תכלת פישביין ז''ל

קורות חיים

תכלת, בתם של גלדיס ואיתן, נולדה באשדוד ביום כ"ג בסיוון תשס"ה (30.06.2005). אחות קטנה לליאל.

כשמלאו לה שנתיים וחצי ואחרי שהוריה התגרשו עברה עם אימה ואחיה ליאל לקיבוץ בארי, שהאם גלדיס פישביין גדלה בו. כחודש לאחר הגעתם נורו טילים מרצועת עזה לקיבוץ, והשתיים – שיצאו באותו זמן מבית הילדים - נפגעו מקסאם. מאז, נותר לתכלת רסיס ברגל.

בקיץ 2008 עברה המשפחה להתגורר בקיבוץ אורים. תכלת, עם שאר בני גילה מהקיבוץ, למדה בבית הספר היסודי "ניצני אשכול" ובתיכון "נופי הבשור", שאותו סיימה במגמת אומנות.

היו לה אופי בוגר לגילה ואישיות מעשית, דעתנית, אסרטיבית ורודפת צדק. כנערה רגישה, שימשה עבור סובביה כאוזן קשבת והעניקה עצות מיטיבות.

תכלת הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד" – תחילה כחניכה ובהמשך גם כמדריכה. אלה, מדריכתה בתנועת הנוער, סיפרה שבלטה כנערה כנה, אמיתית ואנושית, כזאת שכולם רוצים להיות בחברתה, מדריכה מסורה שאוהבת את חניכיה.

עם שמחת החיים שלה והאור שהפיצה, היו לה חברים רבים – מהקיבוצים והמושבים שבסביבה, וגם מחבורה שהתגבשה בתנועת הנוער והמשיכה להיות פעילה אחר כך. ביום בו מלאו לה שמונה-עשרה היא טסה עם חברותיה לפאפוס שבקפריסין, כן הספיקה להגשים חלום ולנסוע לסיני.

תכלת אהבה מסיבות והוקסמה מהטבע. עם חבריה וחברותיה יצאה לפק"לים של קפה בגבעת הכלניות הסמוכה לאורים, לצפות בשקיעות המרהיבות של הנגב, לשכב על גג חדר האוכל ולהביט בכוכבים, ולנהל שיחות נפש תוך כדי טיולים ליליים מסביב לקיבוץ. מאז שקיבלה רישיון נהיגה היא יצאה לעיתים קרובות לאכול סושי בערבים או לחוף זיקים שכל כך אהבה.

ביולי 2023 התחילה לעבוד בתור במב"חית (בת משק בשנת חופש) כמטפלת בבית התינוקות שבקיבוץ בארי, קרוב לסבתה. הטיפול בילדים היה טבעי לה, כמי שכבר בגיל עשר התנדבה לטפל בפעוטות בחופש הגדול. היא הייתה אחראית ובעלת מוסר עבודה גבוה שהתבטא גם בעבודותיה הקודמות – בבית הילדים, ברפת ובגלידרייה של קיבוץ אורים.

זמן קצר אחרי שהגיעה לבארי, עבר לשם גם דור רידר מקיבוץ סעד הסמוך ששימש כחונך לילד בעל צרכים מיוחדים. הקליק ביניהם נוצר מיד והם הפכו לזוג – נשמות תאומות עם קשר עמוק המבוסס על אופי ועל ערכים דומים.

ביום שישי, ערב שמחת תורה תשפ"ד, התקיים בבית העם שבקיבוץ בארי חג המשק וגם תכלת ודור השתתפו בחגיגה. גלדיס אימה וליאל אחיה התארחו בבארי בסוף השבוע הזה אצל שרה, אימה של גלדיס, וגם הם נכחו באירוע. סיפרה האם: "ביום שישי בית העם היה מלא, שמח וצבעוני. תכלת ודור באו לתת לי נשיקה וחיבוק, ואמרנו שנתראה מחר. מי תיאר לעצמו שזו תהיה הנשיקה האחרונה מהילדה היפה והטהורה שלי".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לקיבוץ בארי פלשו מאות מחבלים, רצחו כמאה תושבים ואורחים, התעללו וחטפו עשרות אנשים לשטח רצועת עזה.

תכלת ודור נכנסו לממ"ד בבית של תכלת. גלדיס סיפרה שעד השעה 11:23 הצליחו בני משפחתה לתקשר איתה בווטסאפ: "היא כתבה שהיא אוהבת אותנו ושנשמור על עצמנו. אמרתי לה שאני אוהבת אותה". תכלת התכתבה גם עם ליאל אחיה ועם חבריה וחברותיה והספיקה לומר להם שדור שומר עליה, ואז נותק הקשר איתה.

במשך עשרה ימים לא נודע גורלה. הטלפון שלה אוכן בעזה והייתה תקווה שהיא חטופה, אך אז זוהתה גופתה ובני משפחתה התבשרו שהיא אינה בין החיים. כמה ימים קודם לכן התברר שגם דור נרצח.

תכלת פישביין נרצחה על ידי מחבלים בקיבוץ בארי בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בת שמונה-עשרה בהירצחה. הים היה אחת מאהבותיה ולכן החליטה אימה להביאה למנוחת עולמים סמוך אליו, בבית העלמין שבקיבוץ געש. היא הותירה אחריה הורים ואחים.

על מצבתה כתבו אוהביה את השיר "צבעים" של רחל המשוררת, שבו מוזכר הצבע תכלת: "משחירה אדמה נחרשת / פני המים – תכלת ואור / מוריקה בשורת הדשא / בחגווי הגבעות, במסתור / ורקפת צנועה מבקשת / להווריד על סלע אפור".

לזכרה של תכלת נכתב השיר "תכלת ממעל" והופץ ביוטיוב (מילים: גיל עמית, לחן: הראל תבל ויובל בידר פרץ, ביצוע: יובל בידר פרץ): "השחר עלה בצבע תכלת / ופתאום אש ממעל שלחה מאכלת / מסביב תופת, הסער יהום / שבת קודש הפכה לגיהינום / באין הרתעה ובאין התראה / ובאין עזרה הנורא קרה... / כדורים שורקים, בתים נשרפים / אנשים חיים הופכים לשרפים / המוות נע בין שדות מוריקים / בדמות שדים עם סרטים ירוקים... / עשן כיסה השמיים בשחור / החושך שלט על ממלכת האור / אלוהים כאילו הסתיר את פניו / ואסף חזרה את תכלת אליו".

ספד לה אחיה ליאל: "אני מצליח לראות מעבר למוות ולחוש אותך כל רגע ורגע בגוף שלי, את האסרטיביות, החייכנות, ההרפתקנות ומוסר העבודה שלך נכנסים לי לנשמה, ומכוונים אותה לכיוון נכון ומדויק יותר. העצב והכאב אמיתיים, אך הם יחלפו, וישתנו, וייעלמו ורק את תישארי, בלי שום השלכה על מה שהיה או יהיה, רק את איתי בכל רגע ורגע".

כתבה אימה, גלדיס: "תכלת שלי עכשיו היא מלאך שנלקחה מאיתנו בשיא העלומים על ידי בני עוולה. אישה צעירה וטהורה שכל החיים היו לפניה. יהי זכרה ברוך".