קורות חיים
דודי (דוד), בנם של יונית ומאיר תורג'מן, נולד בבאר שבע בכ"ח בניסן תשנ"ז (5.5.1997). בן בכור, אח לניצן, אופיר, גיא ורועי. נכד ראשון לסבו ברוס וסבתו בב, ממייסדי מושב שדה ניצן בחבל אשכול, בו גדל.
למד בבית הספר היסודי "יובלי הבשור" במרכז צוחר ובבית הספר התיכון "נופי הבשור" במועצה האזורית אשכול.
ילד מלא שמחת חיים שהחיוך, עם שתי גומות החן העמוקות, היה סימן ההיכר שלו. שובב ושטותניק, בעל לב ענק ומלא בנתינה, ומעל לכול ילד של בית ומשפחה. הקשר שלו עם משפחתו היה הדוק ואוהב, ואחיו ואחיותיו היו הכול בשבילו. החמישה היו בלתי ניתנים להפרדה, שותפים וחברים בכול.
בצבא שירת בחיל הלוגיסטיקה, כנהג משאית בבסיס צאלים. אחרי השחרור, נסע לטייל בתאילנד.
אהב מאוד אקסטרים, טיולי שטח, טבע ובעלי חיים, היה חובב אופנועים מושבע, נהנה לפרק ולהרכיב חלקי רכב ובורך בידי זהב. השתייך למספר קבוצות רכיבה, עמן נהג לצאת לרכוב, והקים עם אחיו עסק לרכישה, פירוק ובנייה מחדש של אופנועים. בנוסף, עבד כמכונאי רכב במוסך מורשה.
המוטו שלו היה: "תעשה חיים בחיים כי בחיים לא תצא מהחיים בחיים" והוא חי לפיו – לא בזבז שנייה, אהב לבלות ולחגוג במסיבות עם חברים, ומעטים הצליחו לעמוד בקצב שלו. משפחתו וחבריו מתארים אותו כיחיד סגולה, אדם שבכל מקום אליו הגיע ובכל דבר שידו נגעה בו, הותיר חותם של אור ואהבה.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
דודי בילה את הלילה בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", סמוך לקיבוץ רעים, עם מספר חברים ולצד כ-3,000 מבלים נוספים.
עם הישמע האזעקות, החליטו לעזוב את מתחם המסיבה, נכנסו לרכב והחלו לנסוע הביתה. בצומת מבטחים, מרחק של חמש דקות בלבד מבתיהם, הסתערה על הרכב חוליית מחבלים וירתה בכל יושביו. דודי נרצח יחד עם ארבעת חברי הילדות שלו – דור נחום, דן דמרי, חן בן אבי ושיר ירון.
מאות ממשתתפי הפסטיבל נרצחו באותו יום על ידי מחבלי החמאס, ועשרות נחטפו.
דודי (דוד) תורג'מן נרצח בצומת מבטחים, בדרכו הביתה מפסטיבל "סופרנובה", בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 26 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין צוחר, לצד ארבעת החברים שנרצחו אתו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות, שני אחים, סבים וסבתות וחברים רבים.
על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "בחייך נטעת בליבנו אהבה ואחדות, גאווה, כבוד, שמחה ונתינה אין סופית. בלכתך מאיתנו יהיו אלה נר לרגלינו".
אימו, יונית, כתבה: "אתה הוא זה שנתת לי את משמעות החיים, להפוך להיות אימא לכל החיים. תודה על 26 שנים שנתת לי את הכבוד להיות אימא גאה עד הדקה האחרונה, ורוצה להאמין שתמיד ידעת שאימא זה לכל החיים, בטוב וברע בחיים וגם אחרי. רוצה להאמין שהלב מתרסק לאלפי חתיכות כי חלק אחד ומיוחד שאצלי תמיד יהיה חסר, הלך יחד איתך לעטוף אותך בשמי".
כתבה אופיר, אחותו: "תשמעו קצת מה זה להיות אחות של דודי. זה לדעת שלא משנה מה קורה, דודי ימצא פתרון להכול. זה לדעת שכמה שהוא לא משתף אותך, את יכולה לשתף אותו כי הוא לעולם לא יספר לאף אחד ותמיד יהיה איש סודותייך. זה לדעת שכמה שהוא צוחק ונראה לא רציני, הוא מתפקס בשלוש שניות כשרע לך וגם אז הוא דואג לחייך למרות שאת בוכה... זה לדעת שבכל שעה הוא יהיה בשבילך, ובדקתי אותו כמה פעמים. זה לדעת שמרחק לא משחק אצלו תפקיד כי הוא ייסע עד קצה העולם וחזור בשביל לעזור לך, זה לדעת שפחד זה משהו שהוא לא הכיר ותמיד צחק עלי שאני פחדנית... זה לדעת שאת מגיעה לאירוע לשמח חתן כלה אבל בפועל הבאת איתך את הכוכב של הרחבה אז את לא צריכה לעשות הרבה".
דודתו, סיון שפר, כתבה: "ביום שבו נולדת נולדה גם המשפחה המורחבת שלי, ה'שבט' שלנו. דודי, עם החיוך המתוק, הכובש שלך, עם הגומות המקסימות. עם האהבה העצומה שלך להורים ולאחים והאחיות שלך, לסבא וסבתא ולכל המשפחה, תמיד מוקף מלללא חברים. מלא באהבה עצומה לחגוג את החיים. דודי עם הרגישות האדירה שלך לאחר והרצון שלך לעזור תמיד, עם הכישרונות המדהימים שלך וידי הזהב שבונות ומתקנות כל דבר. אני אוהבת וכואבת אותך כל כך".