מיכל חלימי זילברמן ז''ל

קורות חיים

מיכל, בת גיטה ושמואל זילברמן, נולדה בישראל בד' בתשרי תשמ"ח (27.09.1987). אחות לאילן.

מיכל גדלה בעיר רחובות, למדה בבית ספר יסודי "סמילנסקי", המשיכה לתיכון "דה שליט" וסיימה לימודים תיכוניים ב"ויצ"ו". "אהבת אמנות, ציורים והיית מציירת לנו בבית", סיפר אחיה, "היית מפנה את הסלון ופשוט מציירת. הייתי רואה את התמונות שלך בפייסבוק וכל הזמן הייתי שואל אותך - איפה יש לך מקום לשים את כולן?"

כמי שמגיל צעיר אהבה מאוד לצייר, פנתה מיכל ללימודים גבוהים ב"מכללת ביטוי" בתל אביב, מכללה לאמנות ועיצוב, וסיימה תואר ראשון באמנות ב-2014. "היא הייתה מאוד מוכשרת באמנות", סיפר מכר מהמכללה, "עבדה קשה והייתה מאוד מסורה ויצירתית בעניין של האמנות. היא השתתפה בתערוכת סוף שנה".

לאחר לימודיה החלה מיכל לעבוד כמורה לאמנות, כן היא פרסמה עשרות ציורים יפהפיים בפייסבוק.

ב-5.11.2015 נישאה מיכל לאהרון חלימי. הם גרו ביישוב גבע בנימין (אדם) הסמוך לירושלים. צעירה חייכנית ואוהבת הייתה, אהבה את החיים ואת בעלי החיים, נתנה אמון בכולם. "כל חסרי ההגנה מצאו אצלה יד ואוזן ולב, לכולם היא ידעה לדאוג", סיפר בעלה, "מיכל עבדה כקופאית ואחר כך הפסיקה, כי היא לא הרגישה טוב והייתה צריכה לנוח. גרנו ליד המשפחה שלי. היה לי חשוב שהיא לא תהיה לבד בשעות שבהן אני בעבודה. אחותי והאחיינים שלי מאוד נקשרו אליה. היה לה חוש הומור, וגם כשהיה לה קשה, היא תמיד חייכה ושמחה. היא הייתה רגישה ופגיעה, אז הקפתי אותה באהבה, במחמאות, בפינוקים... החיים השוטפים היו טובים. הייתה לנו כלבה שהכניסה הרבה צחוק ושמחה הביתה, ומיכל הייתה מאוד קשורה אליה. אהבנו אחד את השני, דאגנו אחד לשני".

בראשית 2017 התבשרו בני הזוג שמיכל בהיריון. "זו הייתה התרגשות אדירה", סיפר בעלה, "דיברנו על ילדים בפגישה הראשונה, וכשמיכל נכנסה להיריון הרגשנו שאנחנו בדרך למשפחה. אמרנו אחד לשני, עוד תשעה חודשים החיים שלנו יהפכו מטובים למושלמים".

בצהרי יום ראשון ג' בסיוון תשע"ז (28.05.2017), אחרי ביקורת היריון בקופת חולים, נרצחה מיכל על ידי מחבל פלסטיני שהיה מכר שלה. הם קבעו פגישה בחולות ליד חולון, שם הוא רצח אותה בחניקה וקבר אותה. רק ב-24.7.2017, אחרי כחודשיים של חיפושים, נמצאה הגופה, וכעבור זמן מה הודה המחבל שהיה זה רצח על רקע לאומני.

מיכל הייתה בת 29 בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין ברחובות. הותירה בעל, הורים ואח.

אילן, אחיה של מיכל, ספד לה בשם המשפחה: "היה לך לב זהב ונשמה ענקית. אהבתי אותך כל כך ואם רבנו זה רק מתוך אהבה ודאגה. כשקיבלנו את הידיעה המרה הסתכלתי על השמים שהיו כחולים ובהירים וביקשתי שתשמרי על ההורים ותעזרי להם, כי תמיד אהבת לעזור לכולם".