דוד אלברטו שוורצמן ז''ל

קורות חיים

דוד אלברטו שוורצמן, בנם של פייגע-פלע ואברהם שמעון-אינגה, נולד בפרגוואי שבדרום אמריקה, בכ"ז באב תשט"ז (04.08.1956). אח לסוסי, דניאל וויקטור.

גדל והתחנך בפרגוואי, והיה חניך בתנועת הנוער הציונית.

בגיל 17 עלה לישראל, ויחד עם חבריו לתנועה, השתכן בקיבוץ עין השלושה.

זמן קצר לאחר שהגיע ארצה, הכיר דוד את אורלי פינקו, בת הקיבוץ, השניים התאהבו והפכו לזוג. מאוחר יותר הסתבר להם שאביה של אורלי, שהיה שליח מטעם ישראל לפרגוואי, היה זה שסייע לו ולתנועת הנוער שלו לעלות לארץ.

כשהיה בן 19 נישא לאורלי בטקס משותף עם זוג נוסף מהקיבוץ, בניהולו של רב צבאי.

כשהייה בן 21 נולד בנו הבכור יהונתן, אחריו נולדו לאורך השנים הבנים - רועי ועילי, והבת - דניאל.

את עבודותיו בקיבוץ החל ברפת, ולאחר מכן עבר לעבוד במטבח של הקיבוץ. תודות לכישוריו הרבים, מונה להיות האחראי על ניהול המשק, על קניית מוצרי המזון וחומרי הגלם ועל חלוקתם לתושבי הקיבוץ.

סיפר רועי בנו: "הוא נהנה מאוכל, והיה לו חשוב שכל החברות והחברים ייהנו לא פחות. האסאדו הדרום אמריקאי שלו בימי רביעי היה לשם דבר בכל קיבוצי הסביבה".

עם השנים עבר דוד לעבוד בשדות הקיבוץ, והחל להתעניין בתחום החקלאות. הוא למד את הנושא לעומק, עד שהפך למומחה לחקלאות והשקיה, ונשלח על-ידי מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל - למדינות רבות, ביניהן: הונדורס, ניקרגואה, אנגולה ואתיופיה. את עבודתו תיבל בטיולים במקומות החדשים אליהם הגיע.

בשנת 2002 החליטו דוד ואשתו לעבור לקיבוץ כפר עזה שבנגב הצפוני, מעט צפונה מעין השלושה, ולבנות את ביתם בשכונה קהילתית. הם נהנו לארח, ובעיקר להסעיד, את בני המשפחה ואת החברים הרבים - הוותיקים והחדשים.

עם השנים התרחבה המשפחה, וכשנולדו נכדיו לא היה מאושר ממנו. סיפר רועי, בנו: "כשהגיעו הנכדים דוד היה מאושר. הוא התברך בחבורה הנהדרת הזו, בכולם ובכולן. הוא למד להכיר את החברים והחברות של כל נכד ונכדה, אהב לקחת אותם לגן, לאסוף אותם מבית הילדים ומהגן, וליהנות מכולם. הוא מצא דרך להיות סב אוהב גם לנכדים שגרו רחוק ממנו".

סיפרה דניאל, בתו: "אבא היה איש ענק עם לב ענק. האריה של המשפחה. תמיד נתן עצות, תמיד עזר, אף פעם לא השאיר אותנו לבד. הוא כל כך אהב את הנכדים שלו והיה לוקח אותם לטיולים ולימי כיף. כמעט כל יום הוא הגיע אליי כדי לעזור לי איתם. הייתי אומרת לו - 'אבא, אל תכין להם סנדוויצ'ים עם נוטלה, זה לא מתאים על הבוקר', והוא היה אומר לי 'כן, ברור', ואיך שאני מסתובבת מיד מורח נוטלה על הלחם".

בשנותיו האחרונות, שימש דוד כמנהל פרויקטים וכיועץ בענייני חקלאות, בעיקר במרכז אמריקה, ואף היה שגריר של כבוד בהונדורס. מקצועיותו, חריצותו והידע הרחב שלו בתחום היו ידועים לכול.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלה המתקפה, דוד ואשתו היו בביתם, שוחחו והתכתבו עם ילדיהם, ונשמעו רגועים. בשיחתם האחרונה עם בנם רועי, בשעה 07:30, עדכנו על מחבלים שנכנסו לבית והחלו להעלותו באש. המחבלים שרפו את חדר השינה ואת המבואה בסלון, וירו למוות בדוד ובאשתו אורלי.

דוד אלברטו שוורצמן נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בביתו שבקיבוץ כפר עזה. הובא למנוחת עולמים לצד רעייתו בבית העלמין בשפיים, והוא בן 67. הותיר ארבעה ילדים, נכדים, אחות ושני אחים.

על מצבתם של בני הזוג כתבו בני המשפחה: "אהבו את האדם, את השדה ואת החיים".

ספד הבן עילי: "הבית שלכם הוא המקום הכי חם ואוהב שקיים. תמונות משפחה על הקיר, ציורים. הייתם כל כך גאים בנו תמיד... לימדתם אותנו שצריך לאהוב ולכבד אחרים. דאגתם לנו כל הזמן, על כל דבר... וכל כך אהבתי אתכם, ודיברתי עליכם, והייתי גאה בכם. אני מקווה שאתם רואים את מה שהעיניים שלי רואות עכשיו והלב שלי מרגיש: שאוהבים אותנו, שדואגים לנו, שמחבקים אותנו. אני אוהב אתכם. עבר שבוע מאז הפעם האחרונה שאמרתם לי שאתם אוהבים אותי חזרה".

ספד מתי, חבר: "הוא אמר לי לא פעם כמה הוא אוהב את כפר עזה ושלמרות המתיחות הביטחונית, זה גן עדן. לצערי גן העדן הפך לפני שבוע לגיהינום. יהי זכרו וזכר רעייתו ברוך".