אור תעסה ז''ל

קורות חיים

אור, בנם הבכור של סבין וגיל תעסה, נולד בז' באייר תשס"ו (05.05.2006) במושב נתיב העשרה. אח לזוהר, קורן ושי.

גדל והתחנך בנתיב העשרה שבצפון-מערב הנגב. למד בבית ספר תיכון "שקמה" בקיבוץ יד מרדכי. נער שקט, נעים הליכות ובעל חוש הומור, אשר בבדיחותיו ובשמחת החיים הבלתי נדלית שלו ידע לרומם את מצב הרוח ולהעלות חיוך על שפתי חבריו. סיפר שחר: "גם כשהיה קשה מצאת את הסיבה לחייך ובזכותך היה לי חיוך גדול על הפנים". חבריו מספרים שאהב לצלם בכל הזדמנות, כדי להנציח רגעים יקרים.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך בשלושת אחיו. הרעיף אהבה על בני משפחתו, כיבד אותם ודאג להם. סיפרה נאוה דודתו: "מאז שסבתא נפטרה אור דאג מאוד לסבא, אם זה לישון איתו בבית או לאכול איתו צהריים שלא יהיה לבד, ולא מפני שהיה חייב אלא בגלל שרצה מאוד".

כיאה לשמו, אור היה אדם רחב לב ומלא נתינה שהפיץ אור בכל מקום שבו היה. חבריו כינו אותו בחיבה אורצ'וק וידעו שתמיד אפשר לסמוך עליו. סיפר עומר: "אני מתגעגע אליך, לחיוך התמים שלך, לעזרה שלך בשתיים בלילה כשנתקעתי בלי דלק, לבדיחות ולהומור שלך, איך ידעת להצחיק כל אחד בכל מצב. ילד כל כך טוב שרק עשה טוב לכולם, כמה למדתי ממך".

אור אהב סדר וניקיון. הוא הקפיד לנקות את חדרו מדי שישי ולהציע את המיטה במצעי כותנה לבנים ואיכותיים. לאוסף הבשמים שלו הוסיף דרך קבע ניחוחות חדשים.

בשעות הפנאי נהג לדוג בחוף הים, לטייל ולבלות עם חברים.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בשעה מוקדמת בבוקר אותו יום יצא אור לדוג בחוף זיקים עם חבריו טל קרן ונדב טייב. עם הישמע האזעקות, הם אספו את ציוד הדיג ורצו למלתחות כדי לתפוס מחסה. אור שלח הודעות לחברים ובני משפחתו עד סמוך לשעה 7:00 בבוקר ואז נותק עימו הקשר.

עשרות מחבלי חמאס הגיעו בסירות ובצלילה לחוף זיקים, פתחו בירי ומיד רצו אל מבנה השירותים, שבתוכו התחבאו אנשים ובפתחו שמרו שני חיילים. הם רצחו את החיילים, ירו טיל על המבנה ואז נכנסו אליו בירי. אור, שתיעד בטלפון שלו את המתרחש, ניסה להתחבא אך המחבלים ירו בראשו שישה כדורים. אור וחבריו ועוד כעשרים אנשים נרצחו במבנה.

באותו בוקר נרצח אביו גיל בנתיב העשרה, כשהגן בגופו על שני בניו הצעירים מרימון שזרקו עליהם מחבלים.

אור תעסה נרצח על ידי מחבלים בחוף זיקים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 17. הובא למנוחות בבית העלמין בנתיב העשרה. נטמן לצד אביו גיל. הותיר אחריו אם ושלושה אחים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אהבתך ומסירותך לכולנו, אור שיאיר את עינינו תמיד. ציפור חופשיה. ילד של אהבה ונתינה" וציטטו מהשיר "כתר של זהב" שכתב אריק איינשטיין: "כל המלאכים שרים רק לך והשמש מלטפת רק אותך".

אימו סבין כתבה: "אור, מה נשאר לי ממך? אין יום שזה לא כואב. אין יום שאני לא כואבת את לכתך/לכתכם!... איך אפשר אור שלי? איך אני ממשיכה את החיים בלעדיך? אוהבת אותך, ילד יפה שלי".

כתב אחיו זוהר: "כל כך הרבה תוכניות היו לך, כל כך צעיר ומוכשר, כל החיים היו לפניך. אני שבור לרסיסים, עכשיו אני צריך להיות ‏המנהיג של הבית, תשמור עלינו מלמעלה. תודה על כל רגע קטן שהייתי איתך, אני אוהב אותך, אור".

כתב ארז: "אורצ׳וק, אתגעגע לשטויות שלך, לרגעים שידעת להרים את המצב רוח לכולם גם ברגעים לא מתאימים. אוהב אותך המון המון, נוח על משכבך בשלום".