נאור ניסים חסידים ז''ל

קורות חיים

נאור ניסים, בנם של גלית ואבי חסידים, נולד בבית החולים קפלן ברחובות ביום כ"ה בטבת תש"ס (03.01.2000). ילד שני במשפחה, אח של מור, אליה ונועה.

גדל באשדוד והתחנך בה - בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "הרא"ה" ובתיכון מקיף ט'. מגיל צעיר הוא בלט כאינטליגנטי ומהיר תפיסה, ממוקד וחדור מטרה ולצד זאת ערכי, צנוע ורגיש, אהוב על חבריו, מכבד כל אדם.

סיפרה מורתו אורה: "היית נער מלא שמחת חיים ושובבות שלא נגמרת – אהבת להיות במרכז העניינים ולהרבות במעשי קונדס, אך גם ברגעים אלו כבשת אותי בחיוכך ובעיניך הצוחקות. אהבתי את שמחת הנעורים שלך ואת חיוניותך... לצד השובבות ידעת לשלב את הלמידה וכשהגיע הזמן ללמוד, להצליח ולהיבחן ידעת להיות באותה מידה גם רציני וסיימת עם תעודת בגרות איכותית. היית חד שכל ומהיר תפיסה, והצלחת כי ידעת שחייב. היית חדור מטרה להצליח בחייך הבוגרים ולעמוד בזכות עצמך ואכן עשית חיל".

נאור יפה התואר היה טיפוס עצמאי, אכפתי, אופטימי וחיובי, כזה שמצא את הטוב גם במצבים רעים. הוא אהב בכל מאודו את משפחתו ודאג לה. "ילד של אימא", הגדירה אותו גלית אימו, שהוא היה מחובר אליה ושיתף אותה בכול, ומור אחותו הוסיפה: "לכל מקום שהיה נכנס אליו הוא היה מכניס שובל של צחוק ואהבה. אח שתמיד תומך כשצריך אותו".

במשך כל חייו הוא התאפיין בשתי תכונות שהשלימו זו את זו. מצד אחד, כבר מילדותו הוא התגלה כשובב עם שמחת חיים וחוש הומור מדבק. מצד שני, לצד השנינות, הציניות ורוח השטות החיננית, הוא גם היה רציני ואחראי, ובבגרותו הדבר התבטא בהתנהלותו הכלכלית הנבונה, שבזכותה הצליח לחסוך כסף והיה קרוב להגשמת מטרתו – רכישת בית.

התנהלותו הנבונה לא מנעה ממנו את הנאות החיים, תמיד ידע לשלב בסדר יומו בילויים וחוויות כיפיות עם חברים. נאור עסק בפעילות ספורטיבית – בחדרי כושר, במגרשים ובחופים, שם אהב לשחק בכדורגל ובמיוחד בפוצ'וולי, ולצד זאת אהב מסעדות שף ואוכל טוב, שאותו נהנה לא רק לאכול אלא גם להכין. וכך, מכיתה י"א הוא עבד כטבח ועבודתו במטבח מילאה אותו בסיפוק.

בגיל 16 זכה למצוא את אהבת חייו - סיון אלקבץ, שאותה הכיר כששניהם למדו בכיתות מקבילות באותה שכבה בתיכון. מאז הם לא נפרדו, הקשר ביניהם התעצם משנה לשנה והם חלמו להתחתן ולהקים בית.

לנאור הייתה אלרגיה מסכנת חיים ולכן הצבא העדיף לא לגייסו. אך הוא לא ויתר על השירות הצבאי שנתפס בעיניו כזכות, התעקש וכמו תמיד הגשים את מטרתו והתגייס. בצבא שירת כמאבטח בבית דין צבאי ביפו, וגם שם באו לידי ביטוי תכונותיו הערכיות ובמיוחד טוב ליבו. דוגמה לכך היא תשומת ליבו למנקה של בית הדין, שמבחינת רוב האנשים היה "שקוף" והם לא הבחינו בקיומו. נאור, לעומת זאת, ראה אותו וקיבל על עצמו לדאוג לו לארוחות בוקר. וכך, מדי בוקר הוא היה מוציא מכיסו כסף וקונה לו כריכים ושתייה ומעניק לו אותם בחיוך גדול.

כשהשתחרר מהצבא, אמר לאימו שקצת כואב לו בלב לסיים את השירות, כי "מי ידאג עכשיו למנקה?"

אחרי שחרורו, בשמונת החודשים האחרונים לחייו נאור עבד במכירות בחברת אשראי בתחום האשראי וההלוואות, אהב את עבודתו, התבלט והצליח בה מאוד, בין השאר הוא זכה במקום ראשון במכירות.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

באותה שבת, נאור שהה בקיבוץ כפר עזה אצל סיון בת זוגו שהתגוררה שם בדירה במתחם הדור הצעיר – מקום תוסס שעד אז שמחת החיים שבו נשמעה למרחקים. בבוקר חדרו לקיבוץ מאות מחבלים וטבחו בתושבים, למעלה משבעים בני אדם נרצחו ואחרים נחטפו לעזה.

חבר של נאור סיפר: "ב-08:30 הוא עוד היה בקשר עם המשפחה, הוא אמר שהם מנתקים את הטלפונים כי המחבלים נמצאים קרוב, שלא ישמעו אותם. ב-08:50 הם הספיקו לעדכן שהכול בסדר, אבל מאז נותק הקשר". בהמשך הצליחה אחותו נועה ליצור קשר איתו, ב-11:12 כתב לה שיורים על הבית ושניהם מתחבאים ומאז לא היה קשר נוסף איתם.

נאור וסיון נמצאו ללא רוח חיים בדירתה של סיון.

נאור ניסים חסידים נרצח על ידי מחבלים בכפר עזה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בן עשרים ושלוש בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד ביום א' בחשון תשפ"ד (16.10.2023). הותיר אחריו הורים ואחים. הוא נקבר לצד זוגתו סיון אלקבץ ועל מצבתם כתבו אוהביהם: "שירת החיים באמצע נפסקה. בחייהם ובמותם לא נפרדו".

במסגרת ההספדים בהלווייתו אמרה מור אחותו הגדולה: "תודה שגרמת לי תמיד להיות גאה בזה שיש לי אח כמוך".

נועה אחותו הקטנה ספדה לו: "נתת לי את הדוגמה הטובה בעולם. לימדת אותי להיות טובה לכולם, לקבל את כולם, להיות אכפתית ולגרום לכל בן אדם בסביבה שלי להיות עם חיוך ענק בדיוק כמו שאתה היית עושה".

ספד שחר, חברו הטוב: "היית חבר אמת... אח נוסף במשפחה שלי ואני בשלך. היית איש הסוד שלי, החבר הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי".

אורה, מורתו בתיכון, ספדה: "לא שוכחת את השטויות שהיית עושה... אך בתוך כל זאת שמרת על גבולות הטעם הטוב ולא הרסת או השחתת, והתרחקת מאלימות, אותה אלימות שרצחה אותך בדם קר".

באינסטגרם הוקם עמוד לזכרם: "זוכרים את נאור וסיון", ובו תמונות רבות שלהם, מתכונים של נאור וקטעי שיר לזכרם. ביוטיוב מופיע סרטון לזכרם במסגרת הפרויקט "לגעת באור שלהם": נאור חסידים וסיון אלקבץ הי''ד - "יום שלא חייכת בו הוא יום מבוזבז".

כשלושה חודשים אחרי הירצחו של נאור חל יום הולדתו העשרים וארבע. בני משפחתו וחבריו חגגו את האירוע ליד קברו. במקום נרות על עוגת יום הולדת הם הדליקו לכבודו נרות נשמה. הם הפריחו בלונים עליזים ומילאו את המרחב בשילוב המיוחד של הערכים שלמדו ממנו ושימשיכו ללוות אותם בתור צוואתו: אהבה, רצינות ואחריות לצד שמחת חיים ושובבות, כבוד לזולת, אכפתיות והגשמת חלומות.