זלמן דרוק ז''ל

קורות חיים

זלמן, בן בלומה (לבית לוקר) וקלונימוס קלמן דרוק, נולד בקיטוב שבפולין (כיום - קוטי, באוקראינה) בשנת תרנ"ג (1893). אח צעיר למאיר, בנימין ואברהם.

בהיותו בן שנתיים עלתה המשפחה לארץ ישראל. הוא גדל והתחנך בתוככי היישוב החרדי האשכנזי בירושלים.

בהגיעו לבגרות נישא זלמן לבריינה רישה לבית רבינוביץ'. בני הזוג בנו ביתם בירושלים, שם גידלו את ילדיהם יהודה יודל ובלומה. בשנת 1919, עם סיום מלחמת העולם ותחילת השלטון הבריטי בארץ ישראל, הוא הצטרף למערכת עיתון "הארץ" כדפס וסדר.

בד בבד עם היותו אדוק, היה זלמן ציוני נלהב. בניסן תר''פ (אפריל 1920), בעוד אשתו בהיריון מתקדם ולמול איומי המופתי חוסייני במהומות בירושלים, הוא הצטרף ליחידת ההגנה המחתרתית שהקים בעיר זאב ז'בוטינסקי. ימים ספורים אחר כך החלו הפרעות בעיר, שהתרחשו בימים 8-6 באפריל 1920 בעיר העתיקה ובשער יפו, ובהן נהרגו חמישה יהודים ונפצעו מאות.

ביום המהומות הראשון בשער יפו, 06.04.1920 ג' חול המועד פסח תר"פ, זיהה זלמן פורע ערבי חמוש בסכין רץ לעברו של ז'בוטינסקי. הוא הטיל את עצמו ביניהם, סוכך בגופו על מפקדו וכך נדקר ונפצע אנושות.

זלמן דרוק נפטר מפצעיו בא' באייר תר"פ (19.04.1920), שבועיים אחרי שנפצע וימים אחדים אחרי שנערכה ברית המילה של בנו אשר דב, בה שימש ז'בוטינסקי כסנדקו של התינוק.

בעקבות שייכותו לארגון מחתרתי עלה חשש בעיתון "הארץ" כי פרסום מותו של אחד מעובדיהם בפרעות יוביל את הבריטים לסגירת העיתון. בעצה אחת עם הוריו ואשתו הוחלט לפרסם מודעת אבל על מותו מ'מחלה קשה'.

בן 27 במותו. זלמן הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים. הותיר אישה, שני בנים ובת, הורים ואחים.

זאב ז'בוטינסקי שמר על קשר עם בריינה רישה אלמנתו של זלמן, סיפרו בני המשפחה, והוסיפו: "המפגש בין האלמנה החרדית לז'בוטינסקי החילוני הוביל לאנקדוטות קומיות. באחד המקרים, הגישה לו האלמנה קציצות ברוטב בנוסח הירושלמי, והוא מיהר לנזוף בה ש'קציצות עושים רק בחמאה'..." הקשר בין השניים נשמר לאורך שנים, עד מות ז'בוטינסקי ב-1940.