חנה בן ארצי שור ז''ל

קורות חיים

חנה, בת למשפחת שור, נולדה בה' בטבת תשט"ו (30.12.1954) בברית המועצות. אחות צעירה לאפרים.

גדלה והתחנכה במושב כפר אביב ליד אשדוד. נערה טובת לב, חכמה, צנועה ואהובה על הבריות. בת מסורה להוריה ואחות אוהבת ותומכת באחיה.

משבגרה נישאה, ובמהלך השנים נולדו לבני הזוג שלושה ילדים - אפרת, עומרי ונועם. המשפחה התגוררה בכפר אביב. אם מסורה, שהרעיפה על ילדיה אהבה והנחילה להם ערכים של אהבת הארץ ואהבת הזולת.

אשת חינוך בכל רמ"ח איבריה, חנה הייתה מחנכת ומורה נערצת לספרות ב"תיכון אזורי אמית באר טוביה". מכריה מספרים על מורה בעלת ידע עצום שידעה להגיע לליבם של כל תלמיד ותלמידה ולימדה בצורה חווייתית דרך שירים, סדרות וסרטים. סיפרה מי שהייתה תלמידתה: "המחנכת שלי, רכזת המגמה לספרות וקודם כול בן אדם שהיה דוגמה איך להיות עבור האחר. איזה אדם היית וכמה נתת ולימדת. דורות של ילדים הפכו לאנשים טובים ומשכילים בזכותך".

משבגרו ילדיה והקימו משפחות, זכתה לנכדים. עם נכדיה שגרו בשכנות אליה בילתה שעות ארוכות וטיפחה עמם את גינת ביתה. סיפרה נכדתה: "הסבתא הכי טובה שאי פעם הייתי יכולה לדמיין... כמעט כל יום באתי לעשות איתה שיחת נפש כי אנחנו שכנות. היא הייתה ממש החברה הכי טובה שלי... ומאז שהייתי קטנה תמיד הייתי איתה בגינה וטיפלתי איתה בגינה, כך שירשתי תחביב רק בזכותה".

כשיצאה לגמלאות התנדבה באגף השיקום של הביטוח הלאומי ברחובות. בלטה במסירותה, ברוחב ליבה ובדאגתה לזולת.

הייתה פעילה בוועד המקומי של כפר אביב ושימשה ראש צוות החירום ואחראית על המקלטים ביישוב.

חנה הייתה אישה רחבת לב ואופטימית, חברה טובה ונאמנה שאפשר לסמוך עליה, תמיד מוכנה להטות אוזן קשבת ולתת עצה טובה. חובבת תרבות, שפה וספר, אשת שיחה מרתקת ורחבת אופקים. סיפרו מכריה: "כמה אצילית וענווה היית. מוכנה בכל רגע לתקן את העברית השגורה בפינו ולספר לנו כיצד מטאפורה טובה יכולה להעצים סיפור קצר".

בשעות הפנאי אהבה לעסוק בגינון, לטייל בעולם ולבלות עם בן זוגה גדעון ועם חברים שפגשה בכל תחנות חייה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 , בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר חנה שהתה לבדה בביתה בכפר אביב. עם הישמע האזעקות מיהרה לצאת לפתוח את המקלט כחלק מתפקידה כראש צוות החירום במושב. רקטה נפלה סמוך אליה וחנה נהרגה מהדף ומרסיסים. ילדיה שגרים ביישוב רצו למקלט ומצאו אותה ללא רוח חיים.

חנה בן ארצי (שור) נרצחה מפגיעת רקטה בכפר אביב בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) והיא בת 68. הובאה למנוחות בבית העלמין בגדרות. הותירה אחריה בת, שני בנים, נכדים, אח ובן זוג.

על מצבתה כתבו אוהביה: "אמא, סבתא, אחות, בת זוג וחברה", וציטטו מהשיר "באחד גלגוליי" שכתבה המשוררת רחל: "ואולי בגלגול הרחוק-קדום הייתי גבעול עשבים ירקרק? ולכן באמי-אדמה אדבק, וּמְנוּחַי בחיקה השחום".

בתה אפרת כתבה: "היא הייתה מדהימה, אכפתית וטובת לב". כתב חיים: "חנה שלנו, אשת תרבות וספר, אמא מסורה, סבתא אהובה ובת זוג מדהימה לאבא שלי. תודה על שנים של אהבה ללא תנאי שהענקת לו, טיולים בעולם, עולם ומלואו שיצרתם בזוגיות שלכם עם המשפחה ואינסוף החברים שליוו אתכם בחיים. מבטיחים לשמור עליו בשבילך".

קורל כתבה: "גם בלכתך ראית את האחר והיית בנתינה ואהבה לזולת. השארת אחרייך משפחה לתפארת ומשפחה נוספת של עשרות תלמידים, חברים שהיית להם חברת אמת, ועוברי אורח שזכו אך במעט להיות בקרבתך. אנחנו כל כך מתגעגעים. הקול שלך תמיד נשאר מרגיע, ציני ועטוף בשיר ובאופטימיות. אני חושבת איך היית מסתכלת על החיים, מריחה פיזית ומטאפורית את הפרחים ומשב הרוח באוויר ומעריכה אותם. העולם כל כך חסר בלעדייך, האור שלך תמיד יוביל".