אריק יהודה מרציאנו ז''ל

קורות חיים

אריק יהודה, בנם של שרה ומשה מרציאנו, נולד בשדרות ביום ט"ו בסיוון תשל"ג (15.06.1973). ילד בכור במשפחה, אח של מוטי, מירב, אפרת ושמוליק.

הוא גדל בשדרות והתחנך בה - בבית הספר היסודי לאומנויות "שקמים-מעוז" ובתיכון אמי"ת מקיף כללי ע"ש גוטוירט. מילדות בלטו בו התכונות שהתעצמו בבגרותו: טוב לב, יושר, רגישות ואכפתיות. שאיפתו הנחושה לתרום לזולת הובילה אותו לתחנת כיבוי אש שדרות, שבה, כבר בתקופת לימודיו בחטיבה, התנדב ומימש בהצטיינות את מה שהפך לייעוד שלו: הצלת חיי אדם.

לאחר סיום לימודיו התגייס אריק לצבא, שירת בחיל האוויר כמכונאי מסוקים והשתחרר בדרגת סמל ראשון.

במקביל לשירותו הצבאי, וגם אחריו, הוא המשיך להתנדב בתחנת כיבוי האש, ותוך כדי כך השלים לימודי כבאות בבית ספר לכבאות בראשון לציון. בשנת 1996 התקבל למערך הכבאות ומאז ועד ליומו האחרון שירת בתחנת כיבוי אש שדרות.

במהלך חייו עבר הכשרות מקצועיות רבות כולל קורס לוחמי אש, קורס מפקדי צוותים, קורס חוקרים וקורס פו"ש (פיקוד ושליטה) מתקדם המקביל לקורס קצינים. בהיותו בן 40 למד לתואר ראשון בבית ברל וקיבל תעודה בלימודי ביטחון והגנת העורף.

במסגרת תפקידו כלוחם אש השתתף אריק באירועים מבצעיים רבים, הציל חיי אדם ומנע פגיעות בנפש וברכוש. הוא נודע בדייקנותו, בחריצותו ובמוסר העבודה הגבוה שלו. למשל, כאשר המשמרת שלו התחילה בשעה שבע בבוקר, הוא נהג להתייצב כבר ב-6:40 – ובכך קיבל אחריות על האירועים שהתרחשו ב"תפר" שבין המשמרת היוצאת למשמרת הנכנסת כדי שהצוות הקודם יוכל להשתחרר.

בתחנת כיבוי אש שדרות שהפכה לביתו השני הוא שימש כמפקד צוות ובהמשך החליף את מפקד התחנה, שימש גם כמנהל אדמיניסטרטיבי, וניצח על המעבר של תחנת הכיבוי למיקום חדש. "כל חייו היו שזורים בהגנת אש וכיבוי אש", כתבו בני המשפחה, "הבית השני של אריק היה תחנת הכיבוי בשדרות, אי אפשר היה להזיז אותו מהתחנה. כמובן שאם היה צריך החלפה בתחנה אחרת תמיד התנדב, אך העדיף את התחנה שלו. הוא טיפח את התחנה, טיפח וגידל דור של כבאים".

אבל לא רק העבודה כיכבה בחייו של אריק. "חיים רק פעם אחת", הוא נהג להכריז ומיצה במלואו כל רגע - בטיולים, בהנאות החיים ובעיקר בטיפוח המשפחה שהקים עם אביטל אשתו, שאותה הכיר בשדרות. הם נישאו בנובמבר 1998. "הוא היה בעל מדהים", היא מעידה, "כל הזמן דאג לבדוק מה שלומי. תמיד היו לו מילים חמות, פרגון, כתף תומכת ואהבה. אריק היה האיש שהחזיק את תדר האהבה, ההנאה והשמחה בבית".

היה בעל ואב מסור שהשקיע הכול במשפחה. ילדיהם קוראל, רון משה, שליו ואימרי זוכרים אותו כ"אבא של כיף" ואביטל מרחיבה: "אריק היה אבא מדהים – הוא קנה חודשים מראש כרטיסים לבילויים, לפסטיגלים, למוזיאונים, לפארקים ולכל מה שכיף לילדים, ארגן את החופשות, ניצל כל רגע של כיף ואהב לפנק בצורה הכי אידיאלית - קנה את הכי טוב, השקיע בהכי טוב והעניק את עצמו ואת ליבו".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לשדרות הגיעו עשרות מחבלים סמוך לתחילת ההתקפה. בשעות הבאות הם רצחו עשרות תושבים ברחובות ובחצרות הבתים וניסו להשתלט על תחנת המשטרה, שם נפלו שוטרים רבים.

משפחת מרציאנו, שהתעוררה לבוקר של אזעקות, נכנסה לממ"ד ואריק ניסה להכניס ציוד למכונית בדרכו למשמרת שלו, אבל שוב ושוב נאלץ להתעכב בגלל האזעקות. בשלב מסוים הוא החליט לצאת לדרך למרות הסכנה ואביטל הופתעה לגלות שהוא כבר בתחנה, משם התקשר אליה והרגיע אותה. מהתחנה תכנן לנסוע לקריית גת כדי להחליף קצין בחקירה. אבל אז אביטל גילתה ליד דלת הכניסה לביתם את התיק עם הציוד האישי שאריק שכח – אירוע חריג שמעולם לא קרה לאדם כה אחראי. קוראל עדכנה אותו שהתיק נשכח בבית והוא יצא לדרך לאסוף אותו. בדרך, ירו מחבלים על המכונית טיל RPG. הוא ניסה לצאת מהרכב, והמחבלים גילו אותו, ירו בו ווידאו הריגה.

אריק יהודה מרציאנו נרצח על ידי מחבלים בשדרות בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בן חמישים בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בשדרות. הותיר אחריו אישה, בת ושלושה בנים, אם ואחים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "איש חיל רב פעלים, באצילות נפשך, אהבתך, מסירותך ורוחב ליבך תיזכר בליבנו לעד".

בסרטון בטיקטוק שליו שר לזכרו את השיר "כאב של לוחמים" (עידן עמדי); בפייסבוק, השחקן אייל נגאוקר, חתנו, מגלם את אריק במונולוג שבו הוא מספר על חייו ועל הירצחו ומבטיח שתמיד ישמור על משפחתו.

כתבה הבת קוראל: "לילדים שלי לא יהיה סבא. הוא יכול היה להיות סבא מדהים והוא חיכה לזה". והוסיפה הרעיה אביטל: "הוא היה הגב שלי. הוא היה הסיבה שהייתי קמה כל בוקר ועוברת את הכול בשמחה ובמרץ, ועכשיו לקחו לי הכול... הכתף להישען עליה כבר לא לידי. היא נקברה עמוק ביחד עם ליבי".