עופר רון ז''ל

קורות חיים

עופר, בנם של גאולה ויצחק, נולד בבאר שבע ביום ח' בטבת תשי"ג (26.12.1952). אח לנועה וטלי.

גדל והתחנך בקיבוץ כיסופים במערב הנגב הצפוני. למד שם בבית הספר היסודי "כיסופים", והמשיך את לימודיו בבית הספר התיכון האזורי "מעלה הבשור" בקיבוץ מגן.

ב-1970 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל החימוש (לימים חיל הטכנולוגיה והאחזקה). במלחמת יום הכיפורים, שפרצה ב-6 באוקטובר 1973, סופח לחיל השריון ולחם ברמת הגולן.

בתום שירותו הסדיר חזר לביתו בקיבוץ כיסופים. במהלך השנים שירת במילואים כל אימת שנדרש לכך.

בקיבוצו עבד בכמה ענפים, וכאיש עבודה מסור תרם רבות לכלכלת המקום. שנים אחדות עבד בלול, ועם הקמת מפעל למסגרות משקפיים בקיבוץ עבר לעבוד בו והתקדם לתפקיד ניהול מחלקה. עם סגירת המפעל עבר לעבוד בענף גידולי השדה, והיה אחראי להשקיה.

בד בבד למד במסלול הדו-שנתי ב"סמינר אפעל", מרכז ההדרכה של התנועה הקיבוצית ביישוב רמת אפעל.

בשעות הפנאי טייל בארץ ובעולם, נהנה מהאזנה למוזיקה ובפרט לשירים ישראליים ועסק בצילום להנאתו. גילה עניין רב בלימודי יהדות והיה אוטודידקט בתחום.

עופר היה רווק ללא ילדים. קרוב ומסור לבני משפחתו ואהוב עליהם מאוד. אדם צנוע, שקט, מופנם וביישן, שהלם אותו הביטוי "מים שקטים חודרים עמוק". טיפח קשרים הדוקים עם חברים קרובים שליוו אותו לאורך חייו. מעטים הכירו אותו מקרוב, אך מי שהכירוֹ לעומק, זכה להתוודע לאדם טוב לב, תומך ואופטימי, שתמיד נכון להושיט יד לעזרה. בקיבוץ מעידים על רוחב ליבו ותחושת האחריות שפיעמה בו: בכמה הזדמנויות שחברי הקיבוץ התפנו מביתם בגלל המצב הביטחוני, תמיד נשאר כדי לדאוג לחיות המשק ולעבוד בחקלאות.

למרות ליקוי ראייה שממנו סבל עקב ניוון רשתית, המשיך להיות עצמאי ואפילו נהג לבשל לעצמו ארוחות לאחר שנסגר חדר האוכל בקיבוץ.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

לקיבוץ כיסופים, השוכן שני קילומטרים ממזרח למרכז רצועת עזה, חדרו עשרות מחבלים, שעברו מבית לבית וטבחו בדיירים.

כשנודע על החדירה לקיבוץ, התקשרה אל עופר אחותו טלי וביקשה שינעל את שתי דלתות הכניסה, ייכנס לממ"ד וינעל אחריו את הדלת. הוא פעל כנדרש. הקשר האחרון איתו היה בשעה 07:25 בבוקר. באותו זמן פרצו כמה מחבלים את מנעול הדלת ונכנסו לבית. הם הוציאו את עופר מהממ"ד וירו בו פעמיים בסלון ביתו.

באותו יום נרצחו בקיבוץ כעשרים איש, חברי המשק ועובדים זרים.

עופר רון נרצח בקיבוץ כיסופים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן שבעים. הובא למנוחות בבית העלמין "מנוחה נכונה" בראשון לציון. הותיר אחריו אחות ושלושה אחיינים.

ללווייתו התקבצו בהתנדבות כ-70 נגנים מקצועיים, זמרות וזמרים, ואף מנצח, כדי לנגן ולשיר את המוזיקה הישראלית הקרובה לליבו. בין השאר הגיעו נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית ונגני "פאם פאח אורקסטרא". כך נפרד עופר מן העולם לצלילי השירים "החיטה צומחת שוב" ו"כי האדם עץ השדה" שכה אהב.