סבטלנה ליסובוי רובינשטיין ז''ל

קורות חיים

סבטלנה, בתם של שרה ופרידל רובינשטיין, נולדה בכ"ג באייר תשכ"ב (27.05.1962) באוקראינה, בעיר ליסיצ׳אנסק. אחות לארקדיי.

גדלה והתחנכה בליסיצ׳אנסק. הייתה ילדה יפת תואר ומלאת שמחת חיים שאהבה מוזיקה. למדה בתיכון המקומי ולאחר מכן בבית הספר למוזיקה בעיר מגוריה והתמחתה בניגון באקורדיון.

את יורי ליסובוי הכירה בתיכון ומאז הפכו לבלתי נפרדים. בני הזוג נישאו ב-15.12.1984, הקימו ביתם באוקראינה ובשנים הבאות נולדו להם שני בנים, רומן ואנדריי. זוג מאושר ואוהב היו, הורים מסורים שגידלו את ילדיהם בחום ובאהבה.

סבטלנה שילבה את אהבתה לילדים ולמוזיקה ועבדה במשך שנים רבות בחינוך ובהוראת מוזיקה.

בדצמבר 1997, בגיל שלושים וחמש, עלתה לישראל עם משפחתה מתוך תחושת ציונות ורצון להעניק לילדיה הזדמנות לחיים טובים יותר. המשפחה השתקעה באשדוד.

בארץ עשתה הסבה מקצועית והחלה לעבוד כסייעת לרופא שיניים. היא עבדה למעלה מעשרים שנה במקצוע זה והייתה עובדת נערצת ואהובה על כל סובביה ברמה המקצועית והאישית.

משבגרו ילדיה והקימו משפחות זכתה בנכדים. הייתה סבתא מסורה שעזרה רבות בגידול נכדיה והרבתה לבלות איתם. סבטלנה ויורי היו ידועים באהבתם המשותפת להנאות הפשוטות של החיים – גידול הנכדים, בישול, טיולים בחיק הטבע וחוף הים, ריקוד, אומנות ומוזיקה ואירוח חברים. כלתם מאיה סיפרה: "סבטה ויורי היו אהובים על כולם והיו תמיד מוקפים בהמון חברים. בשנים האחרונות השקיעו הרבה בנכדיהם - דניאל, נעמי, דין ואריאל (שנולד חודשיים לפני הירצחם). הם ייזכרו תמיד בליבנו כאנשים שמחים, רחבי לב שאהבו את החיים".

הייתה אישה טובת לב, בעלת חיוך רחב, מוקפת בחברים ונכונה תמיד לעזור.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

סבטלנה הצטרפה ליורי באותו יום, ובשעת בוקר מוקדמת יצאו לדוג ולטייל בחוף זיקים שבדרום עם זוג חברים נוסף. הבילוי נקטע באיבו כאשר חוליה של מחבלי חמאס הגיעה בסירות לחוף ופתחה באש לעברם. הם הוגדרו במשך שבוע כנעדרים עד שהתקבלה הבשורה הקשה על מותם.

סבטלנה ליסובוי נרצחה על ידי מחבלים בחוף זיקים ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 61. הובאה למנוחות בבית העלמין "מנוחת עולם" בנתניה, לצד בעלה יורי שנרצח איתה. הותירה אחריה שני בנים, נכדים ואח.

על מצבתם כתבה משפחתם: "בחייכם ובמותכם לא נפרדתם. ברוחב ליבכם ואהבתכם תיזכרו בליבנו לעד..."

כתבו בני המשפחה: "סבטלנה תמיד תיזכר בטוב ליבה, אהבתה למשפחה ולנכדים, רצונה לעזור וחיוכה הרחב".

בנם רומן ספד להם: "המוח מסרב להאמין, מנסה לכתוב מילות פרידה ולא מצליח, האצבעות רועדות והדמעות זולגות. אחרי שבוע של תקווה התבשרנו שההורים האהובים שלנו כבר לא איתנו. הם הלכו לבלות ולדוג בחוף זיקים ולא חזרו משם, מחבלים בני עוולה רצחו אותם בדם קר. אני יכול לכתוב כל כך הרבה על איזה הורים וסבים מדהימים הייתם אך אני פשוט עדיין לא מסוגל לחשוב עליכם בזמן עבר. תמיד נזכור אתכם ככה אוהבים ומאושרים".

כתבה קרובת משפחתם אורית: "אין מילים לתאר את החור העמוק שהשארתם את ויורי בחיינו ב- 07.10.23. אתם במחשבותינו בכל רגע ורגע. נועם הליכותייך ואהבתך הרבה ליורי, למשפחתך, לעבודתך ולכל הסובבים אותך. המשיכי לחייך ולהאיר את חיינו מלמעלה ונוחי על משכבך בשלום".