קורות חיים
תמי, בתם של לאה ואבא ברמק, נולדה בה' בשבט תש"ז (26.01.1947) בקיבוץ קדמה. שנתיים אחריה נולד אחיה, אודי.
תמי גדלה והתחנכה בקיבוץ קדמה בנגב הצפוני, שהוריה היו ממייסדיו. כשהייתה בת חמש נפטרה אימה לאה.
זמן קצר לאחר מותה של לאה התחתן אביה של תמי, אבא, עם חנה. לבני הזוג נולדו שלוש בנות, אחיות של תמי ואודי – עדה והתאומות ורד וניצן.
בשנת 1962 כשקיבוץ קדמה התפרק, נקלטה המשפחה בת שבע הנפשות בקיבוץ בארי. תמי השתלבה בקיבוץ החדש, בלטה כנערה פעלתנית ואנרגטית שבמקום לצעוד בשביל התקדמה בגלגלונים.
בשנת 1968 פגשה את צבי סוכמן, ילד חוץ בקיבוץ, וזמן קצר לאחר מכן נישאו. במהלך השנים נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים, אלה, גידי, בן וגל. הייתה אם אוהבת וגאה בילדיה ואמרה: "כשאני מסתכלת עליכם אני מבינה שאולי בכל זאת עשיתי משהו טוב".
תמי נודעה בחוש אופנה מפותח וכישרון לאמנות. היא למדה תפירה ועיצוב ב"מכללת שנקר" ובסיום לימודיה השתלבה כמורה ומחנכת בבית הספר בקיבוץ ולימדה מלאכת יד - צורפות, נגרות, תפירה ועוד.
בשנת 1986 מונתה למנהלת המתפרה בבארי, ותחת ידיה הפכה המתפרה למפעל תפירה של ממש. היא ניהלה את המתפרה במשך כמעט שלושים שנה, וגם אחרי צאתה לפנסיה המשיכה לעבוד בה.
הודות לעין רגישה לאיכות ולשיק, תמי בחושיה החדים ידעה לזהות את הטרנד הבא באופנה, ובזמנה הפנוי יצרה בעצמה תכשיטים מזהב וכסף ותפרה בגדים. כשיצאה לגמלאות החלה לייצר תיקים תחת שם המותג "תמיתיק", והתיקים המעוצבים שלה היו לסיפור הצלחה.
במקביל לעבודתה במתפרה למדה רפואה אלטרנטיבית והייתה מטפלת בשיאצו, טווינה ודיקור סיני. בטיפוליה נגעה באנשים בעדינות, פיזית ורוחנית, וסייעה להם להירפא. כאשר נאלצה להפסיק לטפל בשל כאבים בידיה, המשיכה להעניק עצות מועילות.
משבגרו ילדיה והקימו משפחות זכתה ליהנות מנכדים. לתמי היו 12 נכדים, ועם כל אחד מהם היה לה קשר מיוחד. היא דיברה אל נכדיה בגובה העיניים, הייתה הסבתא שאליה קופצים לאכול עוגיות, או כשצריך לתקן בגד. חלק גדול ממשפחתה התגורר לצדה בבארי, ביניהם גם אביה. ביתה המטופח וגדוש פרחים ויצירות אמנות שאותן בחרה בקפידה היה מוקד הפעילות המשפחתית. היא הייתה אחראית על הפקת ימי ההולדת, כתיבת הברכות ואפיית העוגות.
בשנת 2020 פתחו תמי ואחיותיה את "ברמ'קפה", בית קפה שהיה פתוח מדי יום רביעי אחר הצהריים ובו נפגשו חברי הקיבוץ לקפה ועוגות מעשה ידיהן. תמי הייתה הרוח החיה מאחורי המיזם ובילתה את ימות השבוע ברכישת מוצרים והכנת המטבח לאפייה. את האורחים קיבלה במאור פנים ובעוגה.
בלטה כאישה רחבת לב ומלאת נתינה שהרבתה להתנדב ולתרום. הייתה פעילה בעמותת "בדרך להחלמה" והסיעה חולים פלסטינים מעזה לטיפול בארץ.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים חדרו לקיבוץ בארי, תמי שהתה בביתה. היא נכנסה לממ"ד והתקשרה לבני משפחתה. בנה בן שגר בסמוך אליה הנחה אותה להחזיק את ידית דלת הממ"ד כך שהמחבלים לא יוכלו להגיע אליה. תמי החזיקה בידית בכל כוחה, עד שאזלו כוחותיה. זמן קצר לאחר מכן שמע בנה בטלפון כיצד מחבלים נכנסים לממ"ד ולוקחים את אימו. בתחילה היה נדמה שנחטפה, אך כעבור כעשרה ימים קיבלה משפחתה את הבשורה הקשה.
באותו יום נרצחו למעלה מתשעים מחברי קיבוץ בארי, ואחרים נחטפו לעזה.
תמי סוכמן נרצחה על ידי מחבלים בביתה בקיבוץ בארי בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 76. הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ רביבים. הותירה אחריה שני בנים ושתי בנות, נכדים, אח ושלוש אחיות.
על מצבתה כתבו אוהביה: "אמא, סבתא, אחות, דודה אהובה, קיבוצניקית, אשת מעשה ושלום. אוהבים אותך".