רודי סקריסבסקי ז''ל

קורות חיים

רודי סקריסבסקי, בן לאונור ורוברטו, נולד במחוז קורדובה שבארגנטינה ביום כ"ט בניסן תשכ"ו (19.04.1966). אח לריקרדו.

בגיל צעיר עבר עם משפחתו לבואנוס איירס – בירת ארגנטינה, בה הוא גדל והתחנך.

בבית הספר העל-יסודי למד במגמת מחשבים, ובשעות הפנאי היה פעיל בתנועת הנוער היהודית-ציונית "החלוץ למרחב".

בגיל 18 עלה ארצה לבדו, התגייס לצבא, וזמן לא רב אחר כך הכיר את רינת. הזוגיות האוהבת הובילה לנישואים, והזוג עברו להתגורר ביישוב אוהד שבחבל אשכול, בצפון-מערב הנגב.

באמצע שנות ה-90' החל רודי לעבוד בבית הספר האזורי בחבל אשכול, כאחראי על מערך המחשוב וכמורה במגמת מחשבים. תודות למסירותו האינסופית וסבלנותו הרבה, הצליח להפוך את המגמה המאתגרת והתובענית לאבן שואבת לתלמידים בעלי בעיות התנהגותיות או קשיים לימודיים. סיפרו מכריו: "רודי ידע להסתכל מעבר להתנהגות החיצונית, ולזהות את היכולות ואת הצרכים של הנערים שאיתם נפגש... היו בו שתי תכונות שחברו להן – האחת, אהבת האדם והרצון להיטיב עם כולם, והשנייה, יכולת התבוננות ורצון להעמיק כדי להבין איך ניתן לעזור".

עם השנים נולדו לזוג שלושת ילדיהם – יהונתן, דניאל וגילי, ורודי היה מאושר ומסור למשפחתו שהתרחבה. סיפרה רינת: "הוא היה החבר הכי טוב שלי, היה אבא מושלם, מושלם, מושלם. בעל סבלני, מכיל ואוהב".

הוא המשיך לעבוד כמורה בבית הספר האזורי, ויותר מהכול ידע לזהות את הפוטנציאל בנערים שאיבדו את האמון בעצמם ולהחזירם למסלול. משפחתו סיפרה על נערים רבים שטיפח ורומם במקום שאחרים לא האמינו שיש טעם לנסות.

במקביל לעיסוקו בהוראה, משנת 2007 פיתח עסק למחשבים ומצלמות אבטחה, עם השנים צבר מוניטין והיה מאוד מוכר וידוע באזור מגוריו.

רודי היה אדם טוב לב, שכולו נתינה, אהבה, נוח לבריות וחייכן. בלט בגישתו הרצינית והאחראית לכל דבר שעסק בו, ואנשים העריכו אותו על היושר, החברות והסבלנות שלו. הוא אהב לשתות אוזו, להקשיב למוזיקה ארגנטינאית, ובעיקר נהנה לבשל לילדיו את מנת הניוקי האהובה עליהם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

עם הישמע האזעקות, יצא רודי לאסוף את בתו דניאל מביתה בשדה ניצן, והביאה אליו הביתה. אחר כך נכנס לרכבו כדי להביא גם את בתו גילי שהתקשרה מביתה שבבאר שבע. ממצלמת הרכב עולה כי בסביבות השעה 07:15, כשברקע נשמעה ברדיו ההתייחסות הראשונה של דובר צה"ל למתקפת הפתע, הוא הגיע לצומת מבטחים הסמוך ליישוב, נקלע למארב מחבלים ונורה למוות.

רינת ודניאל ששמעו צרור יריות זמן קצר לאחר שיצא מביתו, ניסו להתקשר לרודי אך הוא לא ענה. סיפרה דניאל בתו: "אין סיכוי שאבא לא עונה לנו כל-כך הרבה שעות. אתה מתחיל להבין שהברירות הן או שהוא חטוף, ברח, או נרצח. אף אחד לא האמין לי. כולם אמרו לי - 'אבא שלך עשוי מחומר אחר', אבל אני ואמא שלי הרגשנו שאין סיכוי".

לאחר שעות שבהן נלחם עם מחבלים ברעים, יהונתן, בנו של רודי, ששירת כסגן מפקד פלוגה בחטיבת גבעתי, יצא לחפש את אביו. באמצעות האיתורן, הוא מצא את הרכב על שפת תעלה בצידי הכביש, ובתוכו את רודי כשהוא ירוי ולא בין החיים. יהונתן שיתף את תמונת הרכב של אביו ברשת החברתית, וכתב לצידה: "איך שהתחיל הבלגן עלינו על מדים והגענו הכי מהר שאפשר. לכל כך הרבה הספקנו להגיע, בשבילך זה לא היה מהר מספיק. סליחה אבא".

רודי סקריסבסקי נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בשעה שמחבלים ירו לעבר הרכב בו נהג בצומת מבטחים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ביישוב הקהילתי צוחר שבנגב המערבי והוא בן 57. הותיר אישה, בן ושתי בנות, אם ואח.

על מצבתו נכתבו מילים מתוך השיר "בלוז כנעני" של אהוד בנאי: "מאז שעזבת הרבה השתנה כאן, הנר שלך מאיר, עדיין בוער".

ספדה דניאל בתו: "אבא היה יוצא מהבית גם עוד עשרות פעמים בשביל להביא אותנו. הוא היה ארגנטינאי ציוני ופטריוט. הוא אהב את האדמה הזאת שעכשיו הוא קבור בה, הוא היה אומר לנו 'זאת האדמה הכי טובה בארץ' וזו האדמה שהדם שלו בסופו של דבר נשפך בה".

ספד חבר: "רודי, היית הלב של כולם, וכשלבך הענק נדם, חור נפער בלבבות של כולנו. טוב ליבך, האהבה שחשת לכל אדם ולכל חי, הנכונות להקדיש מזמנך ומכוחותיך לאחר, היכולות שהצלחת לגלות באלו שהחברה התייאשה מהם, הצניעות והפשטות בהם דגלת. אב מסור לשלושת ילדיך ולבני טיפוחיך, בעל מפנק ודואג. מעלותיך חרותות על לוח ליבנו, מצפן למשעולי חיינו. נרצחת בידי בני עוולה בדרכך לדאוג לבתך. מאז שהלכת הכול השתנה כאן, הכאב בלבנו בוער ומייסר".

ספד יובל, מכר: "רודי היקר, רינת והילדים הם המורשת שלך, בבואה של מי שהיית. תחסר לכולם, לכל מי שהכיר אותך. היית חלק חשוב מהנוף באשכול. הקהילה שלנו לעולם לא תהיה כמו שהייתה בלעדיך. לנצח נזכור אותך איש יקר ואהוב".