אלינה וייסברג ז''ל

קורות חיים

אלינה, בתם של מילה ואלכסנדר, נולדה ביום כ"ב בטבת תשס"ו (22.01.2006). אחות צעירה לשתיים - יסמין ודריה.

אלינה, ילדה יפה וחייכנית, נולדה בנהריה וגדלה בעיר. למדה בבית ספר יסודי ולאחר מכן עלתה לחטיבה ביניים.

בגיל 13 עברה להתגורר בבאר שבע עם אביה ועם אחותה דריה. דודתה אירנה סיפרה שהייתה בעלת ביטחון עצמי גבוה "היא הייתה קטנטונת בת 13, אבל נראתה כבת עשר. הסתכלתי עליה וחשבתי בליבי כמה הילדה הזאת אמיצה וחדורת מטרה."

אלינה החלה ללמוד בתיכון "מקיף ג'" בבאר שבע, ולאט לאט רכשה לעצמה חברים חדשים. שהייתה בת כ-17 החלה להתנדב במסל"ן - מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית בנגב, והייתה פעילה ברשתות החברתיות בנושאי משמעות חברות וזוגיות טובה בקרב בני נוער.

במהלך השנים שבהן גרה בבאר שבע השתלבה בעיר ובבית הספר והפכה לנערה חברותית, שמחה ואהובה מאוד שעשתה הרבה "רעש", סיפרו חבריה לשכבה. "היא הייתה נחושה, מצחיקה וחכמה, המלאכית של הכיתה, זאת שלוקחת פיקוד על כל פעילות ושמרימה את מצב הרוח."

בספטמבר 2023 עלתה לכיתה י"ב. יותר מהלימודים אהבה את המפגש היומיומי עם החברים. היא זו שעודדה את כולם אחרי מבחן בגרות, תמיד החמיאה ופרגנה לחבריה.

אלינה הייתה תחרותית והישגית והציונים היו חשובים לה מאוד. אסתר, המחנכת שלה סיפרה: "כשנפגשתי עם התלמידים רגע לפני תחילת שנת הלימודים אלינה סיפרה לי שהיא אוהבת לרקוד ולאפות, וכששאלתי אותה מה היא הייתה רוצה לבקש ממני כמחנכת, היא ענתה לי בכנות האופיינית רק לה, שכשהיא עצבנית היא יכולה להיות תוקפנית, ולכן היא צריכה לפעמים עזרה להירגע. ראיתי אותה וחיוך קטן עלה לי. איזו נערה בוגרת וחכמה, שיודעת מי היא ומה היא רוצה, שטותניקית אבל מתוקה."

אלינה הייתה בת מסורה להוריה ואחות אהובה. היא שמרה על קשר קרוב גם עם המשפחה המורחבת ובמיוחד עם בת דודתה, שלי. השתיים נפגשו ושוחחו לעיתים קרובות ושיתפו זו את זו בנעשה בחייהן.

בשעות שלאחר הלימודים נהנתה לאפות עוגות ומאפים מתוקים. היא אהבה להתלבש יפה ולהתאפר, לצאת עם חברים ולבלות, וחוותה את נעוריה עם הרבה מרץ ושמחת חיים.

במהלך קיץ 2023 חוותה את ההתרגשות של אהבה ראשונה. היא ובן זוגה ניצלו את חופשת סוכות תשפ"ד כדי לבלות יחד וליהנות עד לתחילת הלימודים.

בשבת בבוקר, כ"ב בתשרי, חג שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023) שהתה בקמפינג עם בן זוגה וחברים מהשכבה בחוף זיקים, הגובל בצפון רצועת עזה.

בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, בהם קיבוצים ומושבים, ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות. המחבלים תקפו בסיסי צה"ל ובנסיעתם ירו בכל מי שנקרה בדרכם. הם רצחו כ-800 אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים. למעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לחוף זיקים חדרו חוליות קומנדו ימי של מחבלי חמאס.

עם הישמע אזעקת "צבע אדום" שלח לה אביה אלכסנדר הודעה והיא ענתה שהיא עם חברים ומאז נותק הקשר עימה. אלינה, בן זוגה, ואנשים נוספים הסתתרו במבנה המלתחות שעל החוף. חייל מבסיס זיקים הסמוך הצטרף אליהם וניהל קרב יריות עם המחבלים. זמן קצר לאחר מכן אלינה, וכמעט כל מי שהיה שם איתה, נרצחו.

כשמונה ימים נחשבה לנעדרת, ולאחריהם, נמסרה למשפחתה הבשורה הקשה שנרצחה.

אלינה וייסברג נרצחה על ידי מחבלים בחוף זיקים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת שבע-עשרה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בבאר שבע – מנוחה נכונה. הותירה אחריה הורים ושתי אחיות.

על מצבתה כתבו אוהביה: "עולמך היה עולמנו, חייך היו חיינו, נוחי בשלום אהובת ליבנו".

אירנה, דודתה של אלינה כתבה: "משמעות שמה של אלינה הוא 'קרן שמש', כשמה של אלה יוונית. כזאת הייתה אלינה שלנו, מאירה את החיים של כולנו. אלינה הייתה אלה יוונייה הידועה ביופייה ובחוזקה, כך גם הייתה אלינה שלנו, חזקה ויפהפייה מבפנים ומבחוץ. היא הציבה לעצמה יעדים, מטרות והמון חלומות. היא רצתה הכול בבת אחת. חלק מהחלומות היא הגשימה - ציונים טובים, חברות אמת, חדר מעוצב לפי טעמה, רישיון נהיגה. אבל הרבה חלומות יישארו בגדר חלום כי אותם היא כבר לא תוכל להגשים, כי חייה נקטפו כמו פרח."

כתבה בת דודתה, שלי: "אלינה שלי, אני מתגעגעת אלייך בלי סוף. היינו מספרות הכול אחת לשנייה, היינו בנות דודות כמו אחיות, היינו מאוד קרובות אחת לשנייה. אני אזכור אותך ואנציח אותך בכל דרך אפשרית."

צוות תיכון מקיף ג' ספד לה: "אלינה שלנו... היינו בטוחים, שאת עם החוזק שלך, רוח הלחימה הבלתי נלאית שלך, תנצחי גם את האויב התת אנושי. אנו מבטיחים לך שלנצח נזכור אותך, ילדה יפה, חכמה, דעתנית וחריפה, שכל דבר שרצית, השגת. ילדה אוהבת את החיים וחיית אותם עד הרגע האחרון. נשמור על אבא שלך בשבילך. אוהבים ולעולם נזכור אותך. חברייך לכיתה י"ב1, י"ב2, הצוות החינוכי, אסתר המחנכת וימית, רכזת השכבהץ"

חבריה לכיתה כתבו: "את חסרה לנו כל כך. אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים. מבטיחים להנציח ולהזכיר אותך בכל מקום. אהובתנו תהיי בליבנו לעד"

בינואר 2024 קיימו בני משפחתה, צוות התיכון וחבריה ללימודים, אירוע לזכרה, לרגל יום הולדתה ה-18. במהלך הערב התלמידים שרו וניגנו ומנהלת בית הספר נשאה דברים: "יום הולדת אמור להיות יום שמחה, גיל 18, ציון יופי הנעורים, תחנה משמעותית בחיים, והמציאות לצערנו כל כך עצובה. ציון יום הולדת כשנוכחותה של אלינה נפקדת. עד היום עוד לא מעכלים, המומים, כואבים, כשחלל גדול נפער בליבנו מאז אותה שבת שחורה, בה הבנו שכנראה הנורא מכל קרה."