לילי קייסמן ז''ל

קורות חיים

לילי, בתם של נחמה ואפרים סגיר, נולדה בירושלים ביום כ"ז בחשוון תשכ"א (17.11.1960). אחות קטנה של עובד.

היא גדלה בירושלים והתחנכה בה - בבית הספר היסודי "סטון" ובתיכון "בית אלישבע", שם נודעה כנערה ספורטיבית שהצטיינה בריצה ובשחייה.

בבגרותה עבדה שנים רבות במוסדות ההסתדרות בירושלים. אחרי שלמדה לימודים גבוהים בתחום החינוך עבדה עם נערות בסיכון.

בשנת 1999 הכירה את שאול קייסמן, הפכה לבת זוגו, והגיעה בעקבותיו לקיבוץ חולית, הגובל בדרום רצועת עזה, שם הם התחתנו ובנו את ביתם. כעבור שנתיים נולדה בתם חן - שהייתה אהבת חייה של לילי. המשפחתיות בכלל, והאימהות בפרט, מילאו את חייה באהבה. במשפחתה היא נודעה בתור אישה חכמה ומצחיקה שלא מחמיצה אף אירוע משפחתי, ונהנית במיוחד להקשיב בימי שישי לתוכנית הרדיו של שלמה ארצי, תוך כדי הכנת קובה סלק.

לילי עבדה בכמה מענפי הקיבוץ - בשנותיה האחרונות במפעל מסחטות המיץ "זקסנברג - חולית". בכל מקומות עבודתה הייתה מוערכת והפגינה מסירות והתמדה. היא אהבה את קיבוץ חולית - את חיי הקהילה, הווי החגים ואת האחווה בין חבריו, וגם קיבלה בזרועות פתוחות חברים חדשים. הכירו אותה כאשת עקרונות חזקה ועוצמתית וכחברה פעילה, מעורבת, אהובה ומוערכת, כזו שתמיד הקפידה להיות נוכחת באספות החברים ובכל אירועי הקיבוץ.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לקיבוץ חולית הגיעו עשרות מחבלים, עברו בית-בית וטבחו באנשים. כ-15 מבני הקיבוץ נרצחו.

בשעה 6:30 בבוקר, כשנשמעו האזעקות, חן, שהייתה מחוץ לקיבוץ שוחחה עם אימא שלה. לילי סיפרה לה שהיא נמצאת בממ"ד ושומעת הרבה "בומים", וכעבור שעה הוסיפה: "פחד אלוהים ונשמע מאוד מפחיד".

בסביבות השעה 7:45 לילי התקשרה לחן וסיפרה לה שירו בה, ואז השיחה נותקה. מאוחר יותר התברר שמחבלים פרצו לביתה, רצחו אותה ושרפו את הבית.

לילי קייסמן נרצחה על ידי מחבלים בקיבוץ חולית בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בת 62 בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין גבעת שאול בירושלים. הותירה אחריה בת ואח.

על מצבתה כתבה אוהביה: "אישה אהובה ומסורה עם לב זהב ונתינה אין-סופית", והוסיפו את הציטוט "ובינתיים ניפגש בחלומות" מהשיר "ניפגש בחלומות" מאת עילי בוטנר.

בתה חן ספדה לה: "היינו כמו זוג חברות הכי טובות בדירת שותפות, אוכלות ביחד, רואות סדרות וסרטים, מרכלות, שומעות מוזיקה שאנחנו אוהבות, הולכות לקניות ביחד ולבתי קפה. היינו מדברות כל הזמן, בכל רגע ביום מתעדכנות מה שלומי ומה שלומך.

הלוואי והיה לי רק עוד יום לתת לך חיבוק אחד, להגיד לך תודה על הכול וכמה שאני אוהבת אותך. אני מבטיחה לך שאני אמשיך את דרכך, אמשיך להשריש את הערכים שלך, את התכונות שלך, את התחביבים ואת הדברים שהיית רוצה לעשות בהמשך החיים. את נמצאת אצלי במקומות הכי טהורים ועמוקים של הלב ואת לא תצאי משם לעולם. אני אמשיך להיות זקופה וחזקה, כמוך בכל מצב".

בסיום ההספד חן הקריאה מהשיר שמצוטט על המצבה: "ובינתיים ניפגש בחלומות / אני איתך בכל שעה, בכל הנשימות / אני שולחת ידיים ארוכות / הן מחבקות אותך עכשיו, הן מחבקות / ורק תזכור שנייה לפני שאתה נרדם / שגעגוע הוא הדבק הכי חזק בעולם".