יהונתן ג'וני חג'בי ז''ל

קורות חיים

יהונתן, בנם של קרן זהבי וניר חג'בי, נולד בבאר שבע ביום ח' בשבט תשס"ה (18.01.2005).

גדל והתחנך באלפי מנשה, למד בבית הספר היסודי "צופה שרון" ובחטיבת הביניים "חצב". לאחר מכן חזר עם משפחתו לדרום והמשיך את לימודיו בתיכון האזורי "שער הנגב".

אריאל, דודו מצד אימו, סיפר: "אחותי חזרה לדרום בשביל יהונתן, כי הוא רצה להיות קרוב לבעלי חיים. מאז שאני זוכר אותו הוא אהב בעלי חיים. זו הייתה פשוט אהבה ענקית".

יהונתן, אשר כונה "ג'וני", היה בעל חמלה עמוקה לכל הולך על ארבע, אך אהב במיוחד כלבים, ומעל לכול – פרות. משפחתו סיפרה שאהב מאוד להיות ברפת של סבו וסבתו, במושב יכיני, טיפח קשר מיוחד עם הפרות, אהב אותן וטיפל בהן.

אביו, ניר, סיפר שכל הטלפון של יהונתן היה מלא בתמונותיהן של הפרות, ודודו, אריאל, הרחיב על הקשר המיוחד אליהן. "יש 92 פרות חולבות ברפת, יהונתן ידע את השמות של רובן. הייתה פרה שחלתה בקדחת חלב וכלום לא עזר, יהונתן לא התייאש. הוא ישב איתה כל הלילה, דאג לתת לה אוכל ומים, ניקה לה את העטינים ובסוף היא הבריאה וחיה עד היום. זה יהונתן, ילד של אהבה".

יהונתן היה נער חייכן, שמח ואוהב אדם ונרתם בכל הזדמנות לעזרה ולעבודה ציבורית. למרות שלמד בבית ספר חילוני, הוא חבש כיפה ובחר ללכת לתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא", ואף שימש כמדריך בתנועה.

חבריו הרבים הגיעו מכל קשת האמונה. הוא בילה עמם רבות ואהב לעזור לכולם, וכל סובביו אהבו אותו ורצו להיות בקרבתו. הדאגה לחלש הייתה טבועה בו, תמיד דאג לילדים שהיו פחות מקובלים בשכבה וגילה המון סבלנות ונתינה לסובביו, ולילדים קטנים במיוחד.

גינת, בת-דודו, כתבה: "ג'וני מלך שלי, יד ימיני, החבר הכי טוב שלי. אנחנו ביחד מיום שנולדת, החברים הכי טובים. שיתפנו אחד את השנייה בהכול. כל דבר שעבר עליך ידעתי. עזרנו אחד לשנייה תמיד. כל נסיעה שלנו הייתה מפוצצת בצחוקים גם אם הנסיעה הייתה עד בית הספר".

חלומו הגדול של יהונתן היה להיות וטרינר, אך עוד לפני כן חלם להתגייס ליחידת "עוקץ" – יחידת הכלבנים של צה"ל. חלום זה היה אמור להתגשם ב-10.12.2023, מועד הגיוס שנקבע עבורו ליחידה.

בספטמבר 2023 תכננו יהונתן ואביו לטוס לאירופה לטיול לפני גיוס, טיול בו הוא ביקש לצפות בפרות הולנדיות באמסטרדם, אך זה לא נסתייע.

מאמצע ספטמבר יהונתן ישן מדי לילה בבית סבו וסבתו במושב, זאת כדי לסייע בטיפול בפרות בתקופה שבה דודו אריאל שהה בחו"ל. כך היה גם ביום שישי, 6 באוקטובר 2023.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כחלק מהמתקפה המשולבת על יישובי עוטף עזה, חדרו מחבלים גם למושב יכיני. יהונתן, שישב עם בוקר במרפסת של בית סבו וסבתו, נורה בחזהו, ועל אף מאמצים רבים להציל את חייו, מת מפצעיו.

במושב יכיני נרצחו באותו היום ארבעה תושבים נוספים, וחיילת נפלה בקרבות מול המחבלים.

אביו של יהונתן, ניר חג'בי, מג"ד במילואים, היה בחו"ל באותו הבוקר. עם קבלת הבשורה הגיע לארץ וכשהבין שבעקבות המצב הקבורה תתעכב, החליט להתגייס ולהצטרף ללחימה עד למועד הלוויה. "אני יודע שיהונתן היה גאה בי", אמר.

יהונתן "ג'וני" חג'בי נרצח במושב יכיני בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), כשהוא בן 18. הובא למנוחות במקום האהוב עליו בעולם, מושב יכיני. הותיר אחריו הורים, אח ואחות– בן-ציון ועדי חן, ואחיות למחצה - נטע ומאיה.

על מצבתו כתבה המשפחה: "אדם ירא שמיים, משכים קום למצוות, נותן חסד בלבבו, רודף צדק ועושה חיל בפועלו. 'כחצים ביד גיבור כן בני הנעורים'. ילד אהוב על כולם, אור גדול בלבבנו".

אימו, קרן, כתבה בסיום השבעה: "יהונתן שלי, ר' נחמן מברסלב אומר: 'טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון. כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאוד'. את יהונתן קיבלתי במתנה לזמן קצוב, 18 שנים ו-9 חודשים. במהלך כל חייו, ידע יהונתן להמציא לעצמו ניגון בדרכו שלו, ניגון שמלווה, שומר וממלא אותו בשמחה. מתוך הצער והכאב הבלתי נתפסים אנחנו כולנו נמשיך ונמלא את צוואתו, נמצא לנו ניגון שיתווה לנו דרך באור, שמחה וצחוק".

"יהונתן אני עדיין לא מאמינה ומעכלת שנאלצתי לכתוב לך את זה", ספדה לו אחותו, עדי חן. "הלכת והשארת מאחוריך אלף חלומות ומיליונים של לבבות שבורים... זוכר את השיגעונות שלך? כן כן, אני מדברת על הפעם ההיא שנכנסת לכלוב של השוורים כדי לא להפסיד במשחק. זוכר איך לפני כל ארוחת שישי היית מבקש ממני להעיר אותך? רק שהיום לא התעוררת ועכשיו זה רק אני, אמא, בן-ציון וכוכב ששומר עלינו מלמעלה. לעולם לא אפסיק לאהוב אותך".

"יהונתן חג'בי, נער התמיד של קהילת יכיני", כתבה רוני סרי, "צר לנו עליך, בננו יהונתן, נעמת לנו מאוד. נפלאתה אהבתך ונתינתך בקהילה מזקן ועד טף. נער עם כישורי נפש ורגש עילאיים, מלא באהבת האדם... יהונתן – קהילת יכיני אוהבת ומחבקת וזוכרת את כל הטוב שהשארת לנו בחייך – את הקשר ההדוק עם האנשים, הילדים והנוער, קשר של הקשבה עמוקה ועצה טובה, קשר של נתינה בהתנדבות בכל מקום שנדרש, קשר של מילה טובה וחיזוק לכל מי שנצרך. יהונתן היקר – בליבנו תישאר צעיר, יפה ומקסים תמיד, וחיוכך שובה הלב והמדבק יתנוסס לנצח בחוצותינו. יהי זכרך ברוך ושמור".