יותם עובדיה ז''ל

קורות חיים

יותם, בן כרמלה ואברהם, נולד בבית החולים "משגב לדך" בירושלים ביום ב' בטבת, נר שביעי של חנוכה תשמ"ח (23.12.1987). בן בכור להוריו, אח לסיון.

יותם גדל בירושלים בשכונת נווה יעקב, שם למד בבית הספר היסודי "נווה יעקב המאוחד". הוא המשיך לחטיבת ביניים ולבית הספר התיכון "רנה קסין", אותו סיים במחזור ס"ה. חבריו ללימודים מספרים שהיה בחור מצחיק ובעל חוש הומור. בכל מקום אליו הגיע, הרים את מצב הרוח ולא הירפה עד שראה חיוך על פניהם של כלל הנוכחים.

הספורט האהוב עליו היה כדורגל. יותם שיחק כבר מגיל צעיר, עם חבריו בשכונה ועם בני דודיו. היה אוהד מסור של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים וצפה ברבים ממשחקיה של הקבוצה.

בשנת 2006 התגייס למשמר הגבול ושירת שלוש שנים כלוחם בפלוגת העיר העתיקה. לאורך כל שירותו זכה להערכה רבה מצד מפקדיו.

יותם היה עמוד התווך של המשפחה. כיבוד אב ואם היה ערך עליון עבורו, תמיד עזר להוריו בכל דבר שביקשו. הוא היווה מודל לחיקוי ומקור גאווה לאחותו היחידה, סיון.

בשנת 2007 עברה המשפחה לגור ביישוב אדם (גבע בנימין) הסמוך לירושלים. המעבר היה בהמלצת יותם, שראה ביישוב הקהילתי מקום קסום עם איכות חיים גבוהה וחשב שיתאים להוריו, אשר עבדו קשה כל חייהם ומגיע להם ליהנות מכל הטוב שיש שם.

מיד לאחר שחרורו מצה"ל התחיל יותם לעבוד בחברת "ברינקס", כטכנאי בכיר ומדריך באגף מיחשוב ATM בסניף ירושלים. הוא הצליח בעבודתו, היה מוערך מאוד על ידי מנהליו וכל עובדי החברה. "במשך עשר שנים הובלת את פעילותנו באזור ירושלים במקצועיות, יסודיות, יוזמה וצניעות", כתב מנהל החברה, "תמיד עזרת לחבריך, הראית דוגמה אישית בחיוך וברגישות. אחד משלנו, מטובי בנינו". הוסיף עמית לעבודה: "אזכור את הרוגע שלך, שגם ברגעי לחץ בעבודה ידעת להרים הילוך ועדיין להישאר רגוע ולהראות שהכול בשליטה. אזכור את הצניעות שלך, אזכור את הכבוד וההערכה שהפגנת כלפי כל העובדים והמנהלים, אזכור את שמחת החיים שלך, שידעת לקבל הכול בחיוך ובאהבה... אני גאה לכתוב שגם אני למדתי ממך".

בשנת 2013 נישא יותם לבחירת ליבו טל תהל. בני הזוג בנו את ביתם ביישוב אדם, שם נולדו שני הבנים הראל ואיתי. יותם היה איש משפחה למופת, עניו, בעל לב רחב וחיוך ביישני תמידי. הוא הקדיש את כל כולו לבניית משפחתו, הם היו כל עולמו וכך גם הם הרגישו.

אדם מוכר ואהוב על הכול היה, נעים הליכות שרבים נשבו בקסמיו בכל אשר פנה. אהב לעזור בכל הזדמנות, תיארו אוהביו: "מדי שנה היית רץ לפני כל חג ושואל אם יש משפחות שצריכות עזרה כספית, נותן ביד רחבה ועוד שואל אם זה מספיק... היית הראשון לכל דבר שבקדושה, בשיעורי התורה כל שבוע, בעזרה לנזקקים ומושיט יד תומכת לחברים".

ביום חמישי בערב, אור לט"ו באב תשע"ח, חג האהבה היהודי (26.07.2018), יצא יותם מפתח ביתו ביישוב אדם בדרכו לבית הוריו הגרים כמאה מטרים ממנו באותו הרחוב, כדי להביא מצרכים להכנת ארוחת ערב רומנטית לאשתו. בדרך התנפל עליו מאחור בדקירות סכין מחבל פלסטיני. יותם לא נכנע למחבל, נאבק עימו בגבורה למרות פציעותיו הקטלניות ובכך מנע פיגוע גדול יותר בתושבים שהיו בסביבת האירוע. מהדקירות הוא נפגע אנושות, הובהל לבית החולים "הדסה הר הצופים" אך כל מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו והוא מת מפצעיו.

יותם היה בן 30 בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר אישה ושני ילדים, הורים ואחות.

כתבה רעייתו של יותם: "עם מותו של אהבת חיי הצטרפנו למשפחת השכול. הכאב על מותו הטרגי לא ניתן לריפוי, הכאב גדול מנשוא והדעת לא מקבלת. על קברו חרטתי את מה שתמיד אמרתי לו 'האחד, היחיד והמיוחד שלי. המשלים והמושלם שלי'.

המציאות שלנו השתנתה, החיים שלנו השתנו. הראל הבכור לא מפסיק לשאול על אבא יותם ולהתגעגע אליו, גם איתי הקטן מרגיש בדמותו החסרה. הילדים לא יבינו את משמעות המילה אבא ותמיד ירגישו את חסרונו.

אהבת חיי, לא נשכח אותך לעולם! לא אשכח את טוב ליבך ואת הרגעים היפים, המאושרים והנפלאים שהיו לנו יחד. אתה היית הכול עבורנו, עבורי. אהבת את כולם וכולם אהבו אותך. היה לך לב של זהב והמשפחה תמיד הייתה בראש מעייניך.

יותם, אתה חסר לי בכל תא ותא בגוף ואתה חסר לילדים הרכים שלנו. אתה חסר לכולם. ככל שהזמן עובר וחולף, הגעגוע נעשה גדול יותר. אהובי, נוח בין כנפי השכינה ושמור עלינו מכל משמר ופגע רע. שאלוהים יקום את דמך ובני הבליעל ושולחיהם יבואו על עונשם. אנצור אותך בליבי לעולמי עד".

כתבה שירן, בת דודו של יותם: "עם כל הצער שהציף אותנו מרגע הידיעה על הירצחך, הגעגועים המעמיקים מיום ליום וחסרונך הפוער לעצמו בור שגדל מיום ליום... יש לנו נחמה קטנה. אנו מרגישים שאתה חי ונושם, בכל אחד מאיתנו נשאר יותם קטן בלב, נר לרגלנו, נר תמיד שלא נכבה, הולך איתנו לכל מקום באשר אנו הולכים ונלך ושומר עלינו מכל משמר, דואג שנדע ליהנות ולשמוח מהרגעים הקטנים של החיים ולהעריך את מה שיש לנו, או את שנשאר לנו".

אוהביו של יותם עמלים להנצחתו במגוון דרכים:

מדי שבוע נערכים שיעורי תורה לעילוי נשמתו.

זכרו הועלה במשחק כדורגל של בית"ר ירושלים שהתקיים סמוך לרצח. תמונותיו הוקרנו על מסכי ענק באצטדיון "טדי" ונישאו דברי זיכרון. בנוסף התקיים ביום 2.10.2018 טורניר כדורגל לזכרו - שחקנים ואוהדים הגיעו לכבד את האירוע, לבשו חולצות הנושאות שמו ודיוקנו ובין המשחקים צפו במצגת על אודותיו. הטורניר, שבסיומו העניקה המשפחה גביעים לזוכים, עתיד להפוך למסורת שנתית.

ביישוב מגוריו, אדם, נקרא אולם אירועים על שמו - "משכן יותם". בחנוכה תשע"ט התקיים מצעד לפידים לזכרו, ונערכה הדלקת נרות חגיגית במשכן.

במקום עבודתו של יותם, סניף "ברינקס" בירושלים, נקרא על שמו חדר ישיבות. בשלט הכניסה אליו נכתב: "איש צנוע ועניו בעל לב זהב וחוש הומור מיוחד. באצילות נפשך, אהבתך ורוחב ליבך תיזכר בליבנו לעד". בתוך חדר הישיבות הוקמה פינת הנצחה עם תמונתו. החברה גם הפיקה חוברת ושמה "זיכרונות מיותם", בה שזורות תמונות שלו לצד מילים לזכרו מאוהביו.