קורות חיים
אליקו, בנם של הילדה ונתן, נולד ביום י' באב תש"ח (15.08.1948). אח לדסי.
משבגר עבר לגור בקיבוץ כפר עזה שבנגב המערבי, סמוך לגדר הגבול עם רצועת עזה. בקיבוץ הקים בית עם רעייתו חניתה, יחד הם גידלו ארבעה ילדים – מיכאל, שגיא, יערה ויעל.
ידען, ספורטאי ואומן. אדם טוב לב, ישר ואמיתי, שחי את החיים בתשוקה, התלהבות ושובבות כובשת, והפיץ סביבו אור ושמחה גדולה.
בשעות הפנאי, שמר על אורח חיים ספורטיבי, אהב לטייל ובעיקר לרכוב על אופניים. במשך כעשרים שנה היה חבר בקבוצת "רוכבי גזית", עמם יצא מדי שבוע לרכיבות אופניים קבוצתיות.
אליקו, יחד עם חברי קיבוץ נוספים, הקים את הבוסתן של כפר עזה, דאג לטפח אותו והתגאה בו מאוד.
כשפרש לגמלאות, למד את אומנות הפיסול בנייר ולדברי קרוביו, הפגין יכולת וכישרון רב והגיע במהירות לרמה גבוהה. צייר, פיסל בנייר ובקרמיקה ויצר עשרות יצירות יפהפיות וצבעוניות. בדצמבר 2022 זכה להכרה בכישרונו כאשר קיבל מלגה מטעם קרן גרשוני (ע"ש צבי גרשוני), התומכת באומנים תושבי המועצה האזורית שער הנגב.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות בנוסף לביצוע פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
זמן קצר לפני תחילת המתקפה, התעורר אליקו בביתו שבכפר עזה והתכונן לצאת לרכיבת אופניים, כפי שנהג לעשות מדי שבת. לפני שהספיק לצאת, נשמעו אזעקות ויחד עם אשתו, חניתה, הוא נכנס לממ"ד.
לאחר כחצי שעה, החליט אליקו לנצל את ההפוגה במטחי הרקטות ויצא לרגע מהממ"ד. מחבלים שהיו בחצר, פרצו לתוך הבית וריססו באש חיה לכל עבר, אליקו נהרג במקום. אשתו, חניתה, ששהתה לבד בממ''ד חולצה רק לאחר כ-30 שעות.
במתקפה על כפר עזה נרצחו 62 מחברי הקיבוץ ו-19 אזרחים נחטפו לרצועת עזה.
אליקו רייכנשטיין הכהן נרצח על ידי מחבלי החמאס בביתו שבכפר עזה ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 75 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין בקריית טבעון. הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, נכדים ונכדות, ואחות.
על המצבת כתבו אוהביו את המשפט הכל כך אופייני לו: "לקום כל בוקר ולצאת אל החיים ולנסות הכול לפני שייגמר" (מתוך השיר "לפני שייגמר", מילים: עידן רייכל).
כלתו של אליקו, ריבי, אשת בנו שגיא, כתבה: "אליקו לא היה רק אבא של שגיא. הוא היה סבא אוהב, מצחיק, כזה שתמיד ידע להאיר פנים לילדים שלנו, תמיד עם ניצוץ בעיניים וחיבוק גדול. הוא אהב את הארץ הזאת אהבה אמיתית, את הדרכים, את השבילים, את ההרים. אהב לרכוב בשטח, לטייל, לצלם, לנשום את האוויר הפתוח, להכיר עולמות חדשים.
"אליקו היה אומן מוכשר. יצר פסלים מרהיבים של עיסות נייר וקרמיקה, צייר והיה מלא ברעיונות ייחודיים. תמיד בעשייה, תמיד בתנועה, תמיד עם אהבה גדולה לחיים... אליקו נרצח בביתו בבוקר הנוראי ההוא, בכפר עזה. אבל הרוח שלו - החיוך, החופש, האהבה לטבע ולמשפחה, נשארו כאן, בלב שלנו. יהי זכרך ברוך".
"אליקו יקר", כתבה הגר יחיאלי, "זכות גדולה נפלה בחלקי להכיר אותך, תחביבים משותפים כמו גינון, סחלבים, אהבה ליופי וליצירה יצרו חיבור איתך ועם חניתה שלך. אהבתי לפגוש אתכם בחלקת אלוהים הקטנה שלכם, עם עבודות עיסת הנייר המדהימות שלך שמלאות בצבע והומור. איש עם ידיים טובות שכל דבר שנוגע בו תמיד מעוצב, יפה ואיכותי. כל כך הרבה תוכניות וחלומות עוד היו לך, שנגדעו בידיים אכזריות. הלוואי שבמקום בו נקטלו חייך עוד יצמחו פרחים ויופי".
אליקו מונצח באתר המועצה האזורית שער הנגב ובאתר ההנצחה הממלכתי לאזרחים הוותיקים חללי המלחמה.
עמוד לזכרו נפתח באתר memoriz.plus.