יהודה גואטה ז''ל

קורות חיים

יהודה, בן מילכה ואלישע, נולד ביום ל' באב תשס"ב (08.08.2002) בשכונת קריית משה בירושלים. נימול על ברכי הרב מרדכי אליהו והשתייך לבית הכנסת שלו "היכל יעקב" ולקהילתו.

גדל בירושלים. אח של צביאל, שירה, אביעד, יצחק-חיים, יאיר-מרדכי וטליה-רחל.

יהודה למד בירושלים. מבית ספר יסודי עבר לחטיבת ביניים "קריית נוער" והמשיך לישיבה התיכונית "אהבת חיים" בכוכב השחר.

עיקר חינוכו היה בישיבה התיכונית בכוכב השחר, שם התחשל והתעצב במידות טובות ובמטרות נעלות. ודווקא במקום זה, שתחילה לא רצו לקבלו, הוא התעלה וסיים בציוני תעודת בגרות הכי גבוהים במחזורו.

יהודה היה מאוד עצמאי באישיותו. ידע להציב לעצמו מטרות ומשימות גבוהות ולהשיגן. אהב חוגי מסגרות ונגרות, שאף תמיד להוסיף ידע ותחומי לימוד חדשים.

מגיל צעיר ידע להתנדב היכן שנדרש, ובפרט במשימות שכולם ברחו מהן. היה שותף בהרבה פעילויות של חסד, הן בשכונת קריית משה והן בישיבות שלמד בהן.

מאוד אהב לבלות עם חבריו ולטייל איתם. אהבתו לחבריו ורגישותו אליהם ולכל ה"שקופים" הייתה בולטת ומיוחדת, בעיקר בגלל מה שהוא עבר. ענוותו וההקפדה לא להתבלט, ובו בזמן להשפיע במנהיגות שקטה, היו המאפיינים המרכזיים שלו.

בסיום לימודיו ב"אהבת חיים" המשיך לישיבה הגבוהה באיתמר, תוך משיכת הרבה מחבריו להמשיך במסגרות לימוד תורניות על מנת להתחזק ולהתחשל רוחנית ואישיותית.

לצד השקעתו בלימודים השקיע באימוני כושר מפרכים ברף הולך ועולה, כהכנה לקראת גיוסו לצה"ל ורצונו העז להגיע ליחידת הקומנדו של חיל הים, שייטת 13.

ביום ראשון כ' באייר תשפ"א נורה יהודה על ידי מחבל מוסלמי בהיותו בטרמפיאדה בצומת תפוח, בדרכו לישיבה באיתמר ללמוד תורה עם החברותא שלו. הוא נפצע באורח אנוש ומת בבית החולים כעבור שלושה ימים, אור לכ"ד באייר תשפ"א (05.05.2021).

בן תשע-עשרה שנים בהירצחו. יהודה הובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים. הותיר הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות.

רצח יהודה נגע בכל גווני הקשת בעם ישראל, ובעיקר בבני נוער ובראשם חבריו, שיצאו במיזמים שונים להנציח זכרו. בהם:

"בשביל יהודה" - מיזם לטייל בשביל ישראל, טיול שהוא התחיל לפני רציחתו ולא סיים.

הוצאת מדבקה לטלפון עם תמונת יהודה והכיתוב: "אני לא מכניס פלאפון לבית המדרש". זו משימה שהוא כתב במחברתו. המדבקה הופצה בעשרות אלפי יחידות.

בזכות יהודה התחדשה ההתיישבות בשומרון, ביישוב אביתר. שם גם תוקם ישיבה על שמו – ישיבת "עץ יהודה".

בישיבה באיתמר שבה למד נבנתה ספרייה גדולה שתיקרא על שמו.

ביער ריחן בצפון השומרון ניטעו גפנים לעילוי נשמת יהודה, ובמערה שליד ייבנה "יקב המערה" שייקרא על שמו. אוהביו חנכו במקום מצפור ובית המתנדב על שמו. "אנו תפילה לפני הקב"ה", כתבו, "שיאמר לצרותינו די, עד מתי אנחנו נרצחים על אדמת ישראל, גרש את האמה ואת בניה הארורים!! אל נקמות ה' אל נקמות הופיע.

ויהי רצון ונזכה לגאולה ברחמים ובקרוב ממש, שהקב"ה ישלח לנו משיח צדקנו, ויבנה לנו את בית מקדשנו, בקרוב בקרוב ממש".