יובל סלומון ז''ל

קורות חיים

יובל סלומון, בנם של שמחה ודורון, נולד בקיבוץ כפר עזה ביום ב' בחשוון תשנ"ה (06.10.1994). אח צעיר ליפעת, אורטל ותמיר.

יובל גדל והתחנך בכפר עזה שסמוך לגדר הגבול בצפון רצועת עזה.

כשהיה בן ארבע צפה לראשונה בחייו במשחק כדורגל שבו שיחקה קבוצת "מכבי חיפה" מול קבוצת "פאריס סן-ז'רמן", באצטדיון שבקריית אליעזר. הקבוצה הישראלית ניצחה את מועדון הכדורגל הצרפתי 2:3, ובאותו רגע יובל "נדבק בחיידק הירוק" והפך למעריץ מושבע של מכבי חיפה. בכך המשיך את המסורת של משפחתו, שמקורה בקריית חיים. מאז הגיע לרבים ממשחקי הקבוצה.

כשסיים את לימודיו, התגייס לצבא ושירת כלוחם. סיים את שירותו כסגן רב-סמל פלוגתי בנח"ל, ביחידת "עורב".

יובל, שרבים מחבריו כינו "יובי" או "סלי", היה חסון, יפה תואר, מלח הארץ, בעל קסם אישי, ביטחון עצמי ושימחת חיים. הוא בעיקר אהב להתענג על בירה טובה ונתח מובחר של בשר.

לאחר שהשתחרר מהצבא החל לעבוד כברמן במסעדת "סבא שמחה" בשדרות.

סיפרה מעיין ידידתו: "הכרנו אי-שם ב'סבא שמחה'. אני הייתי המלצרית הראשונה של המסעדה ואתה הברמן הראשון. כמה בירות היית שותה במשמרת. בוודאות יותר מכמות האנשים שנכנסו למסעדה. אני זוכרת שתמיד התפעלתי מהקיבולת המכובדת שיש לך. שמונה בקבוקים של בירה, קל בשבילך בערב אחד. משם היינו נפגשים בפאב של הקיבוץ שבבריכה, כשאתה עומד על המנגל ומכין איזה נתח מובחר של בשר, כמובן עם בקבוק בירה ביד וסיגריה בפה. הייתה לך אישיות שאין להרבה, היה לך קסם שהיה משתלט על אנשים בשנייה, תמיד יודע הכול ובטוח בעצמו... היית מסתובב בקיבוץ כמו טווס, קיבוצניק כפרעזניק גאה".

ביום שישי בערב, 6 באוקטובר 2023, חגג יובל את יום הולדתו ה- 29 במסיבה שציפה לה והתכונן לקראתה בקיבוץ כפר עזה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. למעלה מאלף אזרחים וחיילים נהרגו באותו יום, ובבוקר זה החלה מלחמה.

עם תחילת המתקפה, חדרו עשרות מחבלים לקיבוץ כפר עזה, ופתחו במסע של הרג, ביזה ושריפה. במהלך הלחימה בהם יובל נפצע תוך שנאבק והרג מחבל. שעתיים לאחר מכן הגיעו שלושה מחבלים נוספים, ובמאבק איתם הוא נהרג.

בתום חיפוש של שבעה ימים, קיבלה משפחתו את הבשורה המרה שגופתו נמצאה.

באותו יום רצחו המחבלים עשרות מתושבי הקיבוץ, וחטפו לרצועת עזה כעשרים תושבים.

יובל סלומון נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בביתו שבקיבוץ כפר עזה. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ שפיים והוא בן 29. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.

על מצבתו נכתב: "שירת חייו נגדעה באיבה, עלם נעלם לעולם".

ספד גיסו ישראל: "איך נפלו גיבורים? יובל אחי היקר, מאז היום הארור בו קמנו בקיבוץ האהוב שלנו לקולות המלחמה והנפץ, עבר כמעט שבוע. דיברנו תוך כדי שאני נלחם ממקום למקום בקיבוץ. אמרת לי 'אחי נפצעתי ברגל. תבוא', ואני בצד השני של הקיבוץ מנסה להגיע למרחב שלך. לצערי לא הצלחתי. אני מצטער. אני יודע שנלחמת כמו אריה על חייך והבית שלנו... אני שכל חיי מפקד ולוחם קרבי שאבתי כוחות ממך ונלחמתי למעננו. כמה אהבת את החיים, את המשפחה, את כולנו. אני חנוק מדמעות, רוצה להגיד לך שאתה לוחם גדול, ענק מהחיים. תמיד היית שם בשבילי ובשביל משפחתי, המשפחה שלנו. נהייה חזקים, נצא מזה. שמור עלינו מלמעלה, תמשיך לזרוק לי טיפים משם על איך מכינים סטייק טוב, כי רק ממך למדתי באמת. אוהב אותך אחי, חוזר להילחם למעננו, למען המשפחה, הקהילה, העם שלנו, ולמען זיכרונך".

ספד חברו דניאל: "אני יודע שאתה שם עם איזה אסטרייה או טובורג, תלוי ביום, ואם בא לך לאכול סטלה אז ג'ין, ואני פה אחי, מתגעגע ומבטיח שאני אמשיך אותך, את האווירה ששיגרת לי למוח, את הביטחון לא לפחד, לעמוד על שלי והכי חשוב – להיות אני, אמיתי, מול כולם, לא משנה מה. אני חולה עליך אחי היקר סלי, השם ייקום דמך".

כחודש לאחר פרוץ המלחמה, מכבי חיפה העלתה לרשת סרטון מרגש שהוקדש ליובל, ומשחק כדורגל שקיימה מול קבוצת ויאריאל הספרדית לווה במגוון מחוות לזכר הנרצחים והחטופים, בהן דקת דומייה והפרחת בלונים.