אסף פבר ז''ל

קורות חיים

אסף פבר, בנם של רותם וג'יאו, נולד בקיבוץ רעים ביום כ"ד בטבת תש"ס (02.01.2000). אח צעיר לליה ונועם.

גדל והתחנך בקיבוץ רעים. בזמנו החופשי, מעבר לשעות הלימודים, אהב לנגן בגיטרה ולהיות עם חברים.

אסף היה מוזיקאי מוכשר, אוהב טבע, אדם של יצירה ושל אנשים, בעל חוש הומור וטוב לב. סיפר חברו: "תמיד להסתכל עליך מהצד היה מלווה בהערצה, היית הבנאדם הכי אמיתי שהכרתי, נאמן לעצמך, לא דופק חשבון, אשכרה טוב בכל דבר שאתה עושה, ופשוט נשמה טהורה".

אסף אהב מאוד את הזמר האמריקאי ברונו מארס, והתרגש לקראת הופעתו שהייתה אמורה להתקיים בפארק הירקון במוצאי שמחת תורה תשפ"ד.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

עם הישמע האזעקות הסתגר אסף בדירתו שבשכונת "הצעירים" בקיבוץ רעים. כשנודע לו על חדירת מחבלים לקיבוץ, התקשר לכיתת הכוננות וביקש נשק כדי להצטרף ללחימה אך נענה בשלילה בשל מחסור בנשקים. זמן קצר אחר כך חדרו מחבלים לדירתו, הוא נאבק בהם עם גרזן שהיה ברשותו, הצליח לברוח אך נורה למוות במהלך מנוסתו.

בתום חיפוש של יממה, קיבלה משפחתו את הבשורה המרה שגופתו נמצאה על אחד מכרי הדשא בקיבוץ.

המחבלים רצחו באותו בוקר עוד שישה אנשים בקיבוץ.

אסף פבר נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בקיבוץ רעים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ, והוא בן 23. הותיר הורים ושתי אחיות.

על מצבתו, שעוטרה בציור של גיטרה, כתבה משפחתו: "אמיץ וחופשי כמו הרוח, ילד של אהבה ומנגינה, מלאך טהור בשמיים, מנגינת חייך בליבנו לעד". על המצבה גם נכתב המשפט "ולא היה בינינו אלא זוהר" (כשם שירה של לאה גולדברג).

ספד אביו ג'יאו: "23 שנים נתתי לאסף לחשוב חופשי, לדבר חופשי, בלי גבולות. 23 שנים הסתכלתי על אסף. אף פעם הוא לא אכזב אותי. 23 שנים אסף מילא את החיים שלי אושר. הרגשתי גאה להיות אבא שלו. אני אומר לו תודה שהוא היה הבן האהוב שלי".

ספדה אחותו נועם: "אספי שלי, אח שלי הקטן, אהוב שלי. לא מאמינה שזאת המציאות. זה הסיוט הכי נורא, זה הפחד הכי גדול שלי... אני לא מצליחה לדמיין את החיים שלי בלעדיך. אתה היית הדבר הכי יקר לי בעולם. אני חושבת עליך והגוף שלי כואב, לא מצליחה לנשום. הנפש שלי מרוסקת, אספי. אני לא רוצה לקום בבוקר לעולם שאתה לא איתנו כאן. כואב לי, אני מתפרקת. אספי, אני רק רוצה לחבק אותך ולהרגיש אותך. הייתי נותנת הכול. אני כל כך מצטערת שלא הגנתי עליך, שלא שמרתי עליך.

אתה הילד הכי מוכשר, יפה, חזק, מוצלח וטוב שהיה ויהיה בעולם הזה. יש לך ידי זהב ולב מזהב. אי אפשר לתאר כמה מוכשר אתה. מי שהכיר אותך יודע שאתה החבר הכי טוב, האח הכי טוב, הבן הכי טוב לכולם. אתה הכי אהוב שיש, וכל מי שהכיר אותך זכה, ואני זכיתי להיות אחותך הגדולה, המעריצה הכי גדולה שלך... אתה היית הלב שלי ותמיד תהיה... אתה הנסיך הקטן שלנו, הגיבור שלנו. בלעדיך המשפחה לא שלמה... אנחנו מסתובבים בעולם עם חור בלב בצורה שלך. מתגעגעים אליך כל שנייה ונתגעגע לנצח".

ספד חברו גלעד: "הנורא מכול קרה, ואת האובדן הזה אני לא מצליח להכיל, אבל כתבתי שיר והוא שלך, והמוזיקה שלי תמיד תהיה שלך, כי בלעדיך היא לא הייתה מה שהיא, ובלעדיך אני לא הייתי מי שאני. אני מרגיש אותך כמו אח שלי, ואני מתגעגע אליך ואוהב אותך... תודה למשפחת פבר שהבאתם ילד כזה לעולם, שהוא מתנה לכל מי שזכה להכיר אותו. הוא תמיד ימשיך הלאה איתנו".

לשיר שגלעד ווקרט כתב ושר קוראים "אסף" והוא הראשון באלבום "תהום הלב" - פרויקט מוזיקלי של חמישה שירים שכתבו מוזיקאים מהמועצה האזורית אשכול לזכר כמה מהנרצחים ב-7 באוקטובר 2023.

חבריו עמית משה אורן ואליאס בטשון כתבו ושרים את השיר "קשה בלעדיך" לזכר אסף:

"הייתי מקריבה הכול כדי לראות אותך מולי שוב פעם, מכניס ליום שלי קצת אור, מוציא את השלווה שלי החוצה, ועכשיו אין לי אח קטן כי לא הצלחתי להגן עליך, כמה שקשה בלעדיך. כואב בכל מקום בגוף, הלב שרוף, הגיטרה מעלה אבק, והיום כשאתה לא כאן, כל מה שנשאר זה לספר עליך, כמה קשה בלעדיך. לסיפור הזה אין סוף שמח, אין סוף יפה...

היקום השאיר פצע שלעולם לא יתאחה, שגורם לי רק לרצות לחיות בזמן אחר, להתעורר, לגלות שזה היה סיוט גדול, שיש לך עוד זמן לשאוף, ללמוד, וגם ליפול. שיש לך עוד זמן להפיץ ת'קסם המיוחד שלך, ולחבק אותי כשאני לבד. רציתי אותך איתי אחי עד הסוף, מי חשב בכלל שנצטרך אותך לקבור... אני יודעת שהיית רוצה שנמשיך לחייך, שניזכר בכול החוויות ובכיף, שניזכר אבל גם נמשיך הלאה, ונדע שאתה תמיד איתנו, פשוט נמצא למעלה. כמה שקשה בלעדיך".

שני השירים ניתנים לצפייה ברשת.