אלין קפשיטר ז''ל

קורות חיים

אלין, בתם של דינה ויבגני, נולדה בישראל ביום י"ז בטבת תשע"ו (29.12.2015). אחות בכורה לאיתן, בת ונכדה אהובה.

היא הייתה ילדה יפהפייה וחברותית, שכמו קסם ידעה כיצד להאיר את עולמם של כל מי שפגשו בה, ועיניה הגדולות והמלאות בהבעה לא השאירו איש אדיש. אלין הייתה מצחיקה ועדינה, נושאת בתוכה נשמה של אישה קטנה, מלאה בחכמה וברוך. היא הביאה עמה שמחה לכל מקום אליו הגיעה, והייתה אור לכל סובביה.

אלין הייתה אהובה במיוחד על חבריה לכיתה, שנמשכו לנוכחותה הקורנת כמו פרחים לאור השמש. היא הייתה הלב הפועם של כל מפגש חברתי בכיתה, עם צחוק מתגלגל שהדביק את כולם וחום שהקרינה בכל סיטואציה. תמיד הייתה שם כדי להושיט יד ולעזור, במיוחד לילדים שהתקשו למצוא את מקומם בחברה. אהבתה לריקוד הייתה ניכרת בכל תנועה שלה, כאילו המוזיקה זרמה בעורקיה. היא מאוד אהבה ללכת לחוג הטניס שהצטרפה אליו, והמתינה לו בציפייה רבה.

בנוסף לאהבתה לתנועה, אלין הייתה ילדה יצירתית מאוד. היא אהבה לצייר ולפסל, וביטאה את רגשותיה ודמיונה בעבודות האמנות שלה. היה לה כישרון מולד ליצור דברים יפים. לצד יצירתיותה, אלין גם מאוד אהבה לאפות עם אמה, דינה. הרגעים שבהם היו יחד במטבח, לשות בצק, מערבבות ומקשטות, היו עבורה זמן מיוחד של חיבור ואהבה.

אהבתה של אלין למשפחתה הייתה עצומה ומלאת חום. היא אהבה ללא גבול את הוריה, את אחיה הקטן איתן, את סביה וסבתותיה, וגם את הדודים והדודות שהיו חלק מהמשפחה המורחבת הגדולה שלה. לכל אחד ואחת היה מקום מיוחד בליבה הרחב, מקום שלא הסתכם רק בהיותם בני משפחה, אלא מתוך חיבור עמוק של אהבה. היא ידעה לחלק את אהבתה כך שכל אחד הרגיש מיוחד ואהוב, כאילו החזיקה בליבה אינסוף של מקום לכולם.

אלין אהבה מאוד את אחיה הקטן, איתן. למרות שההתמודדות עם צרכיו המיוחדים הייתה מאתגרת, היא טיפלה בו באהבה אין-סופית ובאחריות של אחות גדולה מסורה. דאגה לו בכל ליבה, תוך שהיא משרה עליו תחושת ביטחון וחום, למרות שהייתה בעצמה עדיין ילדה קטנה.

עם אביה, יבגני, היה לה קשר מיוחד. כבת הבכורה והמיוחדת, לימד אותה דברים חדשים, טייל ובילה איתה זמן איכות, דאג שתקבל כל דבר שביקשה ותמיד רצה את הטוב ביותר עבורה. יבגני חלם שתהפוך לשחקנית טניס מצליחה, והשקיע בכך זמן ואנרגיה. בכל רגע חשוב בחייה בילתה אלין עם אביה עם הרבה צחוק ואהבה.

אלין הייתה ילדה שוחרת שלום, עם לב עדין ורגיש שדחה כל סוג של אלימות. כל פעם שראתה אלימות בסרטים, הייתה מכסה את עיניה היפות ומסרבת לראות. היא פשוט לא יכלה לשאת את הרעיון של כאב או פגיעה באחרים, אפילו כשהייתה זו רק פנטזיה קולנועית. זה היה חלק בלתי נפרד מאישיותה הטהורה, שתמיד שאפה לשלום ולשלווה.

אבל מה שבאמת ייחד את אלין היה החיבוק שלה. זה לא היה סתם חיבוק – זה היה חיבוק שמילא אותך בתחושת ביטחון ושלווה שאין כדוגמתן. כל מי שזכה להיות בחיבוקה של אלין הרגיש את עוצמת אהבתה, את החום שהשפיעה על סובביה. היא ידעה לחבק בצורה שהקרינה אהבה טהורה, כזו שיכולה לרפא כל כאב ולהמיס כל דאגה. חיבוקה היה ביטוי לנשמה הגדולה שלה, לנפש החמה והנדיבה שלה, שתמיד דאגה לכל מי שסביבה.

אלין הייתה באמת "ילדת שמש", עם אור פנימי שהאיר על כל מי שסביבה. כל מי שפגש אותה נשבה מיד בקסמה. היא הפיצה שמחה ואהבה לכל מי שהיה סביבה, ונגעה בלבבות של כל מי שהכיר אותה, כמו קרן שמש חמה ביום חורפי.

ב-7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי תשפ"ד, המשפחה יצאה לקמפינג בגן הלאומי באשקלון. בשעה שש בבוקר, כאשר חמאס פתח במתקפת טרור על ישראל, נשמעה אזעקת צבע אדום באזורם. המשפחה הזדרזה להתארגן ולנסוע הביתה במהירות. הם עלו לרכב והחלו בנסיעה, אך במהלך הנסיעה בכביש עוטף עזה, הם נרצחו במתקפה אכזרית.

אלין, הוריה ואחיה הובאו למנוחות בבית העלמין בדימונה.

זכרה של אלין יישאר חקוק בלבבות כל מי שהכיר אותה, כילדה יפהפייה ומלאת אור, שהביאה שמחה ואהבה לחייהם של כל מי שזכה לפגוש אותה.