרצחו למעלה מתשעים מחברי קיבוץ בארי, ואחרים נחטפו לעזה.

יצחק (איציק) קוזין נרצח על ידי מחבלים בביתו בבארי בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 72. הובא למנוחות בבית העלמין ברחובות. הותיר אחריו בת.

כתבו עליו חברי הקיבוץ: "הוא היה טיפוס צבעוני, שאהב לקטר על המצב. היה לו זיכרון מופלא לנוסטלגיה מקומית ואפשר היה לסמוך עליו שתמיד יהיה מעודכן ברכילויות. הוא סיפר בכישרון ובחן אנקדוטות על חברי הקיבוץ בעבר ובהווה. בין חברים הרשה לעצמו לחקות לא מעט דמויות מקומיות, וסיפק משפטי מחץ על כל אחת מהן. מדי פעם היו גם קצת ויכוחים על פוליטיקה... למרות העוקצנות, לא הייתה באיציק טיפת רשעות, והסיפורים שסיפר שפעו הומור ואהבה לאנשים ולמקום, לביתו - בארי."