ניצן ליבשטיין ז''ל

קורות חיים

ניצן, בנם של ורד ואופיר ליבשטיין, נולד בד' באדר תשס"ד (25.02.2004) בקיבוץ כפר עזה. ילד שני במשפחה. אח לאביב, עידן ואורי.

גדל והתחנך בכפר עזה. ילד טוב לב, שקט וחכם. כשהיה בכיתה ב' מצא עצמו לבד במגרש הכדורגל בקיבוץ בעיצומה של מתקפת פצמ"רים (פצצות מרגמה) מרצועת עזה. גם בשנים הבאות חווה, כמו כל תושבי עוטף עזה, לא מעט הפצצות מכיוון הרצועה.

בגיל ארבע-עשרה עבר ללמוד בכפר הנוער "נירים" שבגליל המערבי. בזכות דבקות במטרה וכוח רצון התגבר על מכשולים וסיים את לימודיו בהצטיינות. בפנימייה סיפרו: "על אף הקשיים והמורכבויות, הוא אף פעם לא ויתר לעצמו. היו לו תעצומות נפש בלתי רגילות ובכל פעם שהוא נפל - הוא גם קם".

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך בשלושת אחיו. טיפח קשר קרוב עם כל אחד מבני המשפחה, נסך בהם ביטחון וניחן ברגישות יוצאת דופן.

בסיום לימודיו התיכוניים הצטרף ל"מכינה קדם-צבאית גליל עליון", מדרשה למנהיגות בקיבוץ מעיין ברוך, וגם שם עשה חייל.

ניצן היה נחוש לשרת שירות משמעותי בצה"ל. הוא התקבל ליחידת מודיעין מסווגת והיה אמור להתחיל את שירותו הצבאי בסוף שנת 2023.

בלט כחבר טוב ונאמן, נכון להושיט לעזרה. תמיכתו הייתה מקור כוח לרבים בשעות קשות. חברו ינון מהמכינה סיפר: "זכינו להכיר אדם מיוחד במינו. היית חבר אמיתי. הצלחת לגעת בכל אחד בדרך שלך. שמת את עצמך בצד בשביל האחר. הבאת איתך איכויות וערכים נדירים. הבנת את העולם הרבה יותר טוב מכולנו. ידעת להתמודד עם הכול. הדרך תמיד הייתה ברורה לך".

אדם רחב לב ומלא נתינה. סיפר גיל: "היית הדובדבן שבקצפת. היה לך לב ענק, לב זהב".

"אתה תכתוב את הסיפור של החיים שלך, הבחירה היא בידיים שלך" – זה המשפט שבו האמין ניצן ולאורו הלך, והוא מיטיב לבטא את יכולתו לצמוח ממשבר. הוא היה גאה במסע שעבר והרבה לספר עליו. לכל מכריו היה ברור כי יגיע רחוק. כתבה סתיו: "הלוואי שכולכם הייתם מכירים את ניצן. הלוואי שכולכם הייתם מכירים את הילד הזה, שלא התבייש בפחדים, שרצה לנצח אותם. הלוואי שהייתם מכירים את ניצן, הילד שהגיע לעבוד על עצמו, ויצא גדול מהחיים, מודל משופר של עצמו. הלוואי שכולכם הייתם רואים ושומעים את העקשנות, חוסר קבלת חצאי הסברים, היכולת לשגע את האדם שמולו בשם הצדק. הלוואי שכולכם הייתם מכירים את ניצן. הייתם אמורים להכיר, הוא היה אמור להיות ראש הממשלה שלנו עוד כמה שנים... או לפחות בתפקיד בכיר אחר".

ניצן היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "הפועל תל אביב" שלא החמיץ משחק.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר שהה ניצן לבדו בביתו במגורי הצעירים בקיבוץ כפר עזה. עם תחילת המתקפה נכנס לממ"ד. מחבלים נכנסו לביתו וניסו לפתוח את דלת הממ"ד. ניצן החזיק את הדלת בכל כוחו, אך המחבלים ירו מבעד לדלת ופצעו אותו ברגלו. הוא עשה לעצמו חוסם עורקים והמשיך להחזיק את הדלת. בשעה 14:45 התקשר לאימו בפעם האחרונה ולאחר מכן נותק עימו הקשר. בניסיון להציל את עצמו, קפץ מחלון הממ"ד ונשכב על השיחים, עד אשר נפטר מאובדן דם. הוא הוגדר נעדר ורק כעבור שנים-עשר יום קיבלה משפחתו את הבשורה הקשה שנרצח.

לקיבוץ כפר עזה חדרו עשרות מחבלים מכמה פרצות בגדר. בקיבוץ נרצחו באותו יום עשרות חברים, ואחרים נחטפו לרצועת עזה.

בין ההרוגים בקיבוץ גם אביו של ניצן, אופיר, ראש המועצה האזורית שער הנגב שהיה חלק מכיתת הכוננות המקומית ומונצח כחלל צה"ל. גם סבתו בלהה אפשטיין ובן דודתו נטע אפשטיין נרצחו באותו יום בקיבוץ.

ניצן ליבשטיין נרצח על ידי מחבלים בביתו בכפר עזה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 19. הובא למנוחות בבית העלמין באבן יהודה, שם נטמן בחלקה הצבאית לצד אביו אופיר. הותיר אחריו אם ושלושה אחים.

אימו ורד ספדה: "היית ילד שכולו לב, הראשון להושיט יד כשצריך עזרה... כמה שכל היה לך, כמה אומץ וכוח רצון... תודה שהייתי אמא שלך. תשמור על אבא למעלה".

הדס דודתו כתבה: "פיצי אהוב שלנו. כמה התפללנו לנס שלא הגיע. ידענו שעתיד גדול מצפה לך... הראית לי את הדרך למרות שאני הדודה הגדולה שלך... הייתה לי הזכות להיות הדודה שלך. תמיד תהיה בלב שלנו. נשמור על המשפחה שלך ואתה תשמור על אבא שהיית כל כך קשור אליו, ועל נטע ועל סבתא".

כתבה סתיו: "תודה שהופעת בחיי וזכיתי להכיר ילד מיוחד ועוצמתי. תודה על מי שהיית ועל מי שהפכת להיות... השראה אמיתית".

לזכרם של ניצן ואביו אופיר הוקמה תוכנית המלגות "הניצנים של אופיר" שנועדה לתמוך בסטודנטים מיישובים הסמוכים לגבול עם רצועת עזה ולאחות את הקרע שנוצר בעקבות ה-7 באוקטובר.

עמותת "נירים" ומועצה אזורית שער הנגב מקימות את בית הספר "ניצן-נירים ע"ש ניצן ליבשטיין", אשר יחנך למצוינות, יעניק מעטפת רגשית ויתבסס על הערכים שאפיינו את ניצן.