תפריט נגישות

כרמל בכר ז''ל

בן דנה ואבידע
נולד בכ"ו בטבת תשס"ח, 4/1/2008
התגורר בבארי
חלל פעולת איבה
בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 7/10/2023
מקום אירוע: בארי
הובא למנוחת עולמים בקיבוץ בארי
אזור: בית העלמין המקומי
הותיר: אב, שני אחים ואחות
כרמל מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 83

קורות חיים

כרמל, בנם של דנה ואבידע, נולד ביום כ"ו בטבת תשס"ח, (04.01.2008) בקיבוץ בארי. אח לרותם, נופר והדר.

כרמל, הבן השלישי במשפחה, נולד לאחר שני אחיו, רותם ונופר, והביא הרבה אור ושמחה לחייהם. הוריו, שכבר היו מנוסים בגידול ילדים, הבחינו שכרמל התינוק ניחן בשקט פנימי, הוא לא בכה ולא דרש כלום ולכן היו קשובים אליו אף יותר. השקט שלו התברר כחוזקה ומגיל צעיר הפך לילד נחוש, עצמאי, חרוץ ונכון לעזור בכל משימה.

כשהיה בן שנתיים נולדה אחותו הצעירה, הדר, וכרמל נקשר אליה מייד.

גדל בקיבוץ לצד בני המשפחה המורחבת והענפה של אביו, אבידע. הוא היה עטוף במשפחה אוהבת, חמה ומלוכדת, ובילה זמן רב עם דודיו, בני דודיו, סבו וסבתו. היה לו קשר מיוחד עם אימו דנה. האם, גננת הקיבוץ, אהבה לחבק ולנשק את ילדי הקיבוץ וכמובן שגם את ילדיה הפרטיים. כשבגר היה לו הסכם עם אימא, "שתנשק אותו רק פעמיים ביום, בבוקר ובערב", סיפרו בני המשפחה.

בגיל שמונה גילה את הגלישה בים והתלהב מאוד, ומאז זה הפך לתחביבו העיקרי לאורך השנים.

כשבגר הפך לנער יפה תואר, בעל כריזמה כובשת, שידע לבלות, ליהנות ולשמוח. הוא היה אהוב ומוקף בחברים, בוגר ובעל ביטחון עצמי גבוה. "כרמל לקח הכול בקלות", סיפרו החברים מהקיבוץ, "ואם התעוררה בעיה הוא פשוט עשה מה שצריך כדי לפתור אותה".

בתיכון בחר ללמוד במגמת ערבית ודיבר את השפה ביומיום. הוא למד בכיתת "מורן", שם התגלה כמנהיג טבעי ובעל כריזמה, ובמקביל לקח על עצמו להיות חלק מצוות בר המצווה שהדריך את כיתת "שלדג". בספטמבר 2023 החל להדריך את תלמידי כיתת "לילך" בשנת בר המצווה שלהם.

לצד האחריות, היו בו הרפתקנות וסקרנות. הוא נהג לשוטט ברחבי הקיבוץ לבוש בבגדי עבודה ונעלי "רד בק", ביחד עם בן דודו לוטם, ועם חבריו יובל, לוטן ותומר. הארבעה הכירו כל פינה ופינה בקיבוץ, ולילה אחד התגנבו לחדר האוכל והכינו לעצמם ארוחה טובה. אביו, אבידע כינה אותם "הקונדסים". כרמל למד מאביו לתפעל מנגל, ומאז כל החברים ידעו שאצל כרמל יש סטייקים, ושהוא תמיד מוכן ומזומן להכין להם סעודה. לפעמים, כשהתחשק לו משהו מתוק, היה הולך לאכול קרפים מתוקים בפודטראק "קרפאלונה" שבעין הבשור.

בגיל 14 הצטרף לפרויקט של עמותת "מפרשים", מטעם מחלקת החינוך של הקיבוץ. עם עוד 12 נערים ונערות עבר תהליך אישי-חברתי שבסופו נהנה משייט בן חמישה ימים לקפריסין. הצוות התרשם מאוד מכרמל הרגיש וחדור המטרה וכתב לו: "בסך הכול היית בן 15 - אבל כולנו ידענו שיש על מי לסמוך."

בשעות אחה"צ היה מחובר לאפליקציית "טיקטוק", ואהב לשמוע מוזיקת ראפ בזמן שהתאמן בחדר הכושר, כמו כן אהב סטנדאפ ובמיוחד את הקומיקאי יונתן ברק.

כרמל הקדיש זמן רב לעיסוק בגלישה והיה צמוד לגלשן שלו. הוא גלש עם אחיו, נופר והדר, ועם בני הדודים, הכיר גולשים מקצועיים בארץ ובעולם ועקב אחריהם ברשתות החברתיות. הוא התכוון לטוס לקורס גלישה בסרי לנקה בדצמבר 2023.

בשבת, כ"ב בתשרי, במהלך חג שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023), בשעה שש וחצי בבוקר פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, בהם קיבוצים ומושבים, ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות. המחבלים תקפו בסיסי צה"ל, רצחו כ-800 אזרחים בבתיהם, ובעת שבילו במסיבות, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים. למעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בבית שהו באותו בוקר כרמל, הוריו ואחותו הדר. כשהחלו האזעקות נכנסו ארבעתם לממ"ד. בקבוצות הוואטסאפ של הקיבוץ הועברה ההודעה שיש חדירת מחבלים, וכרמל החליט להצטייד בסכיני מטבח. כעבור זמן קצר המחבלים הגיעו גם לביתם, פוצצו את דלת הבית והגיעו לממ"ד. הם צעקו לבני המשפחה לפתוח את הדלת, אך אביו, אבידע החזיק את הידית וענה להם בערבית שילכו. המחבלים ירו בדלת. בצרור הראשון שנורה, נפצע כרמל קשה מאוד ודנה שמה לו חוסם עורקים. על הדלת נורה צרור שני וגם אביו נפצע באורח קשה. המחבלים המשיכו וניסו להצית את הממ"ד, העשן נכנס פנימה ובני המשפחה החלו להיחנק. לאחר מספר דקות גם חלון הממ"ד פוצץ ונוצר בו חור. דרך החור הושלכו אליהם שלושה רימונים שלא פגעו בהם בצורה משמעותית. המחבלים ירו אל תוך הממ"ד ואימו, דנה נפגעה מהירי.

כל העת אחותו, הדר, בת ה-13 שנפצעה קל, ניהלה לבדה חמ"ל קטן, שלחה הודעות ודיווחים למשפחה, לצבא, לשייטת ולשב"כ, כולם אמרו לה שאי אפשר להגיע אליהם כרגע. השעות נקפו וכרמל איבד דם רב. בנשימותיו האחרונות ביקש מהדר ומאביו להיקבר עם הגלשן שלו.

בשעה 20:00, הגיעו כוחות הביטחון לחלץ אותם. כרמל ואימו, דנה, נפטרו מפצעיהם. אבידע והדר נפצעו אך שרדו.

מעל ל-90 חברי הקיבוץ נרצחו באותו היום.

כרמל בכר נרצח על ידי מחבלים בביתו שבקיבוץ בארי, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן חמש-עשרה בהירצחו. הוא ואימו דנה נקברו בבית העלמין בקבוצת שילר, בספטמבר 2024 הועברו למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ בארי. כרמל הותיר אחריו אב, שני אחים ואחות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "הלוחש לגלים".

אבידע, אביו ספד: "אני עומד כאן היום, בלוויה שנייה, בלב קרוע, ובתחושת החמצה על חיים שהיו ולא יחזרו עוד. טוש (דנה) ומלי (כרמל), אתם חוזרים הביתה לאדמת בארי... מלי, ילד גיבור, חתיך, צ'ארמר, שכולם אוהבים. בשנה האחרונה האהבה שלך לים ולגלים נגעה בהמון אנשים, אנשים מכל העולם מקבלים השראה מהילד שביקש להיקבר עם הגלשן שלו. מלי אהוב, אני מקיים את הבקשה האחרונה שלך, ובמקום לשלוח אותך לגלישה בסרילנקה אני טומן אותך באדמת בארי עם הגלשן... הגעגוע אליכם, טוש ומלי, נוכח בעוצמה בכל רגע. וביחד עם הגעגוע, אנחנו מוצאים את הכוח להמשיך. הדר, נופר ורותם מדהימים ומתמודדים בכל כוח החיים שטמון בהם... מה שנותן לי כוח לקום בבוקר הוא הידיעה שאתם במקום טוב, ושכבר לא כואב לכם. במותכם איחלתם לנו חיים טובים. בשנה האחרונה הבנתי שיש דברים סופיים בעולם, ולכן אני עושה את מה שאפשר, כאן ועכשיו, כי המחר לא מובטח."

חברו עילי כתב: "לא עובר יום בלי געגוע, תמיד אזכור אותך, לא מאמין שהגעתי למצב שאני צריך לדבר עליך בלשון עבר, מקווה שטוב לך שם למעלה. אוהב אותך, אחי."

מדריכתו מצוות "מפרשים" כתבה: "מלי אהוב, כרמל... נפגשנו במשך שנה שלמה, על הספינה ובקיבוץ... היית סקרן, עזרת בכל - לבדוק תחזית לפני יציאה לים ('שישי הזה יהיה ים סוער במיוחד אז תתכוננו נפשית'), להרים מפרש ראשי, למתוח ינקי, לבשל ארוחה... אבל בעיקר אהבת 'להחזיק הגה', לא סתם. שעות, בסערה, כשקר או חשוך, הייתי מציצה לראות אם אתה בסדר, והיית מיד שולח חיוך מרגיע. אמרת לי בחיוך ממיס 'למדתי שאני יודע לתפקד תחת לחץ'. שיקפתי לך כיצד אנחנו רואים אותך ואת השינוי שחל בך – בגרותך, כל מעלותיך ואיכויותיך האנושיות, טוב ליבך שאין לו גבול. אני בוכה. כואבת. מתאבלת אבל מוצאת גם נחמה במילים שכתבת: 'רציתי להוסיף שהייתה לי שנה מדהימה ומלאה בחוויות ובאנשים שאני אוהב וקצת מבאס שזה נגמר, אבל עכשיו אוכל להתרכז יותר בגלישה ולהעמיק בכל הנושא הזה של הים...'

נוח, אהוב, על זרי הגלים ויהא זכרך ברוך. מחבקים אותך. צוות מפרשים הספינה החברתית."

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי