אוהד כהן ז''ל

קורות חיים

אוהד, בנם של יונה ודוד כהן, נולד בכ"ז בסיוון תש"מ (10.06.1980), בפתח תקווה. אח צעיר לאיתי ועידו.

בשנתיים הראשונות לחייו גדל בפתח תקווה, ובשנת 1982 עברה משפחתו לקיבוץ בארי, שם התגוררו הוריו בעבר במסגרת גרעין הנח"ל. בקיבוץ התרחבה המשפחה. אחותו דניאל נולדה ומשפחתו אימצה את רועי שהגיע כילד חוץ לקיבוץ.

למד בבית הספר "מעלה הבשור". ילד עדין, צנוע ונבון שתמיד חתר למצוינות ואהב לעסוק בספורט - מכדורגל, כדורסל ועד טניס.

בן מסור להוריו ואח תומך לאחיו ולאחותו. היה לו קשר מיוחד עם אביו דוד, ויחד היו נוסעים לאירועי ספורט.

בסיום לימודיו התגייס לצבא ושירת בחיל השריון.

אחרי השחרור, נסע לטיול במזרח הרחוק ובאוסטרליה, וחלק מהזמן טייל עם אחיו עידו. בסיום הטיול חזר לקיבוץ בארי והחל לעבוד כדי ג'יי במסיבות, במועדונים ובאירועים. הוא הקים את חברת LOUD ונחשב לאחד התקליטנים המובילים בדרום הארץ.

בעקבות פטירתו של אביו, זנח את תחום המסיבות והחל לעבוד בדפוס בארי כעורך דאטה ומנהל אבטחת המידע, הרחיב את ידיעותיו בתחום המחשבים ולמד תכנות ופיתוח אפליקציות.

את סנדרה הכיר במהלך משחק כדורסל של אחיו איתי. הייתה זו אהבה ממבט ראשון, האהבה ביניהם פרחה ובשנת 2013 נישאו. במהלך השנים נולדו לבני הזוג שלושה ילדים: ליאם, דילן ומילה. אוהד היה בעל ואב אוהב שהמשפחה הייתה כל עולמו. כתב אסף, בן דודו: "אני יכול להעיד שהיית איש משפחה הכי טוב שראיתי. אבא מדהים, דמות להערצה". סיפר חברו שחף: "איזה איש מיוחד היית, איש משפחה בכל רמ"ח איבריך. מאהבתך לאבא שלך שנפטר לפני שנים, לזוגיות המדהימה שלך עם סנדרה ועד לליאם, דילן ומילה הקטנים. היית נמס כל פעם שהיית חושב עליהם והיה נמרח לך חיוך של אהבה אינסופית על הפנים".

במקביל לעבודתו בדפוס בארי, התפתח בתחום הספורט והכושר. הפעילות הגופנית עזרה לו להתמודד עם האובדן של אביו והוא הצטרף לקבוצת אימונים, שם גילה את עמידת הידיים. גם בתחום זה הצטיין. הוא הפך מומחה מוכר לעמידות ידיים ומדריך מבוקש בכל הארץ. מתוך אהבת אדם, בנדיבות והמסירות האופייניות לו, העביר סדנאות חינמיות בתחום וראה בכך שליחות. כך סיפר על עצמו: "מה זה עמידות ידיים בשבילי? עולם של מחקר ואתגר פיזי ומנטלי מצד אחד, ועולם של שקט והתנתקות מצד שני. עמידות ידיים הן הדרך שלי להתמודד עם העולם. כשאני שמח, עצוב, עצבני, כועס, או מאושר תמצאו אותי על ידיים". גם את הקהילה בקיבוץ רצה להפוך לבריאה יותר ואחרי העבודה בדפוס העביר לחברים אימוני כושר.

בהמשך דרכו המקצועית עבד מחוץ לקיבוץ כמנהל פרויקט בחברת "אלעד מערכות" בשדרות. הוא בנה קורס הכשרה והעביר אותו לעובדים. היה ממקימי מערכת המכירות של החברה וניהל את המערכת עבור חברת "שטראוס". הוא הוביל פרויקט להקמת מערכת מידע למנהל תעסוקה של אוכלוסיות בפריפריה לצורך שילובן בשוק העבודה. סיפרה ציפי שעבדה עימו: "בזכותו הקמנו את הצוות שאותו ניהל. הוא היה שותף מלא לחזון שלנו של תעסוקה בפריפריה במשך השנתיים שבהן עבד בחברה".

אדם רחב לב ומלא נתינה. בלט כחבר טוב ונאמן. סיפר חברו שחף: "הייתה לך אינטליגנציה רגשית גבוהה משולבת בציניות מרגיזה, אחד כזה שלא היה קונה 'הכול בסדר' גנרי כמו שאתה אומר לכולם, ובמבט יכול לדעת אם אתה משקר. היית נטול אינטרסים, מלא בטוב ונתינה, חבר אמיתי שנכנס לנשמה". כתבה חברתו דינה: "תודה אוהד יקירי, על שאפשרת לי ללמוד ממך כל כך הרבה, על שיחות איתך לתוך הלילה על מהות החיים ועל חברות כל כך מיוחדת".

בשעות הפנאי אהב לשמוע מוזיקה, ומעולם לא זנח את אהבתו לספורט - היה אוהד קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

עם הישמע האזעקות נכנסו אוהד וסנדרה לממ"ד, שהיה חדר השינה של הילדים. שני הבנים ישנו, ומילה בדיוק התעוררה. כשמחבלי חמאס נכנסו לביתם וניסו לפרוץ את הדלת, אוהד עשה ככל יכולתו להגן על משפחתו. המחבלים ירו לתוך הממ"ד, הרגו את בתו מילה ופצעו קשה את אשתו סנדרה. אוהד קרא לעזרה ברשתות החברתיות וביקש שיחלצו אותם, אך קריאותיו לא נענו. המחבלים הציתו את הבית, ובעת שבני המשפחה ניסו לברוח דרך החלון, אוהד נורה למוות.

לאחר שרצחו את אוהד ומילה המחבלים ניסו לחטוף את סנדרה וילדיה ליאם ודילן, חלקם פצועים, ולהובילם לכיוון שער בית העלמין מחוץ לקיבוץ, אך הודות להסחת דעת הם הצליחו לברוח ולהסתתר בממ"ד אחר.

באותו יום נרצחו למעלה מתשעים מחברי קיבוץ בארי, בהם גם אימו של אוהד, יונה, ואחרים נחטפו לעזה.

אוהד כהן נרצח על ידי מחבלים בביתו בקיבוץ בארי בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 43. הובא למנוחות בבית עלמין ירקון בתל אביב. נטמן יחד עם בתו מילה, ולצידו אימו יונה. הותיר אחריו אישה, שני בנים, שלושה אחים ואחות.

על מצבתם של האב ובתו כתבו אוהביהם: “Shine on you crazy diamond”, היצירה המוזיקלית של להקת "פינק פלויד" האהובה על אוהד.

כתבה הרעיה סנדרה: "אוהד היה אבא חלום, שותף מלא בגידול הילדים וניהול הבית, אין דבר שהוא לא עשה בבית, אדם עם לב ענק, מלא חוש הומור ואהבה ענקית למוזיקה ולחיים.

באותו יום שחור הוא היה גיבור, עשה כל מה שהוא יכול בשביל להציל אותנו. הוא לא עזב את דלת הממ"ד במשך שעות ולא ויתר גם לאחר שנורה דרכה בשתי רגליו. כשלא יכולנו לנשום יותר בממ"ד הוא טיפס עם הידיים, פתח את החלון ועזר לי להוציא את הבנים מהחלון.

הוא הציל אותנו. הוא היה כל כך אמיץ ולא ויתר לרגע.

החוסר שלו הוא בלתי נתפס ואין לי מושג איך לחיות בלעדיו. הוא היה החצי השני שלי".

כתבה סיגל בת דודו: "בן דודי האהוב, מסתכלת על התמונה ולא מאמינה שלא אראה אותך יותר. תודה על הזיכרונות שהשארת לכולנו. אוהבת אותך לנצח".

חברתו דינה כתבה: "הלב שבור לרסיסים, איבדנו את אחד האנשים והמאמנים הטובים ביותר שיש".

כתב שי: "נתת לי השראה לעמוד על הידיים ולראות את העולם הפוך, לראות את הטוב שבפשטות ואת הקסם שבאנשים... זו לא פרידה, המנגינה שלך תמיד תישאר איתי. אתה הפיטר פן שלי, הילד הנצחי".