קורות חיים
לבנה, בת חממה (יונה) ושלמה כהן, נולדה בתימן בשנת תש"ז (1947).
בשנת 1949 עלתה המשפחה לישראל. הם התיישבו בכפר סבא, שם גדלו לבנה ואחיה – יוסי, מזל ושושי. לבנה למדה בבית הספר "בר אילן" בעיר מגוריה. בהמשך עבדה בבית אריזה בעיר, כאורזת תפוזים.
לבנה עבדה מספר שנים בתעשייה הצבאית ברמת השרון, ובשנת 1973 נישאה לרחמים מליחי ועברה לגור בירושלים. בשנים 1974 עד 1980 נולדו להם שלוש הבנות – לימור, אביבית ויונית. בשנת 1980 לבנה התחילה לעבוד במשכן כנסת ישראל – תחילה במזנון, אחר כך כעובדת מחלקת המשק עד פרישתה לגמלאות.
לבנה עבדה בכנסת כשלושים שנה, בלטה כעובדת מסורה ולאורך השנים אף זכתה בתואר עובדת מצטיינת. "עובדי הכנסת הוותיקים זוכרים אישה חמה מאד, אהובה על הכול, מסורה, אכפתית וצנועה", נכתב באתר הכנסת, "גם לאחר צאתה לגמלאות בשנת 2010 המשיכה לבנה להיות בקשר עם הכנסת והמשיכה להשתתף באירועי הכנסת השונים".
אחרי פרישתה הקדישה לבנה את ימיה למשפחתה - לבעל, לבנות ולנכדים.
ביום ראשון ז' בתשרי תשע"ז (09.10.2016) בבוקר, בעת שלבנה המתינה לאוטובוס סמוך לתחנת הרכבת הקלה באזור גבעת התחמושת בירושלים, היא נפצעה קשה כשמחבל שעבר במקום ברכב פתח בירי לעבר התחנה ופגע בה. לבנה פונתה לבית החולים הדסה בהר הצופים, שם נפטרה כעבור זמן קצר.
בהמשך האירוע נהרג גם השוטר רב-סמל מתקדם יוסף קירמה, בעת שניהל קרב ירי מול המחבל, ונפצעו כמה אנשים. כמה דקות אחר כך השיגו כוחות משטרה את רכבו של המחבל והוא נורה למוות.
לבנה הייתה בת 69 בהירצחה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותירה בעל, שלוש בנות, שישה נכדים, שתי אחיות ואח.
בתה של לבנה ספדה לה: "אני רוצה להגיד לך תודה על כל מה שעשית למעננו ולמען כולם, גם כשהיה קשה. אלפי סליחות על הכול. את כבר חסרה לנו, אנחנו מתגעגעים ואוהבים אותך. אני מבקשת ממך שכמו ששמרת על כולנו ודאגת לכולנו תמיד, תדאגי לנו ותשמרי עלינו גם מלמעלה. אני מודה לקדוש ברוך הוא על כך שזכינו להכיר את הנשמה הענקית שלך ואת רוחב לבך.
אימא צדיקה שלי, אני יודעת שעכשיו את במקום טוב יותר. נוחי על משכבך בשלום. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. ה' נתן ה' לקח, יהי שם ה' מבורך".