גדעון פאוקר ז''ל

קורות חיים

גדעון, בנם של רות ויעקב פאוקר, נולד בי"ז בתשרי תש"ד (16.10.1943) בנהריה. אח למרים ורן.

גדל והתחנך בנהריה, שהוריו היו אחד משני הזוגות הראשונים להתיישב בה. למד בבית ספר יסודי "ויצמן" בנהריה ובחטיבת הביניים בקיבוץ עין המפרץ. בהמשך למד ב"בית ספר תיכון חקלאי מקצועי לגננות ושתלנות" בפתח תקווה. כנער היה חניך בתנועת "השומר הצעיר".

בשנת 1962, אחרי שבמהלך ההכשרה הדריך בתנועת "השומר הצעיר" ביד אליהו בתל אביב, התגייס לצבא, לנח"ל, והגיע לקיבוץ ניר עוז במסגרת גרעין "צבר". אחרי השהות בקיבוץ שירת כלוחם בחטיבת הנח"ל המוצנח.

בסיום שירותו הצבאי החליט להישאר בקיבוץ, עבד בחקלאות ולאחר מכן עסק בהנהלת חשבונות.

בשנת 1969 נישא ולבני הזוג נולדו שני בנים, ערן ורז. גדעון היה אב מסור ואוהב. כעבור שנים, התגרש.

במהלך השנים יצא ללימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בהמשך מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ ובאזור: בין היתר ניהל את מחלקת כוח האדם ב"מוצרי תכן", חברה לשיווק של קיבוצי "הקיבוץ הארצי"; היה גזבר, מרכז משק ומנהל קהילה של ניר עוז; מנכ"ל "קואופרטיב הנגב"; ומרכז משק בקיבוץ מעין צבי.

בשנת 1983 פגש את אורנה, האהבה ביניהם פרחה ולאחר היכרות של פחות משנתיים נישאו. לבני הזוג נולדו שתי בנות, טל ועירית. הוא היה איש משפחה אוהב ותומך. סיפרה אורנה אשתו: "גדעון היה החבר הכי טוב שלי, השותף שלי בחיים, תמיד ידעתי שאני יכולה לסמוך עליו שיעמוד לצדי ככל שאצטרך. האהבה שלנו גדלה עם השנים. ידענו לדלג על מהמורות מבלי להותיר שריטות, בילינו הרבה עם חברים ובלי חברים. נסענו לטיולים בארץ ובחו"ל, אהבנו ללכת למסעדות מדי פעם, אבל את הארוחות הזוגיות שלנו בבית הוא אהב יותר".

משבגרו ילדיו והקימו משפחות, זכה ליהנות מנכדים. היה סבא למופת והרעיף על נכדיו אהבה. סיפרה נכדתו אגם: "הוא היה סבא שלי, הסבא האהוב שכל פעם ששמעתי שהולכים לאכול אצלו ארוחת ערב הייתי כל כך שמחה, שכל ארוחה הוא היה מתווכח עם המשפחה על נושא שטותי מאוד וגם כשהוא היה טועה הוא היה ממשיך, העוגן של המשפחה, טיפח אותה, טיפל בה וכל מה שהיה חשוב לו זו המשפחה שלו".

לפני צאתו לגמלאות שימש כמזכיר הקיבוץ במשך שנה, ולאחר מכן הצטרף לצוות הנוי.

חלומו היה לנטוע כרם ולייצר יין לתצרוכת פרטית. הוא וחברים נוספים מהקיבוץ נטעו כרם ענבים והקימו יקב. גדעון היה הכורם הראשי והיינן, למד את הנושא תוך כדי עשייה ובמסגרת השתלמויות. סיפר ניר שאצלו למד והשתלם: "קל היה להרגיש את החיבור שלו ליין ואת ההנאה שלו מהעשייה. הוא הקדיש לזה המון זמן ותשומת לב".

היה אדם רחב לב ונדיב, חכם, חד מחשבה ובעל חוש הומור. לעיתים וכחן בלתי נלאה ועם זאת רגיש לסביבתו ורומנטיקן באופיו. הוא אהב טבע, התרגש מהפריחה באביב והקפיד לטפח את הגינה סביב ביתו.

בשעות הפנאי אהב לבלות עם משפחתו ועם חברים. בלט כחבר נאמן ותמיד הציע את עזרתו לכל מי שהיה זקוק לה. הוא אהב לארח בביתו לשתיית יין ולארוחות.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בישראל חדרו לארץ אלפי מחבלים. בבוקר זה החלה מלחמה.

לקיבוץ ניר עוז חדרו באותו בוקר מאות מחבלים ואזרחים עזתיים, בזזו ושרפו בתים, רצחו וחטפו לעזה עשרות רבות מחברי הקיבוץ.

לביתם של גדעון ואורנה נכנסו מחבלים וירו בדלת הממ"ד. גדעון שעמד ליד הדלת נפצע קשה בידיו. מנגנון הדלת התעקם מהיריות והדלת נתקעה, כך ניצלה אשתו אורנה. גדעון דימם למוות במשך שעות ארוכות. אורנה ניסתה לעשות לו חוסם עורקים, אך כשהגיע החילוץ הוא כבר לא היה בין החיים.

גדעון פאוקר נרצח על ידי מחבלים בביתו בקיבוץ ניר עוז בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 79. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ חצרים. הותיר אחריו אישה, שני בנים, שתי בנות, נכדים, אח ואחות.

כתבו חברי הקיבוץ: "גדעון יקר שלנו - תיזכר אצלנו בנדיבות, אדיבות ורגישות, שהם חלק בלתי נפרד מהאיש שהיית. משפחתך, ניר עוז ואנשיה, דשאי הקיבוץ והכרם הקטן - יחסרו אותך עד בלי די. יהי זכרך ברוך".