ניב רביב ז''ל

קורות חיים

ניב, בתם של תמר ויואל רביב, נולדה בט"ז בתמוז תשנ"ו (03.07.1996) בנתניה. ילדה שנייה במשפחה, אחות לגיל ושיר.

גדלה והתחנכה בנתניה. ילדה יפת תואר, חרוצה וחברותית עם עיניים טובות וחיוך שובה לב.

למדה בבית ספר יסודי "מנחם בגין". כבר בגיל צעיר גילתה רגישות יוצאת דופן לזולת. לירן חברתה סיפרה: "ניבושקה ואני הכרנו לראשונה בגיל עשר. אני הייתי החדשה בכיתה והיא מיד גרמה לי להרגיש שייכת... כתלמידה ביסודי ארגנה בלונים ועוגה ואיגדה את כל בנות הכיתה לחגוג יום הולדת לילדה שסבלה מחרם". בהמשך, למדה בתיכון "אלדד". כמדריכה בתנועת הנוער "מכבי צעיר" הנחילה לחניכיה ערכים של אהבת הארץ, קבלת השונה ודבקות במטרה.

בת מסורה להוריה ואחות אוהבת ותומכת. אחותה שיר סיפרה על קשר קרוב ומיוחד ביניהן: "כל כך כיף לי שזכיתי להיות הבן אדם הכי קרוב אלייך, החברה הכי טובה שלך ואת שלי, ושהיינו בלתי נפרדות".

אחרי לימודיה התגייסה לצבא, שירתה כמדריכת חי"ר וכעבור שנה יצאה לקורס קצינים. בסיום הקורס הייתה קצינת אג"ם (אגף מבצעים) בחטיבה מרחבית אפרים, זכתה להערכת מפקדיה והייתה נערצת על פקודיה. סיפרה יובל: "לא אשכח איך קיבלת אותי ברגע שהגעתי לחטיבה. תמיד האמנת בי, חיזקת אותי ועודדת אותי. בשנייה הראשונה שראיתי אותך, ראיתי מלאך בדמות אדם".

בהמשך, שירתה בתור מפק"צית (מפקדת צוות) בבית הספר לקצינים בה"ד 1. ניב נהגה לכתוב לחייליה משפטי העצמה והשראה: "כל עוד הנר דולק עוד אפשר לתקן... צוות 15, חשוב לי להגיד שאני מאמינה בכם, תמשיכו למצוא את הדרך שלכם". בתפקידה האחרון שימשה קצינת מבצעים מיוחדים באוגדת עזה. השתחררה בדרגת סרן.

את ניראל זיני פגשה במהלך שירותה הצבאי, כאשר הגיע עם חייליו להדרכה. עד מהרה הם היו לבני זוג, והאהבה ביניהם פרחה. סיפרה ליאור חברתם: "ניב וניראל הם אנשים מיוחדים... מגיעים מעולמות שונים, תרבות שונה ודעות שונות, ועם זאת הם התאימו כמו כפפה ליד אחד של השנייה".

עם שחרורה מצה"ל נסעה לטייל בדרום אמריקה. כשחזרה, החלה ללמוד פסיכולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל בשומרון. במהלך לימודיה התנדבה ב"מרכז לבריאות הנפש גהה" וליוותה ילדים ובני נוער. היא תכננה להמשיך לתואר שני ולהיות פסיכולוגית קלינית.

בשנת 2023 עברו ניב וניראל לגור בקיבוץ כפר עזה. הם אהבו את הקיבוץ, את הקהילה ואת והאנשים ותכננו להקים שם את ביתם.

אישה עצמאית, נחושה ודבקה במטרה. סיפרה תמר: "ניב היא לביאה, נלחמת על המטרות שלה ושוברת כל תקרה אפשרית בדרך". כתבה לירן: "ניב מעולם לא נתנה לסביבה להגדיר את מי שהיא ומה שיש בכוחה לעשות. היא הייתה השחקנית הראשית בחייה... תמיד ידעה כיצד לעמוד על דעתה ולסחוף אנשים אחריה".

הפיצה אור ואופטימיות בקרב כל סובביה. סיפרה זוהר: "כמה שאת יפה מבחוץ כך את יפה מבפנים. אני זוכרת את החיוך והצחוק המתגלגל שלך, איך תמיד הוא היה מופיע ומשפר את כל האווירה. אני לא אשכח את העצות שקיבלתי ממך, את האור שהוספת לחיי, את הגישה החיובית שעזרת לי להכניס לחיים שלי".

בלטה כחברה טובה ונאמנה, מלאת נתינה שידעה להטות אוזן קשבת, להחמיא ולפרגן. סיפרה לוטם: "תמיד הרגשתי איך מספיק מבט אחד בעיניים שלה והיא תבין את התחושות שלי, היא תדע להצחיק אותי בטירוף עם ריקודים בלילה ולהכיל כשקשה".

אהבה את החיים, את הארץ, לטייל ולבלות עם חברים.

משפחתו של ניראל נהגה לערוך מדי שנה מסיבת הודיה לציון החלמתו מפציעה בשירות הצבאי, ובארוחת ההודיה שהייתה אמורה להיערך ב-10 באוקטובר 2023 הוא תכנן להציע לניב נישואין.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לקיבוץ כפר עזה חדרו עשרות מחבלים מכמה פרצות בגדר. בקיבוץ נרצחו באותו יום עשרות חברים, ואחרים נחטפו לרצועת עזה.

ניב וניראל שהו באותו בוקר בביתם בקיבוץ כפר עזה. כאשר החל מטח הרקטות, נכנסו לממ"ד. הם התכתבו עם בני משפחתם וסיפרו שמחבלים יורים בקיבוץ. בשעה 10:01 כתב ניראל "הם יורים עלי. תתפללו" ומאז נותק עימם הקשר. המחבלים נכנסו לבית וירו בבני הזוג למוות. הם הוגדרו נעדרים ורק כעבור כמה ימים קיבלו משפחותיהם את הבשורה הקשה.

ניב רביב נרצחה על ידי מחבלים בביתה בכפר עזה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 27. הובאה למנוחות בבית העלמין בנתניה. נטמנה לצד בן זוגה ניראל זיני. הותירה אחריה הורים, אח ואחות.

כתבה אימה: "אני חושבת עליך בכל רגע ביום... השארת הרבה אור והשפעת על המון אנשים. אני אוהבת אתכם וכואבת את חסרונכם ואת הבור הענק שנפער. מתגעגעת בטירוף. את כל כך חסרה".

אחותה שיר כתבה: "תודה על כל הרגעים שלנו ביחד, על כל העצות, על כל העזרה שלך, על כל חיבוק, על כל צחוק... אני יודעת שלנצח את פה בשבילי ואיתי".

כתבה תומר חברתה: "תודה שבחרת בי להיות חלק מהסיפור שלך. ייקח לי עוד זמן להבין שאת כבר לא כאן איתנו ולספר לכל העולם הזה איזו נשמה גבוהה הסתובבה כאן בינינו".

לירן חברתה כתבה: "היא הייתה המגדלור שלי, אחות בנפש וחברת אמת מילדות. ניבוש שלנו עם הלב הטהור, החיוך הכובש והצחוק המתגלגל. אהבה את החיים. הפכה את העולם שלנו ליפה יותר".

בני משפחתה של ניב הקימו עמוד אינסטגרם remember_niv שאליו מעלים תמונות וזיכרונות מתחנות חייה השונות.

במסגרת פרויקט "אחים לנצח" של עמותת "אחים לנפש" נערך ערב לזכרה והוצאו מערכי שיעור על הערכים שכה אפיינו את ניב - התמדה, נחישות ודבקות במטרה.

דניאל נורני, חברתה, כתבה והלחינה את "שיר לניב", שיר המבוסס על מילים שכתבה ניב על פתק: ‏״תני את הכול, אם את צריכה להגיע לשם, את תגיעי. תני לחיים לכוון אותך למסלול שלך. הכול כבר כתוב". השיר ניתן להאזנה ביוטיוב.

בני המשפחות של הזוג פועלים להכנסת ספר תורה לבית כנסת לעילוי נשמתם, ויזמו הקמת מרכז רוחני לנוער בסיכון על שמם של ניראל וניב.

חבריהם הקימו לזכרם מיזם תרומות של שמלות כלה וחליפות חתן, והופקו פריטי הנצחה שונים כגון סט גלויות עם משפטי העצמה שכתבה ניב, שרשרות, צמידים וכרטיס לחיילים עם קריאת שמע ותפילת הדרך.