קורות חיים
ברטה בטסיין, בתם של גגהי ושבתאי סמיונוב, נולדה בי"ב באדר א' תשכ"ז (22.02.1967) בקווקז שברוסיה. אחות לאירה, הרצל וששון.
גדלה והתחנכה בקווקז. הייתה ילדה חייכנית ומלאת שמחת חיים. למדה בבית הספר היסודי ולאחר מכן בתיכון בעיר מגוריה. המשיכה ללימודים גבוהים ב"טכניקום" ובסיום לימודיה קיבלה תעודת הנדסאי.
עם סיום לימודיה נישאה, ובשנים הבאות נולדו לבני הזוג הילדים ששון וסיגל. בשנת 1991 בגיל עשרים וארבע, עלתה לישראל עם משפחתה והשתקעה בעיר אופקים. כאן נולדו עוד שני ילדים – אביבה וניסן.
ברטה הייתה אם ורעיה מסורה שגידלה את ילדיה בחום ובאהבה. תמיד דאגה לכל בני המשפחה ושאפה להעניק להם חיים טובים יותר. היא עודדה את ילדיה לרכוש השכלה ועזרה להם ככל יכולתה, בין אם בתמיכה כספית ובין אם במילה טובה ובעידוד. סיפרה אביבה בתה: "אמא שלי הייתה החברה הכי טובה שלי. אנחנו לא רחוקות בגיל והיא ליוותה וחיזקה אותי בכל שלב בחיי".
בארץ עבדה שנים רבות במפעל לייצור תכשיטי זהב. הייתה עובדת מוערכת ובעלת מוסר עבודה גבוה. בהמשך, עבדה כמבקרת איכות במפעל "סודה סטרים", וגם שם בלטה בחריצותה ועבדה משמרות ארוכות של 12 שעות ברציפות.
כעבור שנים היא ובעלה התגרשו. משבגרו ילדיה והקימו משפחות זכתה בנכדים. הייתה סבתא מסורה שאהבה לבלות עם נכדיה והרעיפה עליהם אהבה.
ברטה הייתה אישה נעימת הליכות ובעלת לב רחב שכולה נתינה. היא התנדבה עם קשישים ונהגה לתת צדקה בסתר. מכריה מספרים על אישה פעילה ואנרגטית עם חיוך ואור בעיניים, הנמצאת תמיד בלב העשייה ונכונה להושיט עזרה לכל אדם בחיוך, בלבביות ובנועם.
הייתה אישה אופטימית ובעלת חוש הומור שידעה להפיק את המרב מהחיים. בלטה כחברה טובה ונאמנה, מוקפת חברים וחברות בכל הגילים ומכל העדות והמגזרים.
בשעות הפנאי אהבה לטייל ולבלות עם חברים, ובמיוחד לנסוע לים המלח.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים לארץ, רצחו וחטפו מאות אנשים.
בבוקר זה החלה מלחמה.
בתחילת המתקפה הגיעו לעיר שדרות כמה עשרות מחבלים. הם רצחו עשרות אזרחים ברחובות ובחצרות הבתים, כן ניסו להשתלט על תחנת המשטרה, שם נפלו שוטרים רבים.
באותו בוקר הצטרפה ברטה לקבוצת גמלאים שיצאה לטיול בים המלח, קבוצה של תושבי נתיבות, אופקים והאזור שנהגו לטייל יחד בשבתות.
אחרי שאספו נוסעים בנתיבות ובאופקים הגיעו לשדרות. כאשר החלו האזעקות בנה הבכור ביקש לבוא לאסוף אותה ולהחזירה הביתה, אך היא רצתה להמשיך עם הקבוצה. המיניבוס נעצר בשל שני תקרים בגלגלים והנהג ירד לתקנם. בדיוק אז הגיעו לעיר מחבלים ופתחו בירי לכל עבר. הגמלאים ניסו להיכנס למיגונית אך זו הייתה נעולה ולא נפתחה. ברגע שראו מחבלים, חלקם ניסו לרוץ למחסה סמוך אך לא הספיקו. כל שלושה-עשר חברי הקבוצה ובהם ברטה נהרגו במקום.
ברטה בטסיין שמיאייב נרצחה על ידי מחבלים בשדרות בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 56. הובאה למנוחות בבית העלמין באופקים. הותירה אחריה שתי בנות ושני בנים, נכדים ואחות.
על מצבתה כתבו אוהביה "זכרך לא ימוש מליבנו לעד" ואת הפסוקים: "אשת חיל מי ימצא וְרָחֹק מפנינים מִכְרָהּ. פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כֻּלָּֽנָה" (משלי ל"א, פסוקים י', כ"ו, כ"ט).
בריאיון ל"ישראל היום" שיתפה סיגל בתה בתחושת האובדן המהולה בהתרגשות שליוותה אותה בזמן לידת בנה, זמן קצר אחרי רצח האם: "ידעתי שהאובדן שלה יהיה קשה מנשוא וחששתי מאוד, אבל היה רגע שבו הרגשתי שלמרות הכול ולמרות החושך - היא איתי".