קורות חיים
יונתן, בנם של ליבנת ואביב קוץ, נולד בכ"ג באדר תשס"ז (13.03.2007) בכפר עזה. ילד שני במשפחה, אח לרותם ויפתח.
גדל והתחנך בכפר עזה. למד בבית ספר "שער הנגב". ילד חכם וצנוע, עם עיניים טובות וחיוך כובש. כבר מגיל צעיר בלט ככדורסלן מצטיין. כנער שכדורסל היה כל עולמו, שאף לשחק באופן מקצועי בנבחרות מובילות בארץ ובעולם. כדי להגשים את חלומו, בסוף כיתה ח' הצטרף לאקדמיה של מועדון הכדורסל "הפועל תל אביב" ועבר ללמוד בפנימיית "הכפר הירוק" ברמת השרון. יונתן השתלב במהירות והפך לחלק בלתי נפרד מהקבוצה. סיפרה יעל המדריכה שלו בפנימייה: "כדורסלן מאוד מוכשר, אבל מוכר בעיקר בזכות היותו שחקן נשמה. ילד מתוק ואכפתי".
באקדמיה לכדורסל הבחינו מיד במסירותו ובאישיותו המיוחדת. בחופשים ובחגים נסע שעות ארוכות מביתו בכפר עזה כדי לא להחמיץ אימונים. סיפר יגאל מאמנו: "חבר טוב לקבוצה, ילד סקרן שמאוד אהב להתאמן.... הוא מעולם לא התלונן, תמיד לקח אחריות. בשבילי הוא הדוגמה איך שחקן צריך להתנהג בקבוצה ואיך להגיע ליעדים". סיפר אושרי מנהל האקדמיה: "הייתה לו אישיות מיוחדת, הוא הקרין שמחה, אושר ואנרגיות, מסוג האנשים שאתה רוצה אצלך... הוא נלחם על כל דבר, מעולם לא ביקש הבטחה או חוזה. רק רצה את ההזדמנות. הוא הפך לשחקן מוביל בזכות ולא בחסד". בכיתה י' עלה לקבוצת הנוער הבכירה של "הפועל תל אביב" בליגה הלאומית ושיחק בעמדת פורוורד וסנטר.
בינואר 2023 הצטרף אליו לאקדמיה יפתח אחיו הצעיר.
יונתן היה נער מלא שמחת חיים עם צחוק מתגלגל שגרם לאנשים להתחבר אליו בקלות. בלט בשקט הנפשי שלו, בצניעותו ובנועם הליכותיו. תמיד ידע לראות את הטוב בכל סיטואציה וחיוך היה נסוך על פניו. חבריו מספרים על חבר טוב שידע להקשיב ושאפשר לסמוך עליו.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
לקיבוץ כפר עזה חדרו עשרות מחבלים מכמה פרצות בגדר. בקיבוץ נרצחו באותו יום עשרות חברים, ואחרים נחטפו לרצועת עזה. בין הנרצחים היו בני משפחת קוץ.
באותו בוקר שהה יונתן עם הוריו ליבנת ואביב, אחותו החיילת רותם ואחיו יפתח בביתו בקיבוץ כפר עזה. עם תחילת מתקפת המחבלים ניסו בני משפחתם ליצור עימם קשר אך נותרו ללא מענה. מחבלים שנכנסו לבית ירו למוות בכל חמשת בני המשפחה שנמצאו מחובקים יחד במיטה בממ"ד.
יונתן קוץ נרצח על ידי מחבלים בביתו בכפר עזה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 16. הובא למנוחות בבית העלמין בגן יבנה. נטמן לצד הוריו אביב וליבנת, אחותו רותם ואחיו יפתח.
אחותו הבכורה, החיילת רותם, מונצחת באתר "יזכור" של משרד הביטחון.
"מאיפה מתחילים להספיד ולדבר על חמישה בני המשפחה היקרים ביותר", כתב הסבא בני, "את מי לבכות קודם, איך אפשר? את הנערים התמירים, הדקלים הגבוהים הפורחים שיש להם אור בעיניים וטוב בנפש, את החבצלת שלנו, חכמה ושופעת אושר שנהנית מכל רגע בחיים, אולי נבכה על ליבנת, אמא של שקט ואהבה, שוחרת שלום, צנועה וענווה. ולבי ונפשי מבכים את הילד הבכור שלי אביב, שכולו לב זהב ואני כבר כל כך מתגעגע אליו, אל המקסים הנאהב".
כתבה דודתו שרון: "הייתם עולמות שלמים, מלאים בחוכמה, בשמחה ובדעת. אהובים כל כך, יפי תואר וטובי לב. אתם תישארו חיים בליבנו תמיד. בשבילנו אתם כל העולם כולו".
אופיר כתב: "יונתן ויפתח חברים שלי, אחים שלי, גדלנו ביחד ואמשיך להנציח אתכם. אוהב אתכם".
קבוצת הכדורסל "הפועל תל אביב" קראה לקבוצת הנערים שלה "הפועל קוץ תל אביב" על שם יונתן ויפתח, וחולצות שחקני הקבוצה נושאות את השם קוץ.
לזכרם של בני משפחת קוץ הוחלט להמשיך את מיזם הקיימות הקהילתי "כנפיים של בובה", שליבנת החלה אותו כמה חודשים לפני שנרצחה - אמנות קיר שנועדה להמשיך את רוח היצירה, ההשראה והתקווה שאפיינו את ליבנת ואת בני משפחתה. במסגרת המיזם, חלקי בובות וצעצועים ישנים ממוחזרים והופכים לכנפיים צבעוניות וגדולות המודבקות על קירות ומבטאות את הרצון לפרוס כנפיים ולעוף. המיזם מפורט באתר www.livnatswings.org.
בנובמבר 2023 התקיימה בתל אביב עפיפוניאדה לזכר בני המשפחה, שנהגו לארגן פסטיבל עפיפונים מדי שנה.
דודו של יונתן, אשר לוי, כתב לזכר בני המשפחה את השיר "עץ האגס": "מעץ האגס אף אחד כבר לא יטעם. הדשא הירוק הפך למפוחם". השיר בביצועו זמין להאזנה ברשת.